המסכה של אחשוורוש

דרך האשליה מבקש המלך הגאוותן להתחרות בריבונו של עולם, לעשות עצמו כמי שבידו המפתח לאושרן של הבריות. ואז זה קורה. כאן מתנפצת האשליה, כאן יורדת המסכה...

3 דק' קריאה

הרב ליאור אנגלמן

פורסם בתאריך 06.04.21

דרך האשליה מבקש המלך הגאוותן
להתחרות בריבונו של עולם, לעשות
עצמו כמי שבידו המפתח לאושרן של
הבריות. וזה קורה. כאן מתנפצת
האשליה, כאן יורדת המסכה.

מה השורש?

"וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ".

מניין בא הצורך הזה 'לעשות כרצון איש ואיש'? מה מבטאת דרך חיים של אדם המבקש לספק את כולם, לרַצות את כולם? לכאורה ניצבת לפנינו דמות של חסד, המבקשת להיטיב לבני האדם באשר הם, למראית עין אין תכונה נפלאה יותר מאדם שכל מעייניו נתונים החוצה, לחפצם של אחרים. מבט מעמיק יותר יחשוף בפנינו כי התכונה הזו בעייתית מאוד.

בעולם מידות הנפש, כמו בתחומים רבים אחרים, נכון הכלל לפיו הקצוות נפגשים. התכונות ההפכיות, המנוגדות זו לזו, והנראות כשונות לחלוטין, נובעות על פי רוב משורש אחד. חיים המושתתים על בקשה מתמדת לעשות כרצון איש ואיש, לא לאכזב איש, למלא כל מבוקשן של הבריות, הינם חיים המאפיינים לרוב אחד משני הקצוות – אדם נטול חוט שדרה שרצונו העצמי אבד לו או, לחילופין, אדם בעל גאווה שאינה יודעת גבול. ככל שמרדף הריצוי קיצוני יותר כך אדם קרוב יותר אל הקצה, ככל שבקשת ריצוי הסביבה מתונה יותר כך האדם נמצא במקום שלם ומאוזן יותר.

המרצים ואינם רוצים

כאמור, לעתים הצורך לעשות כרצון איש ואיש נובע מהעדר חוט שדרה, מהעדר רצון עצמי. יש אשר גדל באווירה ששידרה לו כל העת כי עליו לרצות עולם ומלואו, עליו להתנהג באופן המצופה ממנו, להשיג הישגים ראויים, לבל יאכזב את הוריו, את מוריו ואת שאר המצפים. בפעמים בהם העז לחשוב אחרת ולפעול בהתאם לרצונו שלו, הוא חווה אכזבה מרה מסביבתו, וכוחו לא עמד לו לאכזב עוד. במצבים מסוימים יש ילדים החיים עם תחושה חזקה במיוחד כי אהבת הוריהם אליהם מותנית בריצוים, אם ינהגו על פי המצופה מהם יזכו לאהבה ולכבוד מלוא החופן, אך אם לא יעמדו בציפייה… לעיתים המשך המשפט נאמר במפורש, לפעמים זהו מסר החבוי בכל מהלך החיים, ומכל מקום הוא בונה ילד שיחשוש לעמוד באומץ מול עצמו ומול אלוקיו ולשאול, מהי באמת דרכי, מה אני רוצה.

זה יתחיל בריצוי אין-סופי של ההורים מתוך חשש לאבד את אהבתם וימשיך בכל המערכות האחרות. המרדף אחר האהבה עלול להביא אדם לשאול כל העת לאן הרוח נושבת, מה החברה מצפה ממני וכיצד אוכל להשיג את הערכתה.

בנקודה זו מתחיל מסע מתיש ומפרך, המלווה כל העת בחשש קיומי שמא לא אצליח לשאת חן, לרצות ולהניח דעתם של כל סביבתי. מסע בלתי נסבל המותיר את האדם מנושל משאריות הרצון שלו. בצמתים בהם צורך פנימי שלו יבקש להכריע באופן אחד וסביבתו הקרובה תצפה להכרעה אחרת, לא יעמוד לו כוחו ללכת עם חפצו הפנימי, עד אשר ילמד עם השנים לִרְצות פחות ולְרַצות יותר, לשכוח את רצונו שלו על מנת לזכות באהבתם של אחרים. לא פעם תכונת הפרפקציוניזם, שאיפת השלמות, אינה נובעת מרצונו של האדם להשיג הישגים, כי אם מרצונו לעשות כרצון איש ואיש ולספק רצונם של אחרים. אין תרופה לקושי זה כי אם עצירה אמיצה בה ישאל האדם את עצמו מה הוא באמת רצונו, וירהיב עוז בנפשו פעם אחת לממש את רצונו כנגד כל המצפים. הוא ירוויח את עצמו, את חייו, ועל פי רוב הוא ילמד לאיטו כי החשש שמא יאבד את אהבת הסביבה היה מדושן בשפע דמיון.

הגאוותנים

לעתים הבקשה לעשות כרצון איש ואיש אינה אלא פִּריה של גאווה גדולה. נדמה לאדם כי הוא כל יכול, בידיו להנהיג את הכול, להנהיג עולם בדרך שתישא חן וחסד בעיני כל. האדם הזה מבקש לשלוט, לנהל עולם בדרך שתרַצה את כולם. הוא מעמיד כל אדם פרטי במרכז כאילו מבוקשו הוא הדבר החשוב ביותר, ומתנכר לחלוטין לכך שאנו כבני אדם איננו מלכי העולם והגשמת שאיפותינו אינה המטרה העליונה.

כזה היה אחשוורוש. לא איש חסד היה כי אם בעל גאווה גדולה המשווה בנפשו שבידו לנהל עולם כחפצו, ואם רק ירַצה, ייטב לכל נתיני ממלכתו. כנגד אשליה מלאת גאווה זו אומר המדרש: "אמר הקב"ה: רשע, שני אנשים מבקשים לישא אישה, שמא תוכל להשיאה לשניהם? וכן שתי ספינות מפרשות בים הגדול, אחת מבקשת רוח דרומית ואחת מבקשת רוח צפונית, שמא יכול רוח אחד להנהיג את שתיהן? למחר שני בני אדם באים אצלך, מרדכי והמן, שמא תוכל לצאת ידי שניהם, אלא לרומם אחד ולצלוב אחד, ואין יכול לעשות כרצון איש ואיש אלא הקב"ה, שנאמר: ומשביע לכל חי רצון" (ילקוט שמעוני אסתר).

דרך האשליה כאילו בידו לעשות כרצון איש ואיש מבקש המלך הגאוותן להתחרות בריבונו של עולם, לעשות עצמו כמי שבידו המפתח לאושרן של הבריות ולגרום לנתינו תחושה של תלות מוחלטת בו שתאדיר את גאוותו, ולא היא, "אין יכול לעשות כרצון איש ואיש אלא הקב"ה". כאשר ריבונו של עולם במרכז ולא הרצון האישי, כאשר אדם עושה רצונו כרצון בוראו, יכולים להתגשם הרצונות כולם.

המסכה שאחשורוש עוטה על עצמו כמי שמבקש לעשות כרצון איש ואיש מתנפצת כבר בפסוק המתאר את התופעה, "כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש", כלומר על מנת לספק רצון הבאים ציווה המלך וכפה בציוויו על כל בני ביתו את הנהגתו שלו…

ומכיוון שכל הנהגתו נבעה מגאווה, היא עתידה להתנפץ אל מול ושתי הרוצה אחרת מרצון המלך, אל מול אסתר הרוצה שלא לגלות למלך את סוד עמה, ואל מול רצונו של הקב"ה להעמיד רווח והצלה ליהודים על אפו וחמתו של המלך שבשם הרצון לרצות את כולם מעניק חותמו להשמדת עם.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. קול ענות חלושה

י"ד אדר התש"ע

2/28/2010

יישר כוח כמה עמוק מעולם לא חשבתי כך ל הדברים
פשוט מרגש, מרתק וכאמור, עמוק ומעורר מחשבה
תודה

2. קול ענות חלושה

י"ד אדר התש"ע

2/28/2010

מעולם לא חשבתי כך ל הדברים
פשוט מרגש, מרתק וכאמור, עמוק ומעורר מחשבה
תודה

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה