הנס של “עד הלום”

לרוב החיילים לא היה נשק וחלק מעולם לא אומנו בהפעלת רובה, ולאחרים לא היה מושג מה עושים בזמן קרב. אבל אם הקב"ה רוצה, אפילו מטאטא יורה. הסיפור של "עד הלום".

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 25.04.09

יום הזיכרון לחללי צה"ל, היום שבו עם ישראל לא שוכח את הוקרתו התמידית לאותם בנים ובנות אשר מסרו את נפשם למען קוממיות עם ישראל בארצו הקדושה והגנתה. זהו יום של כאב לב פרטי וכללי, המהול בהתפעלות על מעשי גבורה של קדושים ממש שלא יישכחו לנצח.

 

* * *

 

רוב האנשים המתעניינים בתולדותיה הצבאיים של מדינת ישראל המודרנית בדרך כלל מחשיבים את מלחמת ששת הימים כנס הכי גדול, מאז ששבו בנים לגבולם והוקמה המדינה. לפי עניות דעתי, מלחמת השחרור של תש"ח הייתה נס עוד יותר מדהים.

 

צבאות ערב דווקא קטפו את פירות ההצלחה עם פרוץ מלחמת השחרור. מול צבאותיהם המיומנים של מצרים, סוריה, ירדן ועיראק, נראה היה כאילו המדינה היהודית הקטנטנה סופה סמוך לצעדיה הראשונים.

 

צבא מצרים האימתני – מצויד בשריון, תותחנים, רכב לרוב ומטוסים, ציוד שבקושי היה בנמצא בישראל – הצליח לבתר את הנגב ואף לכבוש שטחים שניתנו למדינת ישראל בתכנית החלוקה של האו"ם. הם הגיעו עד חוצות אשדוד.

 

הלגיון הירדני הדף את המתקפה היהודית בקרב עקוב מדם על לטרון, מול צבא יהודי חסר ניסיון שכלל בתוכו ניצולי שואה שלא מכבר הגיעו ארצה ממחנות המעבר באירופה. הירדנים גם כבשו את גוש עציון.

 

העיראקים כמעט הצליחו להגיע לים התיכון ועל ידי כך לכתר את צפון הארץ. הסורים הגיעו עד לחוצות חיפה. ירושלים עם מאה אלף יהודיה הייתה במצור, ולמעשה מנותקת משאר הארץ. כמו נקניק סלאמי שכל יום פורסים ממנו עוד ועוד, נראה אז בשלהי אייר, תש"ח, שעוד מעט לא יישאר כלום חס ושלום, וידיים יהודיות תאבדנה את אחיזתן על ציון.

 

צה"ל של אז, לא היה הרבה יותר מאשר עולים חדשים שבאו מאירופה וצפון אפריקה ועם כמה מפקדים מן הקיבוצים והמושבים. לרוב החיילים לא היה נשק בכלל. חלק מעולם לא אומנו בהפעלת רובה, ולאחרים לא היה מושג מה עושים בזמן קרב, מה גם שאף אחד לא טרח להגיד להם לפני שנשלחו לחזית. אם הייתה תקלה באחד מתתי-המקלעים הנדירים, הם היו מושבתים עד שהגיע אחד הנַשַּׁקים הנדירים שבכלל ידע איך לפרק ולהרכיב תת-מקלע.

 

בקיצור, לרוב רובם של חיילי צה"ל דאז לא היה שום בסיס מוחשי בכל מה שקשור לנשק, ניסיון, או אימונים. הרבה מאותם שהתגייסו לצבא אז, היו אותם פליטי שואה שהגיעו לחופי הארץ ולא ידעו מילה אחת בעברית, לכן לא יכלו להבין פקודות כל שכן לציית להן.

 

אבל אם הקב"ה רוצה, אפילו מטאטא יורה. ודווקא באמצעות צבא-לא-צבא, השם יתברך עשה ניסים…

 

  

  

 

האנדרטה לזכר לוחמי "עד הלום" – הלוחמים האמיצים האלה מסרו את נפשם כדי לעצור את הצבא המצרי בחוצות העיר אשדוד במלחמת העצמאות, תש"ח

 

* * *

 

הצבא המצרי הביס כוח אחד מחטיבת גבעתי בקרב על ניצנים, שני קילומטרים בלבד דרומית מאשדוד. כפי הנראה, שום דבר לא נשאר כדי לבלום את התקדמותו של צבא מצרים היישר אל תל אביב. ואז, תל אביב הייתה נופלת ויחד עמה כל המדינה, חס ושלום.

 

התקשורת המצרית צהלה. ברחובות קהיר ואלכסנדריה, כבר חגגו את הניצחון הערבי. המורל בקֱרֶב החיילים המצרים העושים את דרכם צפונה היה גבוה מאין כמוהו. תחילה, הם השתלטו על עזה, אחר כך על מג'דל (אשקלון) ובהמשך אף ניצחו בבאר שבע ובניצנים. אשדוד הבאה בתור, ולאחריה לא נשאר שום כוח הרתעה יהודי (צבאי, למען הדיוק) עד לתל אביב.

 

לפי חשבונה של המפקדה המצרית, צה"ל הצולע עוד מעט מתמוטט לגמרי. המצרים, על פי חישוביהם, יתפלגו לשני כוחות – אחד אמור להמשיך צפונה ולכבוש את תל אביב, ואילו השני יחתוך צפון-מזרחה כדי לכבוש את רמלה, ולאחר מכן להתחבר עם הלגיון הירדני החונה בלטרון. זאת הייתה אמורה להיות מכת המוות למדינה היהודית.

 

          

 

עמדת ההגנה הקידמית שהשקיפה לעבר גשר עד הלום באשדוד

 

אבל "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" (משלי יט, כא). טור מצרי ענק שכלל יותר מחמש מאות כלי רכב נע לעבר אשדוד. במבצע נועז, חבלני חטיבת גבעתי פוצצו בלילה את הגשר הטורקי מעל נחל לכיש, בכניסה הדרומית של אשדוד. מארב של קומץ חיילים גיבורים הצליף בטור המצרי המעוכב באותו מקום, המכונה כיום צומת "עד הלום", 32 קילומטר בלבד מתל אביב, יעדו המיוחל של הצבא המצרי.

 

לא היה ולו רגע אחד לבזבז. הכוח הדל של גבעתי בקושי החזיק מעמד, ועשרות מהם נהרגו. צה"ל החליט להפעיל את מטוסי ה"מסרשמיט" שקיבל זה עתה מצ'כוסלובקיה. ארבעת המטוסים הקטנטנים צוידו במקלעי 20 מ"מ שלא פעלו, ושתי פצצות 70 ק"ג לכל אחד. שניים מהטייסים היו עולים חדשים דוברי אנגלית, לו לנארט מארצות הברית ואדי כהן מדרום אפריקה. אליהם הצטרפו עזר וייצמן ומודי אלון.

 

גיחתם לעבר הטור המצרי בקושי עשתה נזק כל שהוא. כל המקלעים סבלו ממעצורים, אך שמונה הפצצות שהיו ברשותם נפלו והתפוצצו בקול רעש גדול. למצרים היה נדמה כאילו גל אחר גל של מפציצים כבדים תוקף אותם. ההשפעה הפסיכולוגית על המצרים המופתעים הייתה עצומה, והם התפזרו בחולות לכל עבר תוך כדי פאניקה רבתי. עד שיוכלו להסתדר במערך התקפי מחדש הם נבלמו כליל, כאשר מתקפת-נגד של חיילי גבעתי הנותרים גירשה אותם חזרה דרומה.

 

בחסדי השם ובדרך נס, הובס הצבא המצרי ונבלמה מתקפתו אל תוך שטח ישראל.

 

אך מחיר ההצלחה היה גבוה. מטוסו של אדי כהן נפגע מאש נ"מ מצרי, לאחר שהצליח להטיל את פצצותיו. הוא התרסק כשניסה לנחות. כתוצאה מכך, חיל האוויר איבד את אחד מארבעת מטוסיו ואת אחד מחמשת טייסיו אז.
 

              

 

הגשר הטורקי מעל לנחל לכיש בצומת עד הלום – אם הצבא המצרי היה עובר את הגשר הזה, לא היה נשאר שום כוח יהודי לעצור את התקדמותו עד לתל אביב

 

אדי כהן ז"ל הפך לגיבור ה"הוליוודי". הוא היה טיפוס שקט, מופנם, שקול, למדן, רגוע, ומאוד מנומס. הוא היה החלל הראשון בתולדות חיל האוויר המבצעי. הוא זכה להיות שליח השם בנס שחולל את התפנית העצומה במהלך מלחמת השחרור, כאשר המצרים נסבו על עקבותיהם בצומת "עד הלום".

 

איך השם יתברך עושה ניסים! עם צבא-לא-צבא וחיל האוויר שלא היה בדיוק חיל-אוויר, עם טייס שהעדיף מוסיקה קלאסית וחפירות ארכיאולוגיות לטיסת מטוסים שבקושי היו דרגה אחת מעל לצעצועים, השם יתברך חולל את נס "עד הלום" בכניסתה של עירי האהובה, אשדוד.

 

"אלה ברכב, ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר!" (תהלים כ, ח).

 

* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" ב- http://www.lazerbrody.net/

כתבו לנו מה דעתכם!

1. רויע

ה' אייר התשע"ג

4/15/2013

איזה מסים נסים ישתבח בורא

2. רויע

ה' אייר התשע"ג

4/15/2013

נסים ישתבח בורא

3. בת המלך

ב' אייר התשס"ט

4/26/2009

איזה ניסים ישתבח שם השם לעד

בס"ד איזה ניסים איזה מדהיייםםם הלוואי שניזכה לגאולה בלי מלחמה בריאים ושלמים בכל אבירנו וגידנו של גופנו רוחנו נשמתינו כולנו יחדיו מאוחדים עם השם

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

ארץ ישראל שלי, ישבתי לכתוב לך מכתב, חשבתי שבטח כמו מה שעבר עלינו עד כה, כך עובר גם עלייך, את שותפה לשמחה וגם ליגון, שותפה אמיתית.