אם אין הפצה, אין כלום

למרות הגורמים מבית ומחוץ שהביאו
לרדיפות, התייוונות וכו’, תמיד היו
את אותם נאמנים ששמרו על הגחלת
בוערת ויהי מה. איך הם עשו את זה?

מדוע אנחנו אומרים שלוש פעמים ביום כל יום, כולל שבתות וחגים, "א-להי אברהם, א-להי יצחק, וא-להי יעקב"? למה לא אומרים "א-להי שם וא-להי עבר"? הלא שם ועבר לימדו תורה את אבותינו הקדושים! צריך לעיין היטב, כי אם לא טעיתי, ישנו מסר אדיר בנוסח התפילה שלנו, אליו כדאי לשים לב.

הגמרא מחלקת את ששת אלפי שנות קיום העולם לשלוש תקופות: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח (ע"ז ט, ע"א). תקופת התורה התחילה בדיוק בשנת ב’ אלפים לבריאת העולם, בהיות אברהם אבינו ע"ה בן נ"ב שנה (52), כאשר התחיל לעסוק בקירוב רחוקים ובהפצת האמונה בחרן. השאלה מתחדדת, האם אברהם אבינו ע"ה היה הראשון ללמוד וללמד תורה, לכן ממנו נמנית תקופת התורה? הרי נח למד תורה (ראה רש"י, בראשית ז, ב, ד"ה טהורה), לימד את שם, שניהם לימדו את עבר, ושלושתם פתחו בית מדרש מפורסם בארץ כנען.

עד שאברהם אבינו ע"ה הגיע לישיבתם (ראה ילקוט מע"ל פ’ נח, רס"ג), נמצאו שם ועבר עוסקים בתורה כבר למעלה ממאתיים שנה. רבקה אמנו ע"ה הלכה לבית מדרש זה כדי לדרוש את השם יתברך (רש"י, בראשית כה, כב, ד"ה לדרוש), ויעקב אבינו ע"ה שקד שם ארבע עשרה שנה (שם, כח, ט, ד"ה אחות נביות). מדוע אין תקופת התורה מתחילה בישיבת שם ועבר? אדרבה, התורה הקדושה מתארת את שם "כהן לא-ל עליון" (בראשית יד,יח), מלבד העובדה שהוא היה אדם מאמין וגם ראש ישיבה ותלמיד חכם, מכונה כהן גדול לקב"ה! מתעוררת שאלה נוספת, מדוע שם, או לכל הפחות עבר, רבו של יעקב אבינו ע"ה, אינם נחשבים אבות האומה היהודית?

סדר המסורה מדור לדור נקרא "שלשלת הקבלה", כינוי הולם מאוד. בדומה למנוף המרים מטען כבד מעל לתהום, כאשר המטען תלוי בקצה שלשלת ברזל ארוכה, די שחוליה אחת חלשה תינתק וכל המטען צונח לתהום ומתרסק. היהדות הצרופה תלויה ברציפותה של שלשלת הדורות וקבלתה איש מפי איש, כך שכל בחור או אברך מסוגל לייחס את תורתו לרבו המובהק, וממנו לרב רבו, דור דור עד למשה רבינו. עוד בטרם מעמד הר סיני הייתה מסורה ברורה מאב לבן, מאברהם אבינו ע"ה ליצחק ליעקב ללוי לקהת לעמרם ולמשה. אם כן, לכל יהודי ייחוס לאברהם אבינו ע"ה בזכות שלמות השלשלת, שברוך השם לא היה דור ללא תורה, על אף כל מה שאירע לעם ישראל. כמו החוליה השבורה והמטען האבוד, די בדור אחד ללא תורה חס ושלום ונאבד הכל.

קל להבין לאור הנ"ל מדוע אין האומה היהודית נמנית משם או מעבר. שם, עם כל השגתו הנשגבת, לא הצליח לחנך את בנו ונכדו, ארפכשד ושלח, לתורה ולעבודת השם. שם עצמו נולד בנקודת בחירה עילאית, בן לנח, אותו הקב"ה כינה כצדיק ותמים. אך שם הצליח לגדל רק נין לתורה, תלמידו המובהק עבר. עבר זכה אמנם ללמד תורה את יעקב אבינו ע"ה, אך לא הצליח לחנך אפילו נין בדרך השם יתברך, שכל הדורות ממנו עד לאברהם אבינו ע"ה, דהיינו פלג, רעו, שרוג, נחור ותרח, לא קיימו את שבע מצוות בני נח. ובכן, גם עבר אינו ראוי לתואר אבי האומה.

השלשלת הנצחית של דורי דורות עובדי השם יתברך מתחילה רק מאברהם אבינו ע"ה, ועל אף הגורמים מבית ומחוץ שהביאו לסטיה מדרך התורה, כגון רדיפות, התייוונות, השכלה וכו’, תמיד היו בנים נאמנים ששמרו על גחלת התורה, ויהי מה, מאברהם אבינו עד היום.

היות ואברהם, יצחק ויעקב אבותינו הקדושים גידלו את בניהם לתורה ולאמונה, אנחנו אכן אומרים בתפילה, "א-להי אברהם, א-להי יצחק, וא-להי יעקב" ולא "א-להי שם וא-להי עבר".

שם ועבר לא סירבו ללמד תורה את מי שבא לבקש, אך את תורתם לא הוציאו מכותלי בית המדרש (מגדל עוז, רמב"ם הל’ עבו"כ פ"א, ה"ב, ד"ה וכתב). הם מצטיירים כשני למדנים, מסתגרים להנאתם ולומדים בבחינת שלום עלי נפשי. שניהם התעלמו מן העבודה זרה שבערה בדורות הללו, ולא הוכיחו את בני דורותיהם ולא שברו את צלמיהם (ראב"ד, שם). נמצא, לפי חז"ל, שני פגמים בעבודת שם ועבר: אחד, הם לא השתדלו לגדל בנים לתורה. ודבר שני, הם לא הפיצו אמונה בעולם! הקב"ה מקפיד מאוד על מי שלומד תורה לעצמו ולא עושה מאמץ לקרב אחרים. אם אין הפצה, אין כלום – והראיה היא צאצאי שם ועבר כאמור.

אברהם אבינו ע"ה שונה בתכלית משם ועבר, משום שמסר את נפשו להציל נפשות, מבלי להתחשב בסיכונים הכרוכים בשבירת צלמים ובחינוך הדור לאמונה בא-ל האחד. קל להבין, אפוא, שתקופת התורה נמנית ממי שהפיץ תורה לרבים, הקדיש את חייו לקיומה, ומסר דרך השם לבנו ממשיך דרכו. ועל אף כל מצבי הלחץ של צרות ואיומים על האומה היהודית, שלעתים התורה הייתה תלויה כולה על חכם אחד, לא נשברה השלשלת, בחסדי השם יתברך ובזכות מי שעומד בראש – אברהם אבינו ע"ה, לא נשתכחה תורה בישראל. תפקידנו בדור הזה לחזק את השלשלת, שכל אחד ואחד ימסור נפש ממש, לא רק לחנך את בניו להיות איתנים בתורה, אלא להפיץ תורה ואמונה לכל העולם.

רבחנו בחיי זצ"ל, בפרשת תולדות, מדגיש שגם יצחק אבינו וגם יעקב אבינו "עשו גרים" כמו אברהם אבינו. כלומר, הפיצו אמונה בעולם. כל כך היו בטוחים בצדקת דרכם, ידעו אבותינו הקדושים שקיום העולם ותיקונו תלויים בהפצת האמונה. אם לא טעיתי, זאת הסיבה שצאצאיהם המשיכו בדרך התורה והאמונה, בעוד צאצאי שם ועבר כאמור סטו מהדרך הישרה.

מי שמפיץ אמונה בעולם, שם השם נקרא עליו.

תארו לכם: אם כל פעם שהיית נותנ(ת) דיסק אמונה או את הספר "בגן האמונה" למישהו, היית שומע(ת) בת קול המכריזה, "א-להי מרים כהן" או "א-להי אבי לוי" [הכניס(י) את שמך] – לא היית מתחזק(ת) מאוד בהפצה?

אל לנו להסתפק בחינוך הבנים לתורה ולאמונה. בני אברהם, יצחק ויעקב אינם מסתגרים בבחינת "שלום עלי נפשי" ונותנים לעולם להיחרב. עלינו להפיץ אמונה בכל העולם עד ש"כל בני בשר יקראו בשמך" (תפילת עלינו לשבח) במהרה בימינו, אמן!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net