משחקים מחבואים

העולם נכנס לעידן חדש. אנחנו
מתמודדים עם דברים שלא חווינו
מעולם בסדר גודל כזה. ולפעמים,
הם אפילו מפחידים ומחסירים
פעימה מהלב. מה זה אומר?
 
 
אנחנו חיים בזמנים חדשים, מתמודדים עם דברים עצומים שלא חווינו מעולם בסדר גודל כזה. לפעמים, הם אפילו מפחידים ומחסירים פעימה מהלב. כמו שקול הרעם המקדם את הסופה שבאה אחריו, כך הם פני הדברים – המהומה וחוסר הבהירות של המקרים הפוקדים את העולם, בעצם, מקדמים את פני האירוע הגדול בהיסטוריה: הגאולה השלמה של עם ישראל וביאת המשיח, במהרה בימינו אמן.
 
אנו עושים דברים 'מוזרים' בשולחן ליל הסדר כדי לעורר את סקרנותם והתעניינותם של ילדינו. אנחנו לא אוכלים לחם, אלא מצה. טובלים ירקות במים ובמלח לפני שאנו אוכלים אותם, אנחנו נשענים על כריות כמו שייחים במדבר ו'מתענגים' עם המרור. והילדים שואלים 'למה?' ואנו עונים להם. בדרך זו, ילדינו מתעוררים לשאול על משמעותו של חג הפסח ומוכנים ומזומנים להקשיב להסבר שניתן להם בקריאת ההגדה.
 
אז מה המשמעות של כל רעידות האדמה הקשות שפוקדות את כדור הארץ? ולמה הרי געש, גם כאלה שהיו רדומים עשרות שנים אם לא יותר, פתאום מתעוררים ומתפרצים, יורקים אש ולבה לכל כיוון? ולמה בכל העולם הערבי מתחוללות מהומות כמו שאנו רואים ושומעים? ולמה ישראל בכלל מוקפת בשכנים כאלה עוינים וקיצוניים?
 
אנחנו ילדיו האהובים של בורא עולם והוא עושה דברים מוזרים כדי לעורר אותנו לשאול – 'למה?' הוא רוצה שנשאל: "השם, אבא יקר שבשמים! מה קורה כאן? למה יש כל כך הרבה צער בעולם?"
 
וברגע שאנו שואלים, השם – כמו אב אוהב – עונה:
 
"כה אמר ה'…אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר-מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ, הֵן בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ, קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה? הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם-אֵין-בִּי כֹחַ לְהַצִּיל? הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא. אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (ישעיהו נ, א-ג).
 
השם מזכיר לנו שכל זמן שאין לנו את בית המקדש בירושלים המאוחדת, לשכינה הקדושה, המשולה לאימנו כמו שנכתב בפסוק לעיל, אין מקום מנוחה והיא עדיין בגלות. כל זמן שהשכינה בגלות, גם אנחנו בגלות. זאת העובדה הקשה שלהרבה אנשים קשה לקבל. בודאי, יש לנו צבא, שהשם ישמור את החיילים היקרים. יש לנו את חיל הים, חיל האוויר, אבל מה עם בתים לעם ישראל שלא מאושרים לבנייה, כאן בארץ שלנו? אה, אל תכעסו, גם זה מהשם…
 
אז למה השם 'סוחט' אותנו עם בעיות פוליטיות וביטחוניות, עם קשיים בכלכלה, גילויי אנטישמיות ושנאה שגוברים מיום ליום?
 
"מדוע באתי ואין איש"?… השם ממש כאן איתנו, אבל כמה מאיתנו באמת מדברים איתו? מבקשים את עזרתו?
 
"קראתי ואין עונה"!… האירועים העצומים והלא פתורים להם אנו עדים – מכל הבחינות – אינם אלא קריאת התעוררות מהשם. העיקרון הראשון באמונה הוא – שהכל מהשם. הכל. השם עושה את הכל לטובתנו ולמען מטרה ברורה. הוא רוצה שנתעורר! הוא שואל אותנו – למה הראשים שלכם 'תקועים' בתוך אייפונים/אייפודים למיניהם? בגמר גביע? בחיצוניות? ובעצם, במה לא?… ואנחנו לא קוראים לו, לא מבקשים אותו, לא מבקשים שיסיים את הגלות בה נמצאת השכינה, ואנחנו.
 
הרמ"ק הקדוש, רבי משה קורדוברו זצ"ל, מסביר לנו שאנו עדיין בגלות מכיוון שהפנינו את ראשינו מהשכינה.
 
בספרו – בגן הגעגועים, מלמד הרב שלום ארוש שהשכינה היא אמונה.
 
אז מי פונה מהאמונה? כולנו.
 
בכל פעם שיש לנו בעיה או התמודדות מסוימת, ואנחנו חושבים על כל טריק ותחבולה אפשריים, פונים לספרים, לאנשים שייתנו לנו עצות כאלה ואחרות – הכל חוץ מלבקש מהשם שיעזור לנו. כן, כך אנו מפנים את ראשינו מהשכינה. הרב שלום ארוש מסביר שהתפילה היוצאת מתוך אמונה אמיתית אבדה בגלות בגלל חטאינו – זאת הטרגדיה של חורבן בית המקדש. למה? כי האמונה שמובילה לתפילה כנה ואמיתית היא העצה היחידה והאמיתית שאדם יכול להישען עליה בכל מצב. בלעדיה, אדם לבד וחסר אונים.
 
רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל הלך פעם עם חסידיו וראה ילדה קטנה בוכה. הוא התכופף אליה ושאל אותה בעדינות: "ילדה צדיקה, למה את בוכה?"
 
הילדה הקטנה, כשדמעות זולגות מעיניה, הביטה בפניו הנעימות ומלאות האהבה של הבעל שם טוב הקדוש ואמרה: "רבי, חברה שלי ואני משחקות מחבואים, וזה היה תורי להתחבא ואף אחד לא בא לחפש אותי!"
 
דמעות זלגו מעיניו של הבעל שם טוב הקדוש. "השכינה הקדושה מדברת מגרונה של הילדה הזו", פנה אל חסידיו, "היא מוסתרת בגלות ואף אחד לא בא לחפש אותה".
 
אנחנו צריכים לבקש ולחפש את השכינה, ממש עכשיו.
 
הרבה נבואות על ימי הדין מתגשמות, במיוחד לאור מה שקורה היום בעולם. אתם לא יכולים לומר שאין לנבואות הללו כוח עצום וחזק מהתנ"ך, עליו הן נשענות וממנו הן באות. אך עדיין, לאמונה יש את היכולת להמתיק את הדינים הקשים. והגמרא מלמדת אותנו שאסור לנו להתייאש מרחמיו של השם לעולם!
 
אנחנו יכולים להפוך את הקערה על פיה – הגלות והאסונות – אם נקרא לבורא עולם ממש עכשיו, אם נחפש ונבקש את השכינה הקדושה, נוכחותו הקדושה של השם בחיינו בכל רגע ורגע. את זה אנחנו יכולים לעשות על ידי חיזוק האמונה ועל ידי הדיבור איתו, ועל ידי שנעודד את כל העולם כולו לעשות כך. ובדרך זו, נסיים את הגלות וההסתרה שישנה על השכינה הקדושה, ונחיש את היום בו כולם יניחו את כלי המלחמה ויבקשו רק את האמונה ואת קרבתו של הבורא, במהרה בימינו, אמן.
 
 
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"