יהלום בעפר – פרשת תולדות

מסר חשוב לימדנו רשב"ג. בבואנו לדון את הזולת, עלינו לראות ולהבחין גם במעט האור והטוב שבו, ומכאן לנסות להרימו. אשרי המפנים ונוהג כך בחייו.

2 דק' קריאה

הרב יוסף ברוק

פורסם בתאריך 06.04.21

מסר חשוב לימדנו רשב"ג. בבואנו
לדון את הזולת, עלינו לראות ולהבחין
גם במעט האור והטוב שבו, ומכאן
לנסות להרימו. אשרי המפנים ונוהג
כך בחייו.


פרשת תולדות

"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדל הַחֲמֻדת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקב בְּנָהּ הַקָּטָן"

כל הכבוד!! אלו המילים בהן נוכל להביע הערכתנו לחכמי התורה!

הנה מאמרו של רבן שמעון בן גמליאל: אני לא שמשתי את אבא אפילו אחד ממאה ממה שכיבד עשו את יעקב אביו, שהרי אני משרת ומכבד את אבי בבגדי חול שלפעמים מלוכלכים, ואילו לרשות הרבים אני יוצא בבגדים חשובים ונקיים, ואילו עשו כיבד את אביו בבית כשהוא לבוש "בבגדי החמודות" החשובות שחמד מאדם הראשון!

הרי לנו מבט מפתיע. עשו שנחשב כסמל הרוע והרשע, השנוא על הקב"ה, כנאמר: "ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי" (מלאכי א’, ב-ג), אינו פסול ודחוי לחלוטין, שהרי מצוות כיבוד אב ואם הוא מקיים בהידור רב, ובצורה שאפילו רשב"ג, נשיא ישראל, מתפעל ממנה ומעריך אותה.

מכאן שאדם שיש בו נקודה טובה והנהגה ראויה אינה טובעת ונעלמת בתוך רוב הרשע והרע, אלא יש מקום להעריך ולכבד אותה. למרות שכיבוד אב זה היה מאוד ירוד, שהרי היה עליו לכבד את רצונו בהענקת הברכות ליעקב, וכפי שאמר: "גם ברוך יהיה" (בראשית כ"ז, ל"ג). כלומר שנתינת הברכות נעשתה על ידי יצחק בהסכמה וללא כוונה לבטל את הנתינה כאילו ניתנה בטעות, ולמרות הכיבוד אב הוא מתכנן: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כ"ז, מ"א). הוא אינו רוצה לצער את אביו, לכן דוחה את הוצאתו להורג של יעקב עד לאחר מותו. עשו אינו מסוגל להשלים ולכבד את בחירתו ורצונו של יצחק עד הסוף ובמלוא משמעותה, שכן היא פוגעת באמות השיטין של אמונתו וחייו. אבל לחכמים זה כבר הספיק לשבח ולהעריך אותו מאוד מאוד.

וכן כאשר הוא רואה כי בנות כנען רעות בעיני הוריו, הוא הולך אל ישמעאל דודו, ולוקח משם את מחלת בתו מתוך כוונה לפתוח דף חדש. אך כוחו לא עומד לו, והוא אינו משלח את נשותיו, אלא מוסיף עליהן את מחלת, אף שלבסוף אין הדבר בר תועלת מלבד יחסי ציבור. אבל גם מניצוץ זה אין חכמים מתעלמים, ולומדים מכאן כי לחתן מוחלין על עוונותיו – מחלת – לשון מחילה. גם לעשו, לו היה ממשיך את הכיוון החיובי, היו מוחלין על עוונותיו.

מסר חשוב לימדנו רשב"ג. בבואנו לדון את הזולת, עלינו לראות ולהבחין גם במעט האור והטוב שבו, ומכאן לנסות להרימו. אשרי המפנים ונוהג כך בחייו.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה