עושים סדר בלי חוקים – חלק 3

הרבה אנשים שואלים: 'על מה כבר אפשר לדבר במשך שעה?' אולם אדם כנה, שמתבונן על עצמו בעין האמת, רואה שלא חסרות נקודות עליהן צריך להרבות בתפילה...

3 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

הרבה אנשים שואלים: ‘על מה
כבר אפשר לדבר במשך שעה?’
אולם אדם כנה, שמתבונן על עצמו
בעין האמת, רואה שלא חסרות
נקודות עליהן צריך להרבות בתפילה…

בשדי יער – פרק 29

ו. תפילה על ההתבודדות

ישנם דברים שהם ניסיון תמידי לאורך כל חיינו. לכן, על האדם להתפלל עליהם בכל יום, בלי יוצא מן הכלל. כי בלא התפילה, כלומר בלא העזרה של השם, הוא לא יצליח לעמוד באותם ניסיונות ובודאי ייכשל, וכמו שאמרו חז"ל: "כל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו – אינו יכול לו".

למשל, שמירת העיניים. אם לאדם לא תהיה תפילה במשך זמן מסוים בכל יום על שמירת עיניו – לא לראות מראות אסורים וכו’, הוא בודאי ייכשל בראיות אסורות, כלומר יעבור ח"ו על "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ומתוך כך עלול לעבור על עוד עבירות רבות ח"ו, כגון: "אנכי ה’ אלוקיך", "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני", "לא תנאף", "לא תחמוד", "ונשמרת מכל דבר רע", "התרחק מן הכיעור", "ואהבת לרעך כמוך" ועוד. כדי לזכות באמת לשמירת העיניים כראוי, על המתבודד להקדיש זמן מסוים בתפילתו האישית על נושא זה. לצורך ההתחלה, יש להקדיש לפחות חצי שעה בכל יום, ולאחר שראה שקנה מידה זו וכבר אינו פוגם בעיניו – ישמור על זה בתפילה קצרה יותר של כעשר דקות בכל יום, אך לעולם לא יפסיק להתפלל על זה מכיוון שאז יחוש ירידה גדולה. זאת, מכיוון שזה ניסיון שמלווה את האדם במשך כל חייו.

דבר נוסף שעל האדם להתפלל עליו בקביעות הוא שלום הבית שלו. זאת, משום שזו עבודתו הראשונה והעיקרית של האדם, הכוללת את קיום כל התורה כולה, כמבואר היטב בספר "בגן השלום". ובעיקר, צריך להתפלל על הנקודות שהיצר הרע מתגבר בהן תמיד. גם כאן, כמו בשמירת העיניים שהזכרנו לעיל, צריך להתמיד בתפילה במשך תקופה מסוימת ולאחר מכן תפילה כדי לשמר את הקיים, אולם אסור להפסיק בשום פנים ואופן להתפלל על שלום הבית ולהסיח את הדעת מעבודה קדושה זו, כי מיד מרגישים ירידה גדולה בשלום הבית ח"ו והיצר הרע מיד ‘משנס מותניים’ ומנסה לחבל באחד הדברים היקרים מאוד לבורא העולם – שלום הבית בין בני הזוג.

ז. עבודה אישית

כדי להתקדם באמת בפועל בעבודת השם ובתיקון המידות והתאוות, חייב אדם לקחת מידה או תאווה מסוימת ולהתפלל לבטלה ממש. לאחר מכן יתפלל על מידה או תאווה אחרת עד שיבטל גם אותה. כך יעשה עם כל המידות והתאוות עד שיזכה לתקן ולבטל את מה שצריך בכל מידה ותאווה. כמו כן על האדם להתפלל לבטל את מידת הגאווה שנשארה בו עד שיזכה לביטול גמור, כפי שמציין רבי נחמן בספרו "ליקוטי מוהר"ן (תורה נב). דבר זה חייב להיעשות תוך כדי ההתבודדות, תפילה של לפחות חצי שעה בכל יום. כמובן שתפילה על עניינים חשובים מעין אלה עדיף שתהיה במשך שעה שלמה במשך תקופה מסוימת, אך גם חצי שעה לצורך ההתחלה זה בהחלט טוב.

הקורא מן הסתם יכול לשאול – ‘טוב, אבל מאיזו מידה עלי להתחיל להתפלל?’ ואכן, שאלה טובה. מתחילים עם מה שעובר על האדם נכון לאותו זמן. למשל, אם ישנה מידה מסוימת או תאווה שמתגברת על האדם ביותר ומאמללת את חייו ואת כל הסובבים אותו, כגון כעס, עליו לעשות עבודה מרוכזת על עניין זה עד שיבטל מידה זו. כמו כן, יש פעמים בהן צצות בעיות שמצריכות טיפול שורש, כמו חובות, בעיה עם אחד הילדים, שלום בית, או חלילה בריאות – כל דבר מכל הנקודות שהזכרנו היא למעשה רמז משמים כדי שהאדם יפנה לעבודה מרוכזת באותו נושא.

ובנוסף, אפשר לעשות מהתורות תפילות, כמו שמלמד רבי נחמן מברסלב. כלומר, לקחת תורה או מאמר של צדיק האמת, ללמוד אותו היטב ולהתפלל לקיימו. כמובן שגם על זה על האדם להשקיע זמן ניכר בהתבודדות.

כללו של דבר, מלבד ההתבודדות היומיומית של תודה וחשבון נפש, על האדם לקיים עבודה אישית כדי לקנות מידה מסוימת או לתקנה, לפתור בעיה שמטרידה אותו נכון לזמן בו הוא מתבודד, או כדי להשיג השגה מסוימת. הדבר נכון גם לגבי מידות השמחה, האמונה, והצלחה בלימוד התורה וכו’ שאדם רוצה להשיג.

והלוואי שיתפלל אדם כל היום כולו…

לאחר שלמדנו מספר יסודות שהם הכרחיים להתבודדות, מובן היטב מדוע רבינו הקדוש ציווה לעשות לא פחות משעת התבודדות בכל יום. הרי הדברים שצריכים להתפלל עליהם, ולכלול אותם בזמן ההתבודדות, הם רבים, כך שאפילו שעה לא מספיקה…

וזה מה שאמר רבינו: אדם שליבו חזק בה’ ורוצה באמת להיות כרצונו יתברך, צריך שיהיה לו כל היום התבודדות, כמו שאמרו חז"ל: "ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו" (ברכות כא). אולם, רק מפני שלא ניתן לצוות דבר כזה על כלל העולם, לכן הוא מצווה שעל כל פנים יהיה לכל אדם לפחות שעת התבודדות ביום.

מובן מדברי רבינו הקדוש שזה המינימום שבמינימום שאדם צריך לעשות…

אדם שהוא כנה עם עצמו ומתבונן על עצמו בעין האמת ורואה היכן הוא מונח – כגון באיזה מצב שלום הבית שלו נמצא, כיצד הוא מתפלל ומברך, היכן הוא מונח בעניין מידותיו ותאוותיו, עד כמה הוא רחוק מלימוד התורה וכדומה – יבין עד כמה הוא צריך להתפלל על כל פרט ופרט בחייו, וממילא ידע היטב ששעה לא מספיקה כלל. הוא כמובן לא ישאל את אותה שאלה מפורסמת שהרבה אנשים שואלים: ‘על מה יש לדבר שעה שלמה…?’ כי הוא יודע היטב את האמת שהוא צריך לדבר עם השם לפחות שעה, ואם יזדמן לו אז יחטוף גם שעתיים או שלוש. הכל כמובן כפי שיודע בנפשו את חסרונותיו העצומים.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה