המסר של העצים

האדם הוא עץ השדה – כך אנו שומעים וחשים בכל פעם כאשר ט"ו בשבט בפתח. אבל לא סתם! יש לעצים מסר עבורנו, דרך הנהגה ולא מעט מידות ללמוד מהם.

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 07.02.09

האדם הוא עץ השדה – כך אנו
שומעים וחשים בכל פעם כאשר
ט"ו בשבט בפתח. אבל לא סתם!
יש לעצים מסר עבורנו, דרך הנהגה
ולא מעט מידות ללמוד מהם.

מה כל כך מיוחד בעצים, שהם זוכים לראש השנה המיוחד רק להם? ישנם המציינים את ריבוי המצוות השייכות לעצים – ארבעה מינים, ערלה, תרומות ומעשרות, לקט, שכחה, פאה ועוד. תשובה זו לוקה בחסר אמנם, כי ישנם מינים אחרים שגם בהם עושים מצוות. לדוגמא, מדוע אין ראש השנה מיוחד לציפורים? הרי ישנן מצוות רבות שעושים בהן, כגון שילוח הקן וקרבנות בבית המקדש.

התשובה היא פשוטה – היחס בין עץ לאדם מאז ומתמיד היה מיוחד. התורה הקדושה מעידה כי האדם עץ השדה (דברים כ, יט). "השדה" הוא גימטרייא שם הקדוש שד"י, לרמוז שלא רק האדם נברא בצלם אלוקים (בראשית א, כז) אך גם העץ. לא בחינם שבתורת הקבלה מכנים את מערך עשר ספירות "עץ החיים".

התורה מעבירה מסר עמוק בשלוש התיבות הנ"ל, שיעור מוסר מאוד נחוץ לכל יהודי, בעיקר לעוררו מתרדמה רוחנית בחודשים הקרים של החורף. הרבה מאוד ניתן להפיק מהתבוננות בעולם הנפלא שברא הקב"ה, ובפרט בעץ וברמזיו, שהעץ מלמד כיצד האדם צריך להיראות ולהתנהג, וזהו האדם עץ השדה. נלמד מספר מידות טובות מהעצים:

א. אותיות עץ בסדר הפוך הם צ"ע, ראשי תיבות "צריך עיון", רמז לכך שצריך לפשפש במעשים ולערוך חשבון נפש, לעיין בכל חדרי הלב והנשמה, במיוחד בחודש אלול.

ב. העץ ברובו משפיע רק טוב על סביבתו, וכל משפיע בא מצד הקדושה, מכאן שהעץ הוא קדוש. הוא מעניק צל, מניב פירות, נותן משכן ומכסה לבעלי חיים ולציפורים, מאוורר את הקרקע על ידי שורשיו, מונע סחף באדמה הררית, נותן דלק לחימום וחומר לבנייה מגזם ענפיו.

ג. בתור מושפע, אין העץ לוקח מהעולם הזה אלא מה שנחוץ לקיומו הבסיסית ולצורך עשיית פירותיו, כלומר מים ומינרלים מן הקרקע, קרני שמש וחמצן מן האוויר, ותו לא.

ד. עץ שעושה חסד עם ראויים והגונים, כמו דבורים ויונים, מועיל לו. אך אם יעשה חסד לאלה שאינם ראויים, כגון מיני טפילים, כנימות, או נקרים – יינזק.

ה. ככל שהעץ שולח שורשים עמוקים הוא חיוני יותר, כי הוא מגיע למקור חיותו, המים. זהו רמז לאדם: ככל שהוא מנהל את חייו על פי השורש, זוהי דרך האבות, משה רבינו ומעמד הר סיני, אזי הוא יותר חיוני, בהיותו קרוב לדרך התורה, שהיא מקור מים חיים.

ו. ככל ששורשי העץ ענפים ופרוסים לרוחב, כך עמידתו יציבה יותר. כאן נרמזת בקיאות בתורה. כלומר, כשאדם שולט במגוון רחב של ספרים קדושים, אז הוא עומד חזק כנגד היצר הרע, שלא כל רוח, קרי ניסיון בחיים, תפיל אותו.

ז. פתרון לעץ עם מחלה – גוזמים את ענפיו, כדי שיצמחו חדשים, בריאים וחזקים. כמו כן פתרון לאדם עם מידות חולות, שהכל בא משורש הגאווה, שיגזום את עצמו, כלומר שיקטין את עצמו כדי שיצמח מחדש בצורה בריאה ומחוזקת.

ח. עץ שמבזבז כוחות במתן פרי בשלושת שני הערלה, עושה כך על חשבון צמיחה, פיתוח שורשי יסוד, ותוחלת חיים לטווח ארוך. כמו כן, אדם שעובר על מצוות התורה, כאילו מניב פירות איסור וחייו מתקצרים, חס ושלום.

ט. עץ ללא מים, בתחילה לא נותן פרי או שפירותיו מצומקים ופגומים. בטווח בינוני, נחשף למחלות והתקפות טפילים. בטווח ארוך יותר, מתייבש ומת. כך אדם ללא תורה.

י. כל עץ מניב את הפרי הייחודי שלו. עץ אחד מניב תפוחים והשני פרי הדר, ושום עץ אינו מתבלבל ומשנה את פריו. כמו כן, לכל אדם הייחודיות שלו – אחד למדן, השני בעל תפילה, והשלישי בעל חסד. כל אחד צריך לתת את הפירות הרוחניות המיוחדים שלו, ולא לנסות להיות מישהו או משהו אחר.

יא. העץ איננו מתייאש, אפילו אם כורתים ומפילים אותו, הוא מצמיח ענפים מחדש, לעיתים אף חזקים ובריאים מן הקודמים. כמו כן, אדם נבון יודע לנצל את הנפילות בחייו כדי לצמוח ולהתקדם בעבודת השם.

יב. העץ גודל ושואף לכיוון האור. האדם הנבון ישכיל גם כן וישאף תדיר להגיע אל האור, שהוא השם יתברך ותורתו.

כל הנ"ל משום שהאדם הוא עץ השדה, ממש. והנה לפלא, אמר דוד המלך ע"ה (תהלים צב, יג): "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". צריך לשאול, מדוע צדיק חייב להידמות לשני סוגי עצים, לא די באחד?

בעזרת השם, הצדיק הוא השופרא של האדם. התמר הוא השופרא של פרי העץ, כי ממנו מופק הדבש שארץ ישראל משתבחת בו. הארז הוא השופרא של אילני הסרק, משום שעצו הוא משובח מכל העצים בגלל חוזקו, חוסנו, ריחו הטוב, ומראהו המעולה.

דקל התמר כאמור מניב פירות משובחים. אבל, היות ושורשיו רדודים וענפים, הוא חייב לגדול בקרבת מקור מים. זהו משל לתלמיד חכם אשר פירותיו, קרי תורתו, משובחת כל עוד שיושב בקרבת מקור מים כגון מעיין או נווה, דהיינו בית המדרש.

הארז לעומתו, אינו מניב פירות, אמנם שורשו חודר סלעים לעומק כמו פטיש אוויר. הוא מסוגל לגלות מקור מים, עד כדי מאות מטרים לעומק, ובכך גודל איתן אף בשנות בצורת. בהיותו אילן סרק אמנם בעל תכונות נפלאות, הוא דומה לבעל מעשים טובים אשר אינו לומד תורה.

הצדיק האמיתי צריך להיות כמו שני סוגי העצים, הנותן פרי כמו תמר ובעל עץ יפה כמו ארז, דהיינו, גם תורתו וגם מעשיו משובחים, בתוך בית המדרש ומחוצה לו. הוא גם צריך לדעת היטב מתי להיות גמיש כמו דקל תמר, שהוא עץ גמיש המתכופף בפני רוח, ומתי להיות קשה כמו ארז, שהוא עץ בעל קשיות עצומה. הכל מוכיח שהאדם הוא עץ השדה.

ט"ו בשבט שמח, ואת צמח דוד תצמיח, במהרה אמן!
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

אתה רואה אנשים כאלה, עצי השדה, שלפני שעה עדיין עמדו זקופים וגאים, מסתכלים על העולם מצמרתם המקיפה ואינם שומעים את רחש העולם שלרגליהם...

Featured Products