אנחת קדושה – קאוצינג מפרשת קדושים

“וידבר ה’ אל משה לאמר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם    קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם”  (ויקרא יט ב)

קדושים תהיו כי קדוש אנוכי!

קדוש היא מילה עצומה שמכילה בתוכה עוצמות בל יתוארו, שפע אינסופי והרבה טוב. רק טוב.

ההפך מקדוש הוא טמא. מזוהם. לא טוב.

קדוש וטמא

קדוש אינה סתם מילה בלקסיקון. כאמור היא מכילה בתוכה וטומנת בחובה בעצם את כל הטוב והשפע שקיים בעולם בד בבד את כל הטוב שצפון לאדם.

כלומר, במילים אחרות ניתן לומר שלהיות קדוש זה בעצם להנות מכל הטוב והשפע הנצרך, גם משפע כזה שאנחנו לא מכירים

שפע שלא מכירים?

כן! יש כזה דבר. תחשבו על השמש. אף אחד לא הצליח להגיע לשמש וגם לא להתקרב אליו. השמש על כל ביליוני מעלות החום שבה שורפת. אנחנו שנמצאים פה על פני כדור הארץ ‘נשרפים’ מחום השמש, קצת הולכים בחוץ וישר מאדימים, חברות הקוסמטיקה מרווחים הון עם הקרמים כנגד הקרינה והשיזוף.

אז אנחנו נמצאים במרחק עצום מהשמש ועדיין מתחממים ומאד, אולם הקדוש ברוך הוא שם אותנו בנקודה הטובה ביותר באופן כזה שהשמש לא תפגע בנו, כך כתוב בזוהר הקדוש, ועוד שהשמש בצבעה בכלל ירוקה. את זה המדענים לא יודעים ולעולם גם לא יוכלו לדעת. תורתנו היא תורת האמת. הקדוש ברוך הוא, הוא זה שברא את העולם והוא זה שהכתיב את כל החוקים והתורה היא האמת.

מה הקשר בין השמש לקדוש ברוך הוא? השמש היא גם בריאה אחת מיני אינסוף של בורא העולם.

קדושה היא הדבק

בגיליונות הקודמים הרחבנו את השיח סביב המושג קדושה. הפעם ברצוני להתייחס לרובד יותר עמוק שמבטא את עצם קיום הקדושה.

הקדושה היא מהות רוחנית כמו כל מהות אחרת. כמו למשל שמחה, אהבה, רגשות, מחשבות, אנרגיות. קדושה היא מהות בפני עצמה.

קדושה היא חבל, צינור שמקשר בנינו לבין בורא העולם. אם להבדיל טומאה מרחיקה אותנו מבורא העולם, אזי קדושה בדיוק ההפך, מחברת, מקשרת, מדביקה, מאחדת אותנו לבורא העולם.

מדוע דווקא קדושה?

אומר בורא העולם, “קדושים תהיו, כי קדוש אנוכי” – בורא עולם כל כולו טוב, רחמים, שפע, נתינה, אהבה – וכדי להדבק בטוב ולהיכלל בו צריך להיות גם כאלו, או לפחות לנסות להיות, לשאוף, לרצות, לכסוף. ולכן, כאשר אדם מקדש ומטהר את עצמו אזי הוא מתקרב אל חי החיים, אל הטוב הניצחי. שהרי דבר נדבק בדבר..

קידוש מעט

גמרא: “תנו רבנן ‘והתקדשתם והייתם קדושים’, אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין מלמעלה, בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא“, אשר בזה בא לידי ביטוי גודל הערך של עבודת האדם את ה’ – מלמטה למעלה

אדם מתקדש למטה, אפילו מעט יורדים לו שפעים וקדושה הרבה יותר מלמעלה. וככל שאדם יזדכך יותר (הינו עבודת המידות) כך יוכל לקבל יותר מהקדושה, שהרי בדרך בה אדם רוצה ללכת מוליכין אותו בבחינת “אמר הקב”ה לישראל, בני, פתחו לי פתח אחד ‘של תשובה’ כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו”(שיר השירים).

מהי תשובה?

רצון לכנוס לתוך הקדושה. לתוך הטוב, לתוך האור האינסופי.

כדי להתקדש ישנם תנאים. אחד מהם זה לעזוב את הרע, הלא טוב. שהם ההרגלים, ההתנהגויות, המעשים, הדיבורים הלא טובים שהורגלנו להם וחיינו בתוכם.

כדי להתקדש צריך לצאת מאזור הנוחות!

אי אפשר להתקדש אם ממשיכים עם ההרגלים הישנים הלא טובים. אי אפשר להתעלות ולהזדכך אם לא מוותרים ויוצאים מאזור הנוחות המוכר!

במילים אחרות, אם אדם רגיל לאכול שרימפס והוא רוצה להתקדש , הוא יצטרך לוותר על אכילת השרצים. כי שרץ מטמא את האדם. אם אדם רוצה לשמור שבת והוא מעשן, יאלץ לוותר על הסיגריות – כי חילול שבת הוא חמור מאד.

זאת אומרת, כדי להתקדש צריך לוותר על הרצונות האישיים, הפרטיים שלנו

כדי להתקדש צריך ללכת לפי חוקי הבורא שהחליט מה טוב ומה נכון עבורי

כדי להתקדש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי, המוכר, הידוע

כיד להתקדש אני צריכה לוותר על הרגלים ומעשים שינים

כדי להתקדש אני צריכה לאמץ הרגלים ומעשים חדשים ראויים

כדי להתקדש אני צריכה לזרוק את השכל שבו הורגלתי ואמץ דעת נכונה

קצת על קדושה ביהדות

שמו לב קוראים יקרים, ביהדות נמצא בהרבה זמנים, מודעים, חגים ושבתות מצווה להתקדש כחלק ממומנט עצמו. דוגמאות למכביר ניתן למצוא ביהדות, אביא לפניכם מספר כאלו שאתם וודאי מכירים.

כמו למשל בערב שבת כאשר חוזרים מבית הכנסת והשולחן ערוך עם מפה לבנה, חלות, סלטים ויין, מיד עורכים קידוש. מהו קידוש? ברכה על היין כתוספת קדושה לאור השבת, ככתוב: “זכור את יום השבת לקודשו” מצוות קידוש השבת מעשרת הדיברות. שבת אם לא מקדשים אותה אז ההפך, מחללים אותה.

קידוש הלבנה, בחציו הראשון של החודש, תחת כיפת השמיים, כאשר רואים את הירח ברקיע מודים לקדוש ברוך הוא על המחזוריות של הירח ועל שמחדש אורו מידי חודש. גם על אור הירח, המחזוריות המדויקת שבטבע אנו מודים ומקדשים אותם.

דוגמא נוספת, כשחוגגים שבע ברכות לחתן וכלה מקדשים על היין, כתוספת קדושה וברכה לזוג שהתחתן, בכל יום מימי שבעת הברכות הזוג מקבל עוד ועוד ברכה וקדושה שילוו אותם כל ימי חייהם. אותו הדבר גם בברית מילה ובבר מצווה. אישה שהולכת לטבול במקווה היא מכינה את

עצמה כדי לקבל קדושה בבואה לטבול במקווה. את חג הפסח זכינו לחגוג בקדושה עילאה לא לפני שהכנו את עצמנו לחג, כמו למשל ניקיון וסידור הבית, מירוק המטבח והכלים השונים, ביעור חמץ, שריפת חמץ, קניות מאכלים כשרים ומצות מהודרות, כל זאת ועוד גרם לנו לתוספת קדושה והכנה רוחנית לכבוד החג, מה שבמישרין גורם לאדם להתעלות ולקבל תוספת קדושה מן השמיים.

כאשר אדם מתעסק במצוות, עושה חסדים, בונה את העולם, מסביר פנים, מתייחס לכל אדם בכבוד ובאהבה, מתנהג בשמחה, מודה לה’ יתברך כבר הוא מתקדש במעשיו.

הקדושה באה לידי ביטוי כאמור במחשבה, דיבור ובמעשה. הקדושה היא, היא הביטוי ליראת שמיים. וככל שיש יותר יראת שמיים ישנה יותר קדושה. אבל שימו לב, קדושה לבדה אינה מספיקה כי העיקר זה לעשות את הדברים במשחה ובאמונה. עלינו גם להתקדש ובעיקר לשמוח בזכות להיות יהודים, בזכות לקיים ולעשות מצוות, ולהודות לה’ יתברך על כל רחמיו וחסדיו.

ונחזור לכותרת הקאוצינג..

הקדוש ברוך הוא מודיע ומצהיר שהוא קדוש (קודש הקודשים) ומבקש מאיתנו, מתוקף היותנו בניו, ילדיו, העם הנבחר – להיות אף אנחנו קדושים. זכרו החיבור בנינו לבין בורא כל העולמים נעשה אך ורק על ידי ובעזרת הקדושה. טומאה מרחיקה אותנו מכור מחצבתנו. הבחירה בידנו!

אנחת קדושה

כאשר אדם עובר עבירה והוא נאנח עליה, הולכת האנחה ונדבקת בקדושה, עד שבסופו של דבר היא מביאה אותו לידי עשיית תשובה