פטירת רשב”י ושמחת ל”ג בעומר

אם "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו", אז על מה ולמה כל השמחה סביב ל"ג בעומר, יום פטירתו של רשב"י? למה שרים, רוקדים ומדליקים מדורות?

4 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 30.04.10

אם "שקולה מיתתן של צדיקים
כשריפת בית אלוקינו", אז על מה
ולמה כל השמחה סביב ל"ג בעומר,
יום פטירתו של רשב"י? למה שרים,
רוקדים ומדליקים מדורות?

זוהר, אידרא זוטא: "רבי שמעון פתח את עיניו, וראה את מה שראה, ולהבה עצומה הקיפה אותו".

ל"ג בעומר הוא יום ההילולה של התנא המקובל הצדיק רבי שמעון בר יוחאי, הידוע גם בשם – רשב"י, ראשי תיבות של שמו, ומחבר ספר הזוהר הקדוש.

במספר מקומות בספר הזוהר, אומרים תלמידיו של רשב"י: "אוי לדור שאיבד את רבי שמעון". הם משווים את הדור ללא עוצמתו ושיעור קומתו של הצדיק רבי שמעון בר יוחאי ליתומים. הגמרא משתמשת במילים אפילו יותר קשות, ואומרת: "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו" (ראש השנה יח, ע"ב). לאור דברים אלה, שיצאו מפיהם של חכמינו הקדושים ז"ל, נשאלת השאלה: על מה ולמה כל השמחה סביב ל"ג בעומר? למה שרים, רוקדים ומדליקים מדורות?

רבי נחמן מברסלב מסביר (ליקוטי מוהר"ן ס"ו, ח"א, עפ"י דברי הזוהר הקדוש, נח נט), שלכל צדיק יש שתי רוחות – אחת בעולם הזה והשנייה בעולם של מעלה. הרוח של מעלה לא יכולה לסבול, מכיוון שזה טבעה, כלל את העולם הזה. אולם, ממש לפני פטירת הצדיק, הרוח של מעלה יורדת ובאה למטה אל הרוח של העולם הזה, ומביאה עימה חכמה עצומה מעולמות עליונים. "ואז, נתחבקין ונתאחדים יחד הרוח של מעלה והרוח של מטה, כי באמת שניהם אחד, ותיכף שנתגלין זה לזה, נתאחדין מאוד באחדות גדול", כפי שאומר רבי נחמן. וכמו להבת הנר הקטנה שמתאחדת עם האש הגדולה, כך הרוח של מטה מתאחדת עם הרוח העליונה. וכחלק מהרוח העליונה, היא כבר לא יכולה להישאר בעולם הזה, לכן היא צריכה לעזוב את גופו של הצדיק ולעלות לעולם של מעלה, זו פטירתו של הצדיק.

רבי נחמן מסביר, שבזמן הפטירה הצדיק משיג ידיעה והבנה בדרגות גבוהות מאוד, הרבה יותר ממה שהשיג בחייו, על ידי ההארה העצומה של הרוח העליונה. ותחת השפעת הרוח העליונה וסמוך מאוד לזמן עזיבת גופו, רשב"י גילה את הסודות של האידרא זוטא.

לא רק שאנו מרוויחים מהשפע הרוחני שאנו יורשים מהצדיק, אנו גם משיגים מנה כפולה מהשפעתו הנפלאה ביום בו הוא עוזב את העולם, וכדברי רבי נחמן (שם): "כי מחמת שאז יורד ונתגלה למטה הרוח דלעלא (העליונה), נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ה, ב) על פסוק (תהלים מט): "ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו". אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר, כי מחמת שהם תלויין בהצדיק ויונקים משורש אחד, נמצא שזה החיות דלעלא הוא חיותם ממש, ונתאחדים ונתחבקים גם כן עם זה הרוח באחדות גדול, כי הוא רוחם וחיותם ממש כנ"ל. ועל ידי זה, אם זוכה, יכול לקבל פי שניים. כי הצדיק שהגיע זמנו להיפטר מן העולם, נסתלק על ידי האחדות שנתאחד עם הרוח דלעלא כנ"ל, אבל התלמידים שעדיין לא הגיע זמנן, אזי אדרבה, נשאר אצלם הרוח דלעלא, לגודל האחדות שנתאחד מאוד עם הרוח דלתתא, כי אי אפשר להם להיפרד עוד זה מזה. נמצא, שהצדיק נסתלק על ידי זה, על יד שמושך עמו הרוח דלעלא את הרוח דלתתא, והתלמידים מגיע להם פי שניים על ידי זה, כי נשאר אצלם בחינות הרוח דלעלא, כי נתאחד מאוד עם הרוח דלתתא כנ"ל".

וכמו שאומר הנביא (לפני שאליהו הנביא עזב את העולם, מלכים ב, פרק ב פסוק ט): "ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע, שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעימך, ויאמר אלישע ויהי נא פי שניים ברוחך אלי".

לכן, בל"ג בעומר אנו שמחים שמחה עצומה ועושים כל שביכולתנו כדי להגיע למקום מנוחתו הנצחי של רשב"י במירון, במקום בו שמחת היום ללא גבולות. על פי המסורת, רוחו של רשב"י נמצאת בינינו ביום המיוחד הזה.

למרות שאנו מאוד עצובים עד מאוד בגלל פטירתו של הצדיק, המורשת הנפלאה משיעוריו והלימוד שהנחיל לדורות הבאים, היא הכוח לשמחה הנצחית וההדרכה אותה אנו מקבלים מדבריו. יתירה מזו, חכמינו ז"ל הבטיחו שפטירתו של הצדיק מכפרת על כל חטאי ישראל (יומא מב, א). ואם כך, בל"ג בעומר זוכים בכל מה שאפשר לזכות ביום הכיפורים תוך כדי אכילה, שירה, ריקוד ושמחה עצומה. למרות שרשב"י לא נמצא בינינו בגופו, יש לנו אותו ברוחו. הלימוד שהשאיר לנו הוא מקור השפע הרוחני לכל הדורות, כפי שנראה במשל הבא:

גרישה שכר פונדק מקומי מהגראף של יאנוב, אציל רוסי שבבעלותו נמצאות אדמות פודוליה, שבמערב אוקריאנה. הבית העתיק בן מאות השנים ששימש כפונדק מכיל בתוכו מסבאה, חדרי אירוח ומקום מגורים לגרישה ובני משפחתו. לכן, פונדק זה היה גלגל הצלה של ממש לגרישה.

יום אחד, הגראף השמיע לגרישה חדשות שהותירו אותו בהלם מוחלט: הצאר רוצה לבנות כביש שיעבור דרך יאנוב, וחלק מתוואי הדרך עובר ממש בתוך הפונדק. הפונדקאי ומשפחתו צריכים לפנות את המבנה. גרישה ניסה למחות, אבל ללא הועיל, אחרי הכל, הוא חייב מאות רובלים לגראף על חובות ישנים. מה כבר הוא יכול לעשות? מיותר לציין, שגרישה ובני משפחתו הורידו נהרות של דמעות מעיניהם בתפילה לבורא עולם.

צוות העובדים של הצאר הגיע בחפירותיו עד למבנה של הפונדק. גרישה ובני משפחתו ארזו את חפציהם ועלו בלב כבד על העגלה שהשכירו מבעוד מועד, ופנו לצאת לדרכם. לדרכם אמרנו? לא היה להם שמץ של מושג לאן הם הולכים, היכן יגורו ומאין יתפרנסו. אבל לפתע, הגראף דהר לעברם, כשהוא רכוב על סוסו השחור המלכותי, ואמר: "לאן אתה הולך, גרישה?"

גרישה, כשעיניו דומעות, פנה אל הגראף ואמר: "הרי אתה, הגראף, אמרתי לי להתפנות מהמבנה, אז ברור שאיני יכול להישאר כאן!"… וברקע, קול נפילת קירות הפונדק שקרסו נשמע והחריד את אוזניהם, וגם את ליבם.

"נכון, שוטה שכמותך! אמרתי שאתה חייב לפנות את הפונדק, אבל לא אמרתי לך לעזוב את האדמות שלי. הצאר נתן לי את הזיכיון על ביתן האגרה שנמצא בהמשך הדרך. אתה תנהל אותו בשבילי ותאסוף את כל האגרות מכל הנוסעים. איפה אמצא אדם ישר והגון כמוך, גרישה? וכדי להקל עליך את המעבר, מחקתי את כל החובות הישנים מהפונדק. כגובה אגרות, ולא כפונדקאי, תעשה התחלה חדשה ומרעננת בחייך!"…

הנמשל ברור. הפונדק מסמל את הצדיק. בדיוק כמו שגרישה איבד את ביתו ומקור פרנסתו בצורה טראגית, כך הוא אובדן הצדיק – שהדרך בה הוא מקרב אותנו אל השם מהווה גלגל הצלה עבורנו. אולם, כפי שאנו יודעים, השם עושה את הכל לטובה, הצדיק אמנם עוזב אותנו אך משאיר לנו שפע רוחני עצום מכל מה שלימד אותנו – ואת זה מסמל הבית החדש ומקור הפרנסה החדשה של גרישה. ועוד, פטירתו של הצדיק מכפרת על כל חטאינו, כפי שחובותיו של גרישה נמחקו כליל.

אשרי עם ישראל שיכולים להתענג מהאור העצום והמרהיב של הזוהר הקדוש ומשאר לימודיו של רשב"י. יהי רצון שזכותו תגן עלינו תמיד, אמן.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

רבי שמעון הסתלק במילה "חיים" ביום ל"ג בעומר הקדוש. וזה שרבי שמעון בחר ברבי משה, זו ההסכמה הגדולה ביותר מהנשר הגדול על גדולת הנשמה הנדירה הזאת שהתהלכה בינינו. על משה שמחה צרפתי זצ"ל, תלמידו של הרב ארוש שהסתלק באסון מירון

Featured Products