אי של אמונה

אדם יכול לחשוב שאם זולתו הוא אדם מאוד רוחני והוא חי עם האמונה, אז הוא לא צריך לעבוד! אחרי הכל, האין הוא תיקן את מה שהיה צריך? אך לא פעם דווקא ההיפך הוא הנכון. מדוע זה כך?

3 דק' קריאה

הרב מיכה גולשבסקי

פורסם בתאריך 03.05.09

אדם יכול לחשוב שאם זולתו הוא אדם
מאוד רוחני והוא חי עם האמונה, אז הוא
לא צריך לעבוד! אחרי הכל, האין הוא
תיקן את מה שהיה צריך? אך לא פעם
דווקא ההיפך הוא הנכון. מדוע זה כך?

ב"קיצור שולחן ערוך" (עב, א) נאמר: השבת היא מקור האמונה. אדם ששומר את השבת, נחשב הדבר כאילו שמר את כל התורה כולה. אדם שמחלל את השבת, נחשב הדבר כאילו עבר על כל התורה כולה.

האר"י ז"ל כותב, שבכל שבת המהות הפנימית של נשמתנו עולה מדרגה לדרגה, עד שבסופו של דבר נגיע לדרגתו של האדם הראשון, לפני שאכל מעץ הדעת.

השבת מקבילה לעולם הבא. וכמו שמלאכה אסורה בשבת, כך העבודה אף היא דבר מיותר בעולם הבא. בעולם הזה, רוב האנשים צריכים לעבוד במשך שישה ימים בשבוע. מדוע? מכיוון שזהו עולם חומרי, גשמי, ועובדה זו הינה האתגר הגדול איתו אנו מתמודדים במסענו אחר הדבקות והחיבור האמיתי אל השם יתברך.

אבל מדוע כל כך קשה לנו לתקן את הפגמים, ואת שאנו צריכים לתקן בעולם הזה, ולהתמקד ברוחניות? הרמח"ל זצ"ל מסביר שכך זה בעצם צריך להיות! המטרה שלנו בעולם הזה היא לשנות את השלילי לחיובי. לכן אנו כאן, ומסיבה זו כל אחד מאיתנו נולד עם החליפה המדויקת והמתאימה לו, כלומר עם הכלים והאתגרים שנועדו רק לו ומתאימים לו בדיוק רב. דבר זה נכון הן לגבי הפגמים הפנימיים, אותם אנו צריכים לתקן, והן לגבי הקשיים איתם אנו מתמודדים בחיי היומיום.

רוב האנשים, למשל, צריכים כסף כדי לקנות את הדברים להם הם זקוקים, לכן צריכים לעבוד כדי להרוויח את הכסף הזה. כאשר אנו עובדים למחייתנו, אנו נפגשים עם האתגר הגדול, וזה קורה לעיתים קרובות מאוד, והוא – לזכור שהשם ברא אותנו למטרה הרבה יותר נעלה ועליונה, לא רק להרוויח כסף. קשה לנו מאוד להתגבר על הנטייה הטבעית שלנו שבאה מתוך דפוס חשיבה שאנו מנהלים את העניינים כאן בעולם הזה, שההישגים שלנו הם תוצאה ישירה של כישרונותינו ומהמאמצים שאנו משקיעים בהם. אנו נוטים להרגיש שאיננו זקוקים להשם ח"ו. אך האמת היא, שכל מה שיש לנו – כסף, בית, משפחה וכדומה – הכל הוא אך ורק מברכתו של השם!

זכירת והפנמת ידיעה זו – שלמרות שאנו צריכים להשקיע ולהתאמץ (מה שנקרא השתדלות), כל מה שיש לנו הוא באמת ברכתו של השם – וזהו אתגר גדול בעבודת השם שלנו. (מצד שני, אדם שלא צריך לעבוד ולהרוויח כסף למחייתו מתמודד עם אתגר שונה לחלוטין – הוא צריך להתגבר על נטייתו הטבעית לעצלות או לגאווה בגלל העושר בו זכה).

רבי נתן זצ"ל, מסביר שאחת הסיבות לכך שאנו חייבים לעבוד במהלך השבוע, היא משום שאנו צריכים לתקן את מידת האמונה שלנו. אדם יכול לחשוב שאם זולתו הוא אדם מאוד רוחני והוא חי עם האמונה, אז הוא לא צריך לעבוד! אחרי הכל, האין הוא תיקן את מה שהיה צריך? אך לא פעם דווקא ההיפך הוא הנכון: אנשים שחיים עם אמונה בדרך כלל חווים בחייהם יותר קשיים כלכליים.

מדוע זה כך? רבי נחמן מלמד שזהו ביטוי למושג שמופיע בכתביו של האריז"ל. על פי דבריו של רבי נחמן דבר זה נקרא "היכל התמורות". שלמה המלך ע"ה, בספרו קהלת, כותב "ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ" (שם י, ז). במילים אחרות, קהלת כותב שהוא ראה את האנשים הטובים סובלים, בזמן שהאנשים הרעים נהנים וטוב להם.

כאשר היהודים בנו את המשכן במדבר, הם תיקנו את הנזק שנגרם מחטא עגל הזהב. הם השתמשו בפעולות יומיומיות כדי לבנות את ביתו של השם! אף אנו, כאשר ניגשים לפעולות היומיומיות שלנו עם מודעות אמיתית לנוכחותו האוהבת של השם, גם אנו בונים בית להשם!

ביום שבת, כאמור, כל מלאכה או עבודה אסורות. בשבת אנו מצווים לא לעסוק בבניית המשכן – שנעשית מפעולות יומיומיות מתוך מודעות אמיתית לנוכחות האוהבת של השם. לאורך כל השבוע אנו נאבקים למשוך את נוכחות השם לתוך העשייה שלנו – למלאכה ולעבודה. אבל ביום השבת, הממד הפנימי של נשמותינו מגיע לגבהים עצומים. ביום זה כל ההישגים שלנו מגיעים לשלמות. כיצד? בעזרת האמונה, והאמונה מתגלית ביום השבת.

ביום השבת אנו מבטאים את האמונה שלנו על ידי שאנו נמנעים מלעסוק ב-39 המלאכות בעזרתן נבנה המשכן. על ידי הצגת האמונה שלנו בצורה מוחשית וברורה והימנעות מכל מלאכה, אנו משיגים שלמות. "אור החיים" הקדוש זצ"ל, כותב שרק בזכות הימנעות ממלאכה ביום שבת נבראו ששת ימות השבוע (בראשית ב, ג).

מסיבה זו, לאורך כל ההיסטוריה תמיד היה אדם ששמר את השבת הקדושה (ברובד הפשוט זה נוגע לאדם הראשון, מתושלח, נח, שם ואברהם. אולם ברובד העמוק יותר, רבי צדוק הכהן, ה"פרי צדיק" (פרשת שמיני), מסביר שכוונת הדברים היא, שלאורך כל ההיסטוריה היה לפחות אדם אחד שבאמת קישר עצמו לאמונה העמוקה, אותה ניתן להשיג רק מתוך זהות פנימית ועמוקה עם השבת).

מכיוון שהשבת היא היום הבסיסי והמהותי של האמונה, והיא מייצגת את העולם הבא, איננו יכולים לעבוד ביום זה. כאשר אדם עובד בשבת, הוא כביכול אומר שאין שלמות רוחנית ברבדים הפנימיים והעמוקים של נשמתו. הוא דוחה את מתנת השבת, ועל ידי זה הוא מכחיש את אמונתו בתורה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

ישבתי בשקט בבית ביום שבת קודש ושרתי זמירות גם כן בשקט, ובמיוחד נהניתי כשהגעתי ל...''כי ברכך מכל העמים''. ואז חשבתי לעצמי...

Featured Products