הבריאות וחובת ההשתדלות

סביב "תרבות" הבריאות התפתחה חרושת שלמה של מפעלים וחנויות, אירועים ופרסומות, סקירות תקשורתיות, ומה לא! אבל מה אנחנו באמת עושים בשבילה?

5 דק' קריאה

הרב אברהם יהושע גרינבוים

פורסם בתאריך 11.10.08

סביב "תרבות" הבריאות התפתחה
חרושת שלמה של מפעלים וחנויות,
אירועים ופרסומות, סקירות תקשורתיות,
ומה לא! אבל מה אנחנו באמת עושים
בשבילה?

בקו הבריאות – פרק 2

"ונשמרתם לנפשותיכם" – מצוות שמירת הגוף והנפש

למה באנו לעולם הזה? מטרתו האמיתית של האדם בעולם היא להכיר את בוראו מתוך לימוד התורה וקיום מצוותיה. בזה מתעלה הנשמה, וזוכה לטובתה הנצחית בעולם הבא.

אולם, על מנת שתוכל הנשמה להתקיים בעולם גשמי זה, היא מחויבת לבוא בלבוש חומרי, ובאמצעותו תשיג את מטרתה. כמו כן את כל החלק המעשי של תפקידה בעולם, רק הגוף מסוגל לבצע. את המצוות המעשיות רק הגוף ואיבריו יכולים לקיים. אשר על כן חייבים אנו לספק לגוף את צרכיו החיוניים באוכל, שתייה, שינה וכו’, שבלעדיהם לא יהיה לו קיום.

לצורך קיומנו הטביע בנו הקב"ה יצרים כדי שלא נזניח את צרכיו של הגוף. סיפוק היצרים מעבר למידה עלול לגרום נזק לנשמה ולגוף ח"ו. אולם אם האדם ישלוט על יצריו אלו, הוא יוכל לווסת אותם בצורה הנכונה ולכוון את הגוף אל התכלית – לקיים את המצוות באמצעותו. לזה נצטווינו "ונשמרתם לנפשותיכם".

מצוה זו חשובה עד כדי כך שחז"ל כרכו אותה במצוות זכירת מתן תורה – "הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח… יום אשר עמדת לפני ה’ אלוקיך בחורב" (דברים ד ט-י, רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש י"א ד’ וחושן משפט תכ"ז ח). "הישמר לך" – רוצה לומר שמירת הגוף" (כלי יקר שם). בריאות הגוף הינה תנאי חיוני לשמירת מצוות התורה, משום שהללו תלויות ברובן בפעולה גופנית. כשהגוף אינו בריא, הדבר גורע מעשיית המצוות בשלמות.

ובלשון הזהב של הרמב"ם: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה’ הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" (הלכות דעות ד’ א’).

"אכן מה שהאדם משתמש מן העולם לצרכו, הנה צריך תחילה שיהיה מוגבל בגבול רצונו יתברך שמו, דהיינו שלא יהיה בו דבר ממה שמנעו ואסרו הא-ל יתברך שמו, ושלא יהיה אלא הראוי לבריאות הגוף וקיום חיותו על הצד היותר טוב, ולא כפי נטיית החומר ותשוקתו למותרות, ויהיה הכנה בו להיות הגוף מוכן ומזומן שתשתמש ממנו הנשמה לצורך עבודת בוראו, ושלא תמצא לה עיכוב בהעדר הכנתו וחולשתו, וכשיהיה האדם משתמש מן העולם על הדרך הזה, הנה ימצא התשמיש ההוא בעצמו פועל השלמות, ויקנה בו מעלה אמיתית כמו שיקנה במעשה כל המצוות כולן, כי גם זה מצווה עלינו, לשמור את גופנו בהכנה הגונה שנוכל לעבוד בו את בוראנו, ונשתמש בעולם לכוונה זו ולתכלית כפי המצטרך לנו, ונמצאנו אנחנו מתעלים במעשה הזה, והעולם עצמו יתעלה בזה, בהיותו עוזר לאדם שיעבוד את בוראו יתברך שמו" (רמח"ל "דרך ה" ח"א ד’ ז’).

הבריאות – חובת ההשתדלות

"הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים" – "שפעמים שבאים בפשיעה" (כתובות ל, ע"א, וברש"י שם).

הזמן, המקום והנסיבות שבהם נולד האדם, נקבעים משמים. לכל אדם מבנה הגוף המיוחד לו. לצערנו, לא כולם נולדים בריאים, אך כשנולד ילד בריא, יש להודות על מתנה יקרה זו בה חנן אותנו הבורא יתברך ברחמיו, להעריך ולטפח אותה.

במידה רבה נתונים תוחלת החיים ואיכותם בידינו. השגחה נאותה על הגוף וצרכיו, והימנעות מהרגלים לקויים, יכולים ב"ה להאריך את חיינו, לשפר את איכותם ולחסוך מאיתנו מחלות ופגעים רבים. מאידך, חוסר השגחה מספקת והזנחה עלולים לגרום לבריאות לקויה, תפקוד גרוע, מחלות וקיצור ימים ל"ע.

"החכם עיניו בראשו…" – רואה את הנולד ומשגיח על הטוב שיש לו. לעומתו, השוטה "מאבד כל מה שנותנים לו" (חגיגה ד ע"א). לדברי חז"ל, כשהרופא מרפא את החולה, הוא מקיים בזה מצוות השבת אבידה: "והשבותו לו" (דברים כב, ב) – זו אבידת גופו" (סנהדרין עג ע"א, וע’ פ’ הרמב"ם למשניות נדרים ד, ד). כדאי לנו להשגיח על הבריאות, מאשר להזדקק לכך, שתושב כאבידה!

מה נעשה על מנת לשמור על הבריאות?

כולם מכירים בערך העליון של הבריאות והשפעתה על החיים. מהיכן נובעת הכרה זו?

בעולם הרחב מעריכים את הבריאות בעיקר כתנאי הכרחי להישגים חומריים, המספקים מעמד, נוחות והנאה, והמאמץ המוקדש בנושא זה הוא עצום. בתחום המזון, אנו מוצפים בשפע של שיטות ועצות, דיאטות ומזון טבעוני, ויטמינים ותוספי מזון, האמורים לשפר את בריאות הגוף. ענף הספורט מצידו, גם הוא מציע מבחר ענק של פעילויות לטיפוח הבריאות. סביב "תרבות" הבריאות התפתחה חרושת שלמה של מפעלים וחנויות, אירועים ופרסומות, סקירות תקשורתיות, ומה לא! אך לא פעם, ההשתדלות היחידה שאנשים עושים למען בריאותם האישית, מתבטאת בבליעת ויטמינים או בהתעניינות פסיבית גרידא.

"הבל המה מעשה תעתועים… לא כאלה חלק יעקב" (ירמיה י טו-טז).

לא כן אנחנו, "כי חלק ה’ עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים לב, ט). מטרתנו וגם דרכנו שונים לגמרי במהותם מן המקובל בעולם הרחב. אצלנו, הבריאות היא תנאי הכרחי לחיים שעיקרם עבודת ה’, והדרך לכך היא קיום המצוות.

תורתנו הקדושה מבטיחה לנו ששמירת המצוות לפרטיהן היא המונעת מחלות, והיא השביל המוביל לבריאות שלמה. הבטחה זו ניתנה לעם ישראל בחנייתם הראשונה במדבר עוד לפני מעמד הר סיני: "שׁם שׂם לו חק ומשפט… ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה’ אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה’ רופאך" (שמות טו, כו).

ואפילו יותר מזה: עצם עבודת הבורא מושכת ברכת ה’ לתוך המזון היומיומי שלנו, והיא מגינה על בריאותנו – "ועבדתם את ה’ אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך" (שמות כג, כה). אנו מקיימים את התורה לא רק כאמצעי לשמירה על הבריאות אלא, קודם כל, כי כך ציוה אותנו ה’ יתברך. ואמנם, קיום אורח החיים על פי התורה הוכיח את עצמו כשביל הזהב לחיים בריאים בנפש ובגוף, כפי שהבטיחה התורה.

"הישמר לך ושמור נפשך מאוד". שני שמירות אלו הם על מצוות עשה ולא תעשה, אשר על ידם ישמור כל האיברים והגידין אשר הבית האנושי נכון עליהם, כי כבר אמרו רז"ל (זוהר וישלח קע, ע"ב) כי רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידין שבאדם" (כלי יקר דברים ד, ט).

החלק שלנו

מתוך כלל המצוות, המהוות דרך לחיים בריאים, יש למצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" חשיבות מיוחדת. מצוה זו היא ההשתדלות שלנו לשמור על הכלי, שעל ידו אנו מקיימים את יתר המצוות. הגוף עשוי מחומר, ופועל על פי כללי הטבע שהקב"ה קבע לו. ההשתדלות שלנו היא לספק לגוף, במסגרת יכולתנו, את מרב הצרכים והתנאים, כדי שיוכל לתפקד בצורה הטובה ביותר על פי טבעו. כלשון הרמב"ם: "לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים". כלומר, שני צדדים למצוה זו: להרחיק מן הגוף את הדברים המסכנים אותו, ולקנות הרגלי בריאות טובים.

להלכה, כותב ה"שולחן ערוך": "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה שנאמר ‘הישמר לך ושמור נפשך’. ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצוות עשה ועובר ב’לא תשים דמים’. הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות… כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר: הריני מסכן בעצמי, ומה לאחרים עלי בכך, או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות. והנזהר מהם, עליו תבוא ברכת טוב" (חושן משפט סימן תכ"ז ח-י).

הלכות מפורטות לגבי הרגלי בריאות נכונים אינן מופיעות ב"שולחן ערוך". עם זאת, מפוזרות עצות, הנהגות ואזהרות רבות, ללא סדר מסוים לאורכם ולרוחבם של התנ"ך, הגמרא, המדרשים וספרי הפוסקים. גדולי ישראל הבינו את חשיבותם, וראו צורך להעביר לנו הנחיות מעשיות לשמירת הבריאות.

הרמב"ם הידוע בגדולתו העצומה בתורה וברפואה, הקדיש פרק שלם בחלק הראשון של ספרו המקיף "משנה תורה" להדרכה מפורטת אודות תזונה נכונה, נקיות הגוף, רחצה, שינה ועוד (הלכות דעות ד). גם ה"קיצור שולחן ערוך" מקדיש סימן לנושא זה (סימן ל"ב).

בדורות האחרונים עבר העולם התפתחויות בסדר גודל עצום, שגרמו לשינויים קיצוניים באורח חיינו, בטבענו ובטבעם של בעלי החיים והצמחים, ואפילו באוויר שאנו נושמים, ובמים שאנו שותים! ממילא, מובן, שלא תמיד ניתן ליישם את השיטות והעצות לשמירת הבריאות המובאות במקורות כפי שהם, אלא עלינו להתאימם לזמננו.

התורה קובעת, שיש לסמוך על דעתם של רופאים מומחים במקרים מסוימים כמו לגבי הצורך לחלל שבת עבור חולה מסוכן, או אם יאכל ביום כיפור. כלומר, התורה מתחשבת בדעת הרופאים כמומחים בתחום. באותה מידה, עלינו לסמוך על המומחים בזמננו, כשאנו מבקשים עצה והדרכה לבריאות, ובו בזמן להיות נאמנים לרוח התורה.

(מתוך המשך בריא מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

Featured Products