הווה מתלמידיו של אברהם – פרשת חיי שרה

לימוד מעניין אנו מגלים בכל הקשור
להתנהלות המשא ומתן בקניית
מערת המכפלה, שדה הנצח – קברות
האבות! לימוד המהווה דוגמא יפה
גם לזמננו!

פרשת חיי שרה

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקל אַבְרָהָם לְעֶפְרן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עבֵר לַסּחֵר"

לא לחינם האריכה התורה בתיאור מקנה מערת המכפלה. למדנו כאן מספר לימודים חשובים מהתנהלות המשא ומתן אשר כוחם יפה גם לזמננו אנו. לדוגמא: חכמינו הבחינו כי בכל מהלך המשא ומתן אין אברהם פונה אל עפרון בתואר "אדוני" בעוד עפרון עושה כן פעמיים, ללמדנו כי תואר זה שמור בליבו של אברהם רק לאדון הכל! (ואף שמצאנו אצל יעקב בפגישתו עם עשיו שכן כינהו אדוני, הייתה זו מעלתו המיוחדת של אברהם).

בדבר נוסף העירו חכמי המוסר. עפרון דיבר גבוהה גבוהה על נכונותו לתת לו את השדה במתנה ללא כל תמורה, בגלל הערכתו לאברהם, אך בפועל נטל מחיר מפולפל. הגדירו זאת חכמים: עפרון דיבר הרבה, ואפילו מעט לא עשה, בעוד אברהם אומר מעט: "ואקחה פת לחם מעט מים", ובפועל קיבלו לשונות בחרדל, עוגות מקמח סולת, חמאה וחלב וכו' – עשה הרבה יותר.

ועל כן נכתב שמו חסר – עפרֹן. בהתחלה היה שמו מלא "עפרון", אבל במהלך המשא ומתן התברר כי כל מהותו היא צרות עין, ועל כן ניטלה "ו" משמו. דורשי רשומות ציינו כי המילה "עפרן" ערכה 400 (ע=70, פ=80, ר=200, נ=50).

ועל כן, כשמגיע הרגע הנכון לוחש עפרון לאברהם לומר לו את הסכום המופקע של 400 שקל כסף. אברהם לעומתו נותן בלי להרגיש שרומה או נוצל, כי הרי קנה את השדה לנצח לקברות האבות.

מכאן גדלות רוחו של אברהם לעומת חמדת הממון של עפרון, ואשרי מי שהוא מתלמידיו של אברהם אבינו.