TOP OF THE WORLD
ידועים ומוכרים הדברים מדוע הר סיני זכה שהתורה תתקבל עליו, היות וכל יתר ההרים התמלאו בגאווה וכל אחד הציג וניסה להרשים בתכונה הבולטת שלו, אחד אמר שהוא יפה, השני גבוהה השלישי שמן וכך כל אחד ייחס לעצמו את התכונה הטובה...
מפניני הפרשה: “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר” (ויקרא כה א)
ידועים ומוכרים הדברים מדוע הר סיני זכה שהתורה תתקבל עליו, היות וכל יתר ההרים התמלאו בגאווה וכל אחד הציג וניסה להרשים בתכונה הבולטת שלו, אחד אמר שהוא יפה, השני גבוהה השלישי שמן וכך כל אחד ייחס לעצמו את התכונה הטובה
וזו כשלעצמה בעיה מרכזית, היות ואת כל התכונות אנחנו מקבלים מבורא העולם, גם את הכשרונות והיכולות לעשות ולבצע דברים, ולפיכך אל לנו לזקוף אותם לעצמנו אלא לקבל אותם לפי דעת האמת, שהם מאוצרות מנת חינם שה’ נתן לנו. ואדרבא לקחת את הכשרון הזה, היכולת הטובה שקבלנו במתנה משיים ולעשות בו דברים טובים, בוני עולם.
כמו למשל, את זמרת? מצוין ניחנת בכושר שירה בורכת, אדרבא קחי אותו ותשירי בערבי הפרשות חלה, תשמחי כלה אבל לא לשיר בפני קהל מעורב.. זאת ועוד, להודות לה’ על המתנה שקבלתי, לשמוח בה, ולא להתגאות, היא אינה שלך! היא מתנת חינם של הבורא, שאותה קבלת כדי לעשות דברים טובים בעולם
הבעל שם טוב שלקח את הכסף מהגביר
לפני שירדה נשמתו הקודשה של הבעל שם טוב לעולם נגזר עליה שתהיה עשירה בעשירות מופלגת ביותר. אבל הצדיק סרב בכל תוקף חרדת לעולם הזה עם עושר כה גדול, היות וידע שזהו נסיון לא פשוט בכלל, בקש רשות מהקדוש ברוך הוא להעביר את הכסף לנשמת פלוני שהוא יהיה מופקד עליו. וכך היה.
עברו שנים, העל שם טוב גדל והתעצם ושמו הלך ונודע ברבים. יהודים טובים ורבים באו להתייעץ עימו אבל גם מתנגדים אליו ולדרכו החסידית היו. אחד מהם היה אותו עשיר בכפר שהיה בעל הון רב וככל שהונו היה רב ועצום כך גם צייקנותו (קמצנותו) ואהבתו לכסף, ממון ורכוש היתה חולנית.
עניי הכפר ידעו שממנו אי אפשר לבקש, לכל היותר מקבלים בבושת פנים פרוטה אחת שחוקה שאין ממה להיות את הנפש. ויהיה היום ואחת מבנות הכפר הגיעה לפרקה ובקשה להנשא עם בחיר ליבה. אך דא עקה שפרוטה שחוקה אפילו לא היה בנמצא. לא נדוניה ולא שמלת כלה, ושום יכולת ואפשרות לערוך חופה וקידושין במינימום הנדרש.
בצר לו פנה אבי הכלה לבעל שם טוב לטכס עצה. הבעל שם טוב שמע את סיפורו שתק לכמה רגעים והחליט לכתוב מכתב, לכשסיים קיפל ושם במעטפה , אותה הגיש ליהודי שממולו תוך כדי אמרם לו “אני מבקש ממך שתסור למר פלוני ותיתן לו את המכתב, תאמר לו שאני כתבתי את המכתב ומצווה לקיימו”.
לשמע הדברים החווירו פניו של הנ”ל והתחיל לרעוד, ידע כי אותו עשיר הוא גם רשע נוראי קמצן גדול, וכל מי שבא לבקש ממנו צדקה או תרומה מקבל קטונות של בזיונות, קללות וצעקות ובמקרה היותר טוב פרוטה עלובה שחוקה.
הבעל שם טוב הבחין בדברים וענה לאבי הכלה שאין לו ממה לחשוש ושיעשה כדברו.
“נו, שוין” אמר לעצמו היהודי, “אם הבעל שם טוב אמר אז הוא וודאי יודע מה נכון עבורי”.
וכך שם פעמיו אל בית הגביר. האחוזה נראתה מרחוק, צריחי הארמון בצבצו בין שבילי השלג המקפיא. הדרך ארכה כחצי שעה אבל הייתה נראית כמו נצח. הוא הגיע אל השער הראשון ורגליו החלו לרעוד, פתח את השער השני ושיניו נשקו זה לזו, שערותיו סמרו והוא רעד מפחד. נכנס בין השבילים לתוך הגן הקסום שכל פינה מראה את העושר הגדול.
הוא נקש על דלת הבית וכמעט חשב שהוא מתעלף. המשרת פתח את הדלת בסבר פנים ושאל מה רצונו. היהודי הגיש למשרת את המכתב ובקש שיעבירו לאדוניו.
המשרת חייך קמעה והכניסו לטרקלין המרכזי ששם יחכה לתשובה.
התשובה לא אחרה לבוא כאשר פרץ של צעקות וקללות הגיחו לחלל האוויר מן החדר המרכזי בו שהה הגביר. “מי זה החצוף הזה שמעז לבקש ממני כסף? ועוד סכומים כאלו? ובדרישה שכזו?” מיד יצא לטרקלין זועף קוצף וכועס כולו, שהוא משיר מבט אל היהודי העני ואומר לו “תסתלק מפה מהר ומיד, אתה והמכתב של הרב שלך! ממני לא תקבלו אפילו פרוטה אחת שחוקה!” תפס את העני בבגדיו וזרק אותו בבושת פנים מן הדלת תוך שהוא נותן דחיפה ומגלגלו מכל המדרגות.
העני שב לביתו של הבעל שם טוב אבל וחפוי ראש. הוא היה מושפל ומבוזה על לשד עצמותיו. בחיים הוא לא חווה השפלה שכזו.
כשנכנס לחדר החל בוכה ומתייפח מרוב הצער והבושה. הבעל שם טוב ניסה להרגיעו ואמר לו “אל דאגה ידידי! מיד אשלח את האברכים שיאספו לך כסף ועוד היום תקבל את מלוא הצרור לערוך לבתך חתונה כיאה וכנאה כולל נדוניה ראויה!”.
קרא הבעש”ט לתלמידיו ואלו שמו פעמיהם ומיד הלכו לבצע את ציווי רבם.
לא עברו ימים רבים והגביר החל לרדת מנכסיו. עסקאות רבות בוטלו והוא מצא את עצמו בשבר נוראי. מכר את האחוזה והארמון, וגר בצריף דל. אשתו שעד לא מכבר הייתה גבירה אצילית ומכובדת נראתה כעת כמו שפחה בזויה. במר ליבה בקשה ממנו ללכת לבעל שם טוב ששמו נשמע למרחקים. “מה פתאום!” כעס וצעק “אני מתנגד לדרך שלו ולא רוצה לשמוע ממנו” אשתו החווירה ואמרה שאין להם כבר פרוטה לפרוט והם חיים בעליבות נוראית וחרפה יותר מזו כבר לא קיים והיא דורשת מיד שיסע לרב.
בלית ברירה יצא לרחוב וצעד לביתו של הבעל שם טוב, סוסים וכרכרה כבר לא היו בנמצא. הגיע לבעל שם טוב ומיד נכנס. הבעל שם טוב מיד זהה אותו אבל לא אמר מילה אודות המכתב. הלה החל שופך במר ליבו את האסון הנוראי שירד מנכסיו ופרץ בבכי מתייפח. הבעל שם טוב שאל אותו אם הוא זוכר את המכתב ששלח לו לפני מספר חודשים. הלה לא הבין במה מדובר, אך ניסה לפשפש בזכרונו ולפתע הובך קמעה בזוכרו כי היה מדובר בסכום הון עתק.
“ובכן”, פתח ואמר הבעל שם טוב, “דע לך שהכסף שלך הוא למעשה שלי. ומה שבקשתי עבור אותו אביון שסלקת בבושת פנים בעצם זהו ממוני.” “ממונך” פתח זוג עיניים כמשתהה. “אכן כן ממוני! לפני שנשמתי ירדה לעולם הייתי אמור לקבל הון עתק אבל לא הסכמתי ולקחתי אותך שתהיה פקיד על נכסיי. משלא הוכחת את תפקידך ביושר ולא היית פקיד נאמן, לקחתי את כספי בחזרה והעברתי אותו לאדם אחר”.
הוא כבר כמעט התעלף זה היה יותר מיד בשבילו. בקש והתחנן כעל נפשו שיחזיר לו חלק מהכסף כי הוא לא מסוגל לחיות בחרפת עוני שכזו. אמר לו הבעל שם טוב שמסכים הוא להחזיר לו חלק מהכסף ובתנאי שיעשה בו חסדים, מצוות, יתרום לזולת, יעזור לאחיו העיניים ולא ישמור את הכסף רק בשבילו, כי לא לשם כך הוא עשיר…
TOP OF THE WORDLD
הר סיני מצד אחד ענו וצנוע ולכן קבל את התורה עליו, ומצד שני סוף כל סוף הוא הר, כלומר איזור גבוה שאינו מישור.
במילים אחרות, גם אם אתה נמצא על פסגת העולם ומרחפת סביבך עננה מסחררת של הצלחה ואתה מרגיש TOP OF THE WORLD, תזכור תמיד מי נתן לך את הכישרון, היכולת, וכן גם את ההצלחה עצמה. שום דבר לא לייחס לכוחי ועוצם ידי.
הכל משלו, מאוצרות מתנת חינם. תדע להשתמש בזה נכון וכראוי, ואדרבא תמנף את ההצלחה שלך כרצון ה’, ותראה את חסד ה’ עליך ואז תהיה ברכה בעמלך!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור