רבי חיים ויטאל – ‘המרח”ו’
עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י. את הספר כתב הרב חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של האר"י, ובו נפרסת משנתו של האר"י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו.
תלמידו המובהק של האר”י ז”ל. ספרו ‘עץ החיים’, היווה ספר יסוד בכתבי האר”י ז”ל.
עץ החיים
עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר”י. את הספר כתב הרב חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של האר”י, ובו נפרסת משנתו של האר”י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו.
הספר חידש שיטה בקבלה, והשפיע רבות על עולם החשיבה היהודי, ובעיקר על תנועות המקובלים והחסידות.
הספר “עץ חיים” הוא חיבור יסודי בכתבי האר”י, שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל. בספר “עץ חיים” נפרסת משנתו של האר”י. בתחילת הספר מזהיר רבי חיים ויטאל מפני לימוד הקבלה למי שאינו ראוי להיכנס לפרד”ס התורה, ומונה את הסכנות והשיבושים שעלולים ליפול בחלקו של תלמיד לא ראוי:
“אמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז”ל ‘אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין’, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצוות התורה בתרי”ג מצוות… כי אין הדברים האלו מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי, והסברא בהם סכנה עצומה, ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות חס ושלום…”
קצת על חייו
המרחו נולד בצפת לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לישראל מדרום איטליה. השם ‘ויטאל’ ניתן לו כתרגום לטיני של שמו ‘חיים’. הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.
כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו (הרמ”ק) את תורת הקבלה.
תקופה קצרה לאחר מכן הרמ”ק נפטר, והאר”י שימש כרבו, רבי חיים ויטאל החל רושם את שיעוריו ובכך שמר את כל הסודות שהוריד האר”י לעולם.
ספריו
כאמור מתוקף היותו תלמידו של האר”י ז”ל זכה וכתב ספרים רבים שתוכנם העיקרי לקוח מהקבלה הכוללים עמקי, סודות ורזי בריאה, עולם, ייקום, גלגולים, מוסר, תשובה, ואפילו אלכימיה – מקצוע אותו למד.
“ספר הגלגולים”
“ספר החזיונות”
“עץ חיים”
“שער הכוונות”
“שער מאמרי רשב”י”
“שערי קדושה”
שערי קדושה
ספר “שערי קדושה” הוא ספר עמוק ביותר, ומטרתו היא “ליישר את האדם לעבודת בוראו”. להלן מספר ציטוטים מתוך ספרו הקדוש “שערי קדושה”:
“אבות כל המידות הרעות הם ארבעה: הגאווה, והכעס הנכלל ומתדבק עמה, והשיחה בטילה, ותאוות התענוגים, והעיצבון”.
“והפכם הם ארבע מדות טובות: הענוה – שהיא תכלית השפלות ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאוה. והשתיקה – כאלם לא יפתח פיו לבד בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות, והמיאוס – בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים. והשמחה התדירית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו”.
“בהיות מדות הרעות קבועות באדם, נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול”.
“שפלות – עד קצה האחרון, ולא יכעס כלל אפילו על בני ביתו, ולא יקפיד כלל, ויהיה נעלב מן הכל ולא עולב, ויהיה שמח אפילו בעת צרותיו”.
“ויאהב את כל הבריות אפילו גויים”.
“ולא יקנא על שום דבר, כי כצל ימינו על הארץ”.
“וישנא ויהביל כל עניני העולם הזה, ופת במלח תאכל וכו’, ולא תחמוד שום דבר מהבלי העולם הזה”.
“ותברח בכל כחך מן השררה הקוברת בעליה”.
“בכל לילה בלכתך לישון, זכור כי היא מיתה הקטנה מזכירך המיתה הגדולה האמתית, והסתכל בכל המעשים שעשית באותו יום, ואם יש בהם רעים התודה עליהם שכן דרך המומתין מתוודים, ותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת שמע שעל המטה להעלות נשמתך באחד, ואחר כך הפקד רוחך בידו יתברך בפסוק (תהלים ל”א ו’) בידך אפקיד רוחי”.
“ואלו הם מה שצריך ליזהר עד קצה האחרון: הזהר מכל מיני כעס וקפידה וגאווה, אפילו לבני ביתך”.
“ואם יחרפך איש לא תעננו, והיה נעלב ולא עולב”.
“והעבר על מידותיך לכל מי שחטא, ולא תרגיש צער אפילו בלבבך כי טוב הוא לך, כי כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו ומכל שכן עונות וחטאות, ואם עיני שכל לך, היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מבקש לך”.
“וקבל כל האדם בשמחה, אף אם הוא שונאך, כי על ידי כן יהפך לך לאוהב, והזכות הוא לך”.
“וכל דבריך יהיו בנחת וקול נמוך, ובל תיכנס בגבול הכעס”.
“והסר עצבות ודאגה מלבך והעבר רעה מבשרך, כי מוקש הוא לך לסלק רוח קדוש מעליך”.
“וברח מן הרבנות אשר היא מקצרת שנותיך”.
“והתרחק משיחה בטילה, ומשקר, וחנופה, וליצנות, ולשון הרע, כי הן כתות אשר אינן מקבלות פני שכינה לעולם הבא”.
“ואחוז בענווה המביאה לידי רוח הקדש, והיה כאסקופה הנדרסת לגדולים וקטנים”.
“ואטום אזנך משמוע רכילות ולשון הרע”.
“והיה כאלם לא יפתח פיו, אלא בתורה ובמצוות ובמשא ומתן ההכרחי, ובקבול האדם בסבר פנים יפות ולשון רכה”.
“ולא תשתבח במעשיך הטובים לבריות כי תפסיד שכרך, ועוד תקבל עונש על כך”.
ל’ ניסן , יום הילולת רבי חיים ויטאל, המרח”ו גדול תלמידי האר”י, מנוחתו עדן וצרורה בצרור החיים. וכפי שאני נוהגת לסיים את המאמרים על הצדיקים, שימו פרוטה לצדקה, אמרו פרקי תהילים ואם אפשר גם סעודה קטנה אדרבא ואדרבא.. היום גם ראש חודש אז נצלו את הסעודה בכפליים 😊
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור