בגן האמונה המבואר עמוד שטו

בגן האמונה המבואר עמוד שטו

וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה עֲדַיִן, אַף עַל פִּי כֵן, הַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ הוּא טוֹב מְאֹד. וַאֲפִלּוּ צְעָקָה בַּלֵּב בְּעַצְמָהּ הוּא טוֹב מְאֹד. כִּי מֵאַחַר שֶׁצּוֹעֵק, עַל כָּל פָּנִים, בְּלִבּוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹץ וּנְקֻדָּה מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִם, חַס וְחָלִילָה, לֹא הָיָה בּוֹ עוֹד שׁוּם נְקֻדָּה מֵהָאֱמוּנָה כְּלָל, לֹא הָיָה צוֹעֵק כְּלָל. נִמְצָא שֶׁהַצְּעָקָה בְּעַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְהָבֵן זֶה לְמַעֲשֶׂה".

"הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר"

הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְגַם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹפֵל מֵהָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֵצָה לְכָךְ הִיא, שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בְּפִיו כְּפִי הֲבָנָתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּתְהִלִּים: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" (פ"ט ב’). הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַבִּיעַ בַּפֶּה עִנְיְנֵי אֱמוּנָה. כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר מַרְגִּישׁ הָאָדָם רִפְיוֹן בָּאֱמוּנָה, צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לְהַבִּיעַ אֱמוּנָה בְּפִיו. דְּהַיְנוּ, שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יָחִיד, וְשֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתִי, וְשֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלַי, וְשֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי תָּמִיד בְּכָל מַצָּב, וְשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד וְכַדּוֹמֶה.
וְכָל אָדָם יַרְבֶּה בְּדִבּוּרֵי אֱמוּנָה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְפִי הָעִנְיָן, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בּוֹ. כְּגוֹן: אֲנִי מַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רַק הוּא הַמְפַרְנֵס; אֲנִי מַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רַק הוּא הָרוֹפֵא, רַק הוּא יָכוֹל לְרַפֵּא אוֹתִי; אֲנִי מַאֲמִין שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ רַק הוּא יוֹדֵעַ לָתֵת לִי עֵצָה נְכוֹנָה לִבְעָיָה פְּלוֹנִית וְכַדּוֹמֶה. כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּדַּבְּרִים בֶּאֱמֶת דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בַּפֶּה, מְעוֹרְרִים אֶת נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בְּכָל יְהוּדִי, וְזוֹכִים לֶאֱמוּנָה כָּרָאוּי (ה"ה מ"ה), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר" (תְּהִלִּים קט"ז י’).
וְכֵן הוּא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לְהוֹצִיא מִפִּיו אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בִּצְחוֹק. דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא מַאֲמִין, רַק שֶׁאוֹמֵר דִּבּוּר זֶה שֶׁל כְּפִירָה בְּשֵׁם אָדָם אַחֵר, וּמִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ – גַּם זֶה אִסּוּר גָּדוֹל, כִּי הוּא מַזִּיק לָאֱמוּנָה. כִּי עַל ה’ יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ צְחוֹק (ל"ע מ"ו).

מִשְׁפָּט

יֶשְׁנָהּ עֵצָה גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁעַל יָדָהּ זוֹכִים לֶאֱמוּנָה. וְהִיא – שֶׁהָאָדָם יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ כָּל יוֹם לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַחֲשָׁבָה, עַל כָּל דִּבּוּר וְעַל כָּל מַעֲשֶׂה, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְהִתְנַהֵג. וְעַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ עַל הַכֹּל, וּמַאֲמִין שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַשְׁגִּיחַ עַל מַעֲשָׂיו, נִשְׁרֶשֶׁת בּוֹ הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עָלָיו. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁיָּרֵא מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁעַל כָּל דָּבָר יָבוֹא אִתּוֹ בְּמִשְׁפָּט, מִמֵּילָא, מִתְחַזֶּקֶת אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה.
מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, הוּא וַדַּאי יָרֵא מֵה’, שֶׁיָּבוֹא אִתּוֹ בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְעַל דִבּוּרָיו וְעַל מַעֲשָׂיו. לָכֵן, הוּא מַקְדִּים לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ, וּלְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְחָרֵט וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל הַכֹּל, וּלְתַקֵּן בְּכָךְ אֶת מַעֲשָׂיו, וְאֵינוֹ מְחַכֶּה שֶׁיִּשְׁפְּטוּ אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹפֵט וְאֵינוֹ דָּן אֶת עַצְמוֹ, מַרְאֶה שֶׁהוּא, כִּבְיָכוֹל, אָדוֹן לְעַצְמוֹ, וְשֶׁאֵין לוֹ לִפְנֵי מִי לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וּלְמַעֲשֶׂה הוּא חַי בְּלִי אֱמוּנָה, כִּי עַל פִּי הָאֱמוּנָה יֵשׁ סֵדֶר, וְיֵשׁ דִּין, וְיֵשׁ דַּיָּן.
כִּי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ הַפְּשׁוּטָה הִיא הַבָּסִיס לְכָל הָאֱמוּנָה, וּבִלְעָדֶיהָ לֹא תִּתָּכֵן אֱמוּנָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל שֶׁכֵּן, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת, שֶׁהִיא הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֵלֶיהָ צָרִיךְ לְהַגִּיעַ, וְהִיא עִקַּר הָאֱמוּנָה. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְנַהֵג בָּאֹפֶן הַזֶּה שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם פְּשׁוּטָה, הַיְנוּ, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, שֶׁזֶּה מִתְבַּטֵּא בְּכָךְ שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ פַּעַם בַּיּוֹם עַל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁרֶשֶׁת בּוֹ הָאֱמוּנָה, וְיָכוֹל לָבוֹא גַּם לֶאֱמוּנָה חוּשִׁית וּלְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת.