כושר גופני – לא רק הנאה!

מטרת שמירת הכושר הגופני וטיפוח
הבריאות הפכה ל"תרבות" בפני עצמה,
ששמה את הדגש על טיפוח הגוף והפקת
מירב ההנאה מהחיים. תעשייה שלמה
התפתחה, אך המטרה העיקרית אבדה!

בקו הבריאות – פרק 4

"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק… וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל… אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו במכאובים וכוחו תשש" (רמב"ם הלכות דעה ד, יד-טו).

פעילות גופנית יומיומית במידה מספקת, יחד עם תזונה נכונה, מהווים מרשם יעיל לאורח חיים בריא. מאז ומתמיד, המליצו גדולי הרופאים והרמב"ם בראשם, על פעילות גופנית מאומצת וקבועה כאמצעי חיוני לבריאות. פעילות זו מפתחת עצמות חזקות, שרירים בריאים וגמישים ותנועת מפרקים גמישה. היא גם משפרת את תפקוד מערכת הנשימה, הלב ומחזור הדם, כך שאספקת החמצן והמזון לגוף תהיה סדירה, וחילוף החומרים יהיה יעיל יותר. הפעילות הגופנית עוזרת גם לתהליך עיכול המזון.

התוצאה הכללית היא שיפור יכולתו של הגוף להמשיך בפעילויותיו היומיומיות, ובו זמנית לצבור כוח למצבי חירום. כשהכושר הגופני תקין, הוא מקנה תחושה כללית טובה ושמחת חיים יחד עם יכולת עמידה בפני לחצים. כמו כן הסיכון להתפתחות מחלות, לא עלינו, יורד בצורה ניכרת – כי "אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק".

הימנעות מפעילות גופנית סדירה גורמת לשרירים חלשים ורפויים, למפרקים נוקשים ופגיעים ולתפקוד ירוד של מערכת הנשימה, הלב ומחזור הדם. הבעיות מחריפות במיוחד, כשאנו אוכלים יותר ממה שהגוף צריך ואז, עודפי המזון הופכים לשומן המצטבר במקומות שונים בגוף. השמנת יתר, הנגרמת מחוסר איזון בין אכילה לבין פעילות גופנית, היא הגורם המוביל במחלות לב, סוכרת ומחלות נוספות, לא עלינו.

פעילות גופנית בימינו

בעבר, קודם התפתחות הטכנולוגיה המודרנית, כללה שגרת חייהם של רוב האנשים פעולות גופניות יומיומיות רבות של הליכה ועבודה, הכרוכות בתנועה ובמאמץ גופני. לכאורה, לא נזקקו אז להתעלמות נוספת לצורך הבריאות. ואף על פי כן, קבע הרמב"ם, לפני כשמונה מאות שנה! ש"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה… אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק". אפילו אז ראה הרמב"ם צורך להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית לבריאות – קל וחומר בזמננו!

אמצעי התחבורה, המכונות המשוכללות ומכשירי החשמל, המבצעים עבורנו עבודות בלחיצת כפתור בלבד, מקילים על חיינו בצורה נפלאה. עם זאת, בחוסכם מאמץ ניכר, הם שוללים מאיתנו אפשרויות טבעיות רבות להפעלת הגוף. הבעיה מתחדדת אצל אנשים, שסדר יומם כרוך ברובו בישיבה, דוגמת עובדי משרדים ונהגים, תלמידים ובני ישיבות. בנוסף לכך, התפריט הממוצע היומי עשיר יותר משהיה בעבר, במיוחד בשומנים ובסוכרים. חוסר פעילות מספקת יחד עם תזונה לא בריאה, הם מרשם בדוק לליקויי בריאות ולמחלות קשות, הפוקדות, לדאבון הלב, את דורנו.

כיום, הכרחי במיוחד, שנקציב זמן קבוע, בתוך סדר היום הרגיל שלנו, לפעילות גופנית. צורך זה גדול עוד יותר לאלו מבינינו שהפעילות הגופנית היומית שלהם מצומצמת. כל אחד מאיתנו צריך למצוא לעצמו את צורת הפעילות המתאימה לו, כדי לשמור על כושר גופני טוב, שיקטין בס"ד את הסיכונים לבריאותו.

בעולם הרחב אמנם, יש מודעות הולכת וגדלה לצורך בפעילות גופנית נוספת. המטרה המוצהרת היא, שמירה על כושר גופני, טיפוח הבריאות ומניעת מחלות. אך בעצם, הפכה הרדיפה אחרי מטרות אלו ל"תרבות" בפני עצמה, ששמה את הדגש על טיפוח הגוף, מראהו, הנאה ויכולתו להפיק את מירב ההנאה מהחיים. סביב תרבות זו התפתחה תעשייה שלמה של אירועי ספורט, פרסומות, מכוני כושר, מפעלים וחנויות לציוד, המגלגלים סכומי עתק.

ספורט והתעמלות הפכו להיות עבודה זרה, שמטרתה העיקרית טיפוח הגוף וכושרו לצורך הנאות החיים בלבד. אצל יהודים שומרי תורה ומצוות, המטרה האמיתית לפעילות גופנית הדרושה לבריאות הינה שונה לגמרי: הכשרת הגוף והכנתו ככלי תקין לעבודת הבורא יתברך.

אדם ובהמתו – "לו הנהיג האדם עצמו כמו שינהיג בהמתו אשר ירכב עליה, היה ניצל מחולאים רעים רבים. וזה, כי אתה לא תמצא אחד מבני האדם, ייתן מספוא לבהמתו יותר מדי, אלא ישערהו אליה, לפי מה שתוכל לסבול, והוא יאכל יותר מדי, מבלי שיעור ומחשבה. כמו כן, יחשוב ענייני תנועת בהמתו ויגיעה, כדי שתעמוד בבריאות ולא תחלה. והוא לא יעשה זה בגופו ולא ישים מחשבתו בהתעמלות, אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים…

ולא ימצא דבר יהיה תמורת ההתנועעות וההתעמלות בשום פנים. כי ההתנועעות וההתעמלות תבעיר החום הטבעי וכל המותרות נידחים. אולם במנוחה החום הטבעי נחנק והנה יתיילדו המותרות בגוף ואינם נידחים. ואפילו יהיה המאכל בתכלית טוב האיכות ושווי הכמות, ההתנועעות וההתעמלות תכלה אותם – ובהתעמלות ידחה נזק רוב ההנהגות הרעות אשר יתנהגו בהם רוב האנשים" (רמב"ם הנהגת הבריאות א, ג).

פעילות גופנית – מה היא?

אנשים רבים סבורים שפעילות גופנית מחייבת תרגילי מאמץ קשים ושימוש בציוד משוכלל. זו טעות! פעולות יומיומיות פשוטות יכולות להיות יעילות באותה מידה, ואף יותר, מהרבה שיטות התעמלות ידועות. לדוגמא, הליכה מהירה בת 20-30 דקות, שלוש או ארבע פעמים בשבוע, יכולה למלא את מכסת הפעילות הנצרכת לשמירה על כושר גופני, לא פחות מתרגילי כושר מסובכים.

הרמב"ם, בקונטרס המפורסם שלו "הנהגת הבריאות", מגדיר פעילות גופנית הטובה לבריאות כך: "תיקרא התעמלות התנועה החזקה או החלשה או הכוללת לשניהם, אשר תשתנה ממנה הנשימה, ויתחיל האדם להרבות נשימתו" (הנהגת הבריאות א, ג). כלומר, לא כל פעילות גופנית היא "התעמלות". התעמלות היא כל סוג של תנועה – נמרצת, עדינה או שילוב של השתיים – שמעורב בה מאמץ כלשהו, והיא גורמת להגברת קצב הנשימה.

הגדרה זו של הרמב"ם תואמת את סוג הפעילות הגופנית המומלצת על ידי מומחים בני זמננו, המועילה ביותר לבריאות: פעילות ממושכת הכרוכה במאמץ מסוים, הגורמת להאצת מחזור הדם והנשימה, מבלי להטיל עומס יתר על הלב ועל הריאות. הליכה נמרצת היא פעילות מסוג זה, המאיצה את מחזור הדם בלי להקשות על הנשימה. דוגמאות נוספות: ריצה ואפילו במקום, ריקוד ושחיה. להשגת תוצאות רצויות, פעילות זו צריכה להימשך לא פחות מ-15 דקות ועד 40 דקות, ולהיעשות לא פחות מ-3-4 פעמים בשבוע. פעילות כזאת מגבירה את יכולתו של הגוף בפני מאמץ מתמשך.

צד חשוב אחר בפעילויות המוסיפות לבריאות, הן תנועות המאמצות חלקים שונים של הגוף. תנועות אלה מחזקות את העצמות והשרירים, וגם מגדילות את יכולת העמידות של השרירים בפני מאמץ מתמשך. הרמת משקולות ופעילות במתקני כושר אחרים אמנם יכולים להועיל למטרה זו. אך בעצם, יש הזדמנויות רבות להשיג את התוצאות הנכונות בפעילויות היומיומיות שלנו: טיפוס במדרגות במקום מעלית, העברת סלי קניות, עבודות ניקיון בבית ואפילו לישת עיסה. פעילויות הכרוכות במתיחה של חלקי הגוף השונים, אף הן חשובות לפיתוח גמישות השרירים והמפרקים. הן משפרות את יכולת התנועה שלנו, ותורמות לתחושה של רוגע גופני. פעילויות אלה גם מפחיתות את הסיכון לפגיעה בשרירים ומפרקים בצורה של שריר קרוע או נקע, למשל.

על כל אחד למצוא את סוג הפעילות הגופנית, המתאימה לו אישית. תרגילי התעמלות יכולים להועיל במקרים רבים, בכללם כאבים בצוואר, בכתפיים, בגב ובשאר חלקי הגוף.

התועלת

פעילות גופנית "שורפת" קלוריות! כש"שורפים" יותר ממה שצורכים, ממילא יורדים במשקל.

פעילויות הכרוכות באימוץ הגוף (אפילו טיפוס במדרגות במקום במעלית) תורמים לחיזוק השרירים והעצמות ומגדילות את יכולת עמידותם של השרירים בפני מאמץ מתמשך.

פעילויות הכרוכות במתיחה של חלקי הגוף השונים מפתחות את גמישות השרירים והמפרקים, משפרות את יכולת התנועה שלנו ותורמות לתחושה של רוגע גופני. פעילויות אלה גם מפחיתות את הסיכון לפגיעה בשרירים ומפרקים.

פעילות גופנית ממושכת (בין 15-40 דקות) כמו הליכה, ריצה במקום וריקוד, משפרת את תפקוד מערכת הנשימה והלב וממריצה את מחזור הדם ואספקת החמצן לכל חלקי הגוף. פעילות זו, לא רק שהיא מגבירה את יכולת עמידתו של הגוף בפני מאמצים מתמשכים, בנוסף היא גם משפרת את תפקוד המוח.

פעילות גופנית משפרת את התפקוד הכללי של הגוף ואת עמידתו בפני מחלות, ל"ע.

פעילות סדירה לפיתוח כושר גופני משפרת את איכות החיים, מוסיפה כוח ומרץ, מפחיתה מתח וחרדה, עוזרת לשינה בריאה, ומביאה רוגע לגוף ולנפש.

דבר חשוב הוא הנשימה. נשימה סדירה ועמוקה עוזרת לגוף לקבל חמצן נקי וממריצה את מחזור הדם. כתוצאה מכך הגוף רענן, ערני ומלא מרץ מצד אחד, ורגוע מאידך. להרבה אנשים יש נטייה לנשום נשימות מהירות ורדודות הגורמות לעצבנות במוח ובגוף, לכן חשוב לעשות תרגילי נשימה. הכלל פשוט: נושמים נשימה עמוקה באיטיות, מחזיקים את האוויר בריאות לכמה שניות ומשחררים אותו בנשיפה איטית. סידרה של עשר נשימות כאלה, לפני השינה, כשקמים בבוקר, כשמרגישים עייפים, בזמן מתח או בכל הזדמנות אחרת – מרגיעה וממריצה.

בהצלחה!

(מתוך המשך בריא מאת המחבר)