וְעַתָּה מוּבָן שֶׁכָּל הַחַיִּים הַטּוֹבִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הִשְׁתַּבְּשׁוּ, כִּי הוּא אִבֵּד אֶת כָּל הַגַּן עֵדֶן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי אִם ה’ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין, אֲזַי אֵין לָאָדָם שׁוּם דֶּרֶךְ לָדַעַת כֵּיצַד לָלֶכֶת, וְאֵין שׁוּם שֵׂכֶל שֶׁיָּאִיר לוֹ אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יֵשׁ מָקוֹם לִדְאָגוֹת, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה? וְאִם חָשַׁב עַד עַכְשָׁו שֶׁאֶפְשָׁר לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְאָז הַכֹּל יִהְיֶה טוֹב, עַכְשָׁו הוּא כְּבָר לֹא בָּטוּחַ שֶׁזֶּה כָּךְ. כִּי הוּא הֲרֵי הָלַךְ יָשָׁר מְאֹד וְשָׁמַר אֶת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וּבְכָל זֹאת נִלְקַח מִמֶּנּוּ יוֹסֵף, וּמִי יוֹדֵעַ מָה עוֹד יָכוֹל לִקְרוֹת לוֹ? וְאִם אָכֵן תָּבוֹא עָלָיו אֵיזוֹ רָעָה ח”ו, גַּם לֹא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. כִּי אֵין לוֹ אֵיךְ לָדַעַת עַל מַה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּמַה לְּתַקֵּן, מֵאַחַר וְהַבּוֹרֵא לֹא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַנְהָגָתוֹ.
וְעַכְשָׁו שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ אִבֵּד אֶת הַחַיִּים הַטּוֹבִים שֶׁלּוֹ, מוּבָן שֶׁהוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בִּשְׁלֵמוּת, וּמַה שֶּׁמְּסֻפָּר שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְנַחֵם, לֹא הָיָה זֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא קִבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת מוֹתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁהוּא לֹא הֵבִין אֶת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, וְחָשַׁב שֶׁהָאָדָם לֹא יָכוֹל לְהָבִין אֶת מַה שֶּׁה’ עוֹשֶׂה, וְהִשְׁתַּבְּשָׁה לוֹ כָּל הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה בְּדַרְכֵי ה’, שֶׁהַהֲבָנָה הַזּוֹ הִיא לְמַעֲשֶׂה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָאָדָם וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת לוֹ שִׂמְחָה מֻשְׁלֶמֶת.
וְזֶה מַסְבִּיר גַּם מַדּוּעַ יַעֲקֹב פָּחַד כָּל כָּךְ לִשְׁלֹחַ אֶת בִּנְיָמִין לְמִצְרַיִם, שֶׁלִּכְאוֹרָה, לְהֵיכָן הָלְכָה לָהּ מִדַּת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ? אֶלָּא, מֵאַחַר וְהוּא כְּבָר לֹא הָיָה בָּטוּחַ בְּהַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, שֶׁהִיא תָּמִיד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מִמֵּילָא הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לִסְמֹךְ עַל כָּךְ שֶׁאִם הוּא צַדִּיק וְהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה לְגַמְרֵי, מִמֵּילָא אֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים. שֶׁהֲרֵי לְפִי הֲבָנָתוֹ, ה’ כֵּן נוֹתֵן יִסּוּרִים לַצַּדִּיקִים בְּלִי שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת ה’. וְלָכֵן הוּא פָּחַד שֶׁיֹּאבַד לוֹ גַּם בְּנוֹ הַשֵּׁנִי, וְלֹא רָצָה לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם.
וְעַתָּה מוּבָן מְאֹד, מַדּוּעַ בָּרֶגַע שֶׁקִּבֵּל אֶת הַיְדִיעָה שֶׁיּוֹסֵף חַי, חָזְרָה לוֹ כָּל הַחַיּוּת וְהַשִּׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי הוּא רָאָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל צוֹדֵק, כִּי יוֹסֵף לֹא מֵת, וְה’ לֹא הֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית, וְאִם כֵּן הַהַשָּׂגָה שֶׁלּוֹ שֶׁה’ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הִיא לֹא טָעוּת, וּמִיָּד כְּשֶׁחָזְרָה לוֹ הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, וְהוּא חָזַר לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, מִיָּד הוּא חִפֵּשׂ עַל מָה בְּכָל זֹאת הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהִצְטַעֵר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁבָּהֶן ה’ הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ אֶת הַיְדִיעָה שֶׁיּוֹסֵף חַי, וּמִיָּד ה’ הִזְכִּיר לוֹ, כֵּיצַד הוּא בְּעַצְמוֹ נֶעֱלַם לְאָבִיו יִצְחָק לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, בְּלֹא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שׁוּם יְדִיעָה מִמֶּנּוּ, וְהוּא לֹא קִיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר צַעַר דּוֹמֶה לְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.
סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים
הַמַּסְקָנָה מִמִּכְתָּב זֶה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם יוֹדֵעַ לְהָבִין אֶת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כִּי הַכֹּל מֻנְהָג מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, זֶה נִקְרָא “רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”. וְלָכֵן כָּל אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אִם הוּא חַי בֶּאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל צוֹדֵק וְכוּ’, הוּא כְּבָר חַי חַיִּים טוֹבִים, וְיֵשׁ לוֹ שֶׁפַע שֶׁל שִׂמְחָה וַאֲפִלּוּ בְּחִינָה שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר חָטָא הַרְבֵּה, וְעוֹד הוּא חוֹטֵא, וְהוּא גַּם עָתִיד לַחֲטֹא, אִם יַאֲמִין בַּהַנְהָגָה הַצּוֹדֶקֶת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִהְיוּ לוֹ חַיִּים טוֹבִים.
וּמִצַּד שֵׁנִי, מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בַּהַנְהָגָה הַצּוֹדֶקֶת הַנַּ”ל, הוּא מִיַּד מְאַבֵּד אֶת שִׂמְחָתוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא צַדִּיק גָּמוּר. שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, שֶׁלֹּא חָטָא בְּשׁוּם חֵטְא, וּבְוַדַּאי קִבֵּל בִּתְמִימוּת אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֶת הַנְהָגַת ה’, וְהִמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בַּבּוֹרֵא, בְּכָל זֹאת, אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה שֶׁה’ לֹא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הִסְפִּיקָה בִּשְׁבִיל לְקַלְקֵל לוֹ אֶת כָּל הַחַיִּים הַטּוֹבִים שֶׁלּוֹ, וְהוּא אִבֵּד אֶת הַשִּׂמְחָה.
כִּי זֶה דָּבָר שֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל עִקַּר הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי אָדָם, הֵם אַךְ וְרַק בִּגְלַל שֶׁהֵם אֵינָם מְבִינִים אֶת הַנְהָגַת ה’, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁאֵלוֹת וְקֻשְׁיוֹת עַל ה’, וְהֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁהֵם סוֹבְלִים בְּחִנָּם וְכַד’, וְחוֹשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ טֶבַע, וְשֶׁהֵם נְתוּנִים לְשֵׁבֶט וּלְחֶסֶד לְכָל מִינֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בְּנֵי אָדָם, מַחֲלוֹת ר”ל, וּמִמֵּילָא כָּל יְמֵיהֶם בִּדְאָגוֹת וּפְחָדִים, וְהֵם מַאֲשִׁימִים אֶת עַצְמָם וְרוֹדְפִים אֶת עַצְמָם, וְתָמִיד יֵשׁ לָהֶם תְּלוּנוֹת עַל כֻּלָּם, וְהֵם מַאֲשִׁימִים אֲחֵרִים בַּצָּרוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמַרְגִּישִׁים מִסְכֵּנִים וּרְדוּפִים וְכוּ’ וְכוּ’, וְכָל שֶׁכֵּן אִם כְּבָר הִתְרַגְּשָׁה עֲלֵיהֶם אֵיזוֹ צָרָה, הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל אָבוּד וּמִתְיָאֲשִׁים.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור