לשכת התעסוקה שלך

אין דילמה

שני המועמדים שהתראיינו לתפקיד החשוב היו מצוינים וראויים. לכל אחד מהם היו השכלה מתאימה וניסיון עשיר, קורות חיים מרשימים וכישורים מבורכים. אבל למראיין, איש משאבי אנוש מנוסה, לא הייתה שום התלבטות. הוא ידע בבירור במי יבחר.

בתוך השיחה, בין שאלות רבות, הוא “שתל” את אחת השאלות המשמעותיות ביותר עבורו. הוא רצה לדעת עד כמה המועמד מאמין בעצמו שיוכל לבצע את עבודתו בצורה טובה. הראשון הביע אמונה מוחלטת וחד משמעית; ואילו חברו ציפה וקיווה, אבל לא היה חד משמעי בנושא.

התשובה הזאת הכריע את הכף. המראיין ידע בוודאות שהשני לא יצליח בעבודתו. אדם לא יכול להצליח אם אינו מאמין בעצמו. האמונה היא זו שיוצרת את המציאות, היא זו שקובעת את ההצלחה. אתה מאמין בעצמך – אתה תצליח; אתה לא מאמין בעצמך – לא יעמדו לך לא כשרונותיך, ולא הכשרתך, ולא ניסיונך, ואפילו לא הצלחות העבר.

המועמד הראשון נבחר למשרה.

לשם מה אתה נוסע?

רבים שואלים אותי – כבוד הרב, איך אתה אומר שה’ יעשה איתנו רק טוב ועוד יותר טוב? הרי אנו רואים בפועל שקורים דברים לא טובים? זו מציאות.

אז בואו נלמד ביחד קטע מהספר ליקוטי מוהר”ן. קטע קצר, אבל נפלא ויסודי מאוד.

על הפסוק הפותח את פרשת השבוע “אלה מסעי בני ישראל” אומר רבי נחמן על פי המדרש, שהמילה “אלה” רומזת לחטא העגל, שעליו נאמר “אלה אלוהיך ישראל”. ובכך רומזת לנו התורה שהמסעות של בני ישראל באו כתוצאה מחטא העגל.

מסביר רבי נחמן את המשמעות הרחבה של הדברים: המסעות מרמזים לכל הטלטולים שעובר האדם בחייו. בדרך כלל מדובר בדברים בלתי נעמים בגוף בנפש, בפרנסה או בייחסי אנוש, בזוגיות ובילדים. וכולם באים ככפרה על חטא העגל.

אבל מי מאתנו עושה עגל? וכי ישנה עבודה זרה בימינו? על כך מבאר רבי נחמן על פי זקנו הבעל שם טוב הקדוש, שעבודה זרה היא היפך האמונה, ולכן כל פגם באמונה, כל חיסרון באמונה – כבר יש בו בחינה של עבודה זרה, ונחשב לפגם עבודה זרה, למעין “חטא עגל” קטן בקנה מידה אישי.

יוצא אם כן, שכל סבל של האדם בחיים – הוא אך ורק תוצאה של חיסרון באמונה ובא לכפר עליו ולעורר את האדם להשלים ולתקן את אמונתו.

וכאשר אדם משלים את אמונתו – אומר רבי נחמן – מתבטלות כל הגזירות וכל החרון אף מהעולם ונמשכת רחמנות.

איך אתה אוהב את הרחמנות שלך?

שואל רבי נחמן: אבל אנחנו הלוא מאמינים שהכול לטובה. גם כאשר ה’ מעניש ועושה לאדם צרות וייסורין – גם זה לטובה וגם זה מתוך רחמנות. אם כן מה מועיל תיקון האמונה, הרי גם לפני תיקון האמונה ה’ מתנהג איתנו ברחמנות וגם לאחר תיקון האמונה ה’ מנתהג איתנו ברחמנות. מה ההבדל?

אומר רבי נחמן תשובה יסודית ונפלאה. נכון שהכול זה רחמים. “כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולאת הקשה וכל הייסורין הם הרחמנות שלו, כי בוודאי כל מה שה’ יתברך עושה להאדם, אפילו ייסורין קשים, הכול הוא רק רחמנות.” אבל הרחמים האלה הם רחמים שלא מובנים לנו, שעבורנו הם לא נראים כרחמנות ואחנו צריכים להתחזק באמונה שגם זו לטובה ושהכול זה רחמים נסתרים.

אבל לאחר שמתקנים את האמונה, אזי “השם יתברך ייתן לנו הרחמנות, שימסור את הרחמנות בידינו” – כלומר הרחמים של ה’ הם רחמים המובנים לנו, טוב פשוט, רחמים פשוטים וברורים: “רחמנות בפשיטות, להתרפא מן החולי וכיוצא בזה” פרנסה בשפע, שלום בית, זרע של קיימא, דירות, ברכה, שמחה, רפואת נפש, דעת, חשק לתורה ולתפילה, חברים טובים, חיים מחייכים!

זה לא חיזוק, זו מציאות

הסברתי וביארתי בלי סוף שהאמונה שה’ עושה רק טוב ורוצה רק טוב ויעשה עם כל אחד רק טוב – היא לא תקווה ולא ציפייה ולא תפילה, אלא היא מציאות. זו המציאות. ומי שלא מאמין בזה אין לך פגם אמונה גדול מזה. זו למעשה הסיבה לכל הסבל, שהוא כל ה”מסעות” האישיים שאתה עובר.

יוצא שהתשובה על השאלה היא בדיוק הפוך. אתה שואל עלי איך אני אומר בשיעורים שה’ יעשה רק טוב ועוד יותר טוב אם בפועל קורים גם דברים רעים; ואני עונה: הדברים ה”רעים”, שאתם מדברים עליהם שהם קורים, כלומר דברים שהטוב והרחמים בהם נסתרים – הם קורים אך ורק בגלל שלא מאמינים במה שאני מכריז ואומר שה’ עשה רק טוב ועושה רק טוב ויעשה רק טוב ועוד יותר טוב.

אם אתה מקשיב למה שאני אומר בשם הצדיקים, בשם השכל הישר של האמונה האמתית – אתה בעצמך גורם לכך שהרחמנות תהיה בידיים שלך, כלומר שה’ ירחם עליך ועל משפחתך ברחמים פשוטים וגלויים.

יוצא ש”אמונה יוצרת מציאות” – זו לא רק סיסמה, זה לא רק משפט מחזק כזה שאומרים בשביל לשפר את מצב הרוח. זו אמת מוחלטת. זו הדרך שבה ה’ מנהיג את האדם ואת העולם.

קושיה עתיקה

ובאמת השאלה: ‘איך אתה אומר שיקרה רק טוב’ – היא לא קשה עלי, היא כבר קשה על דוד המלך ע”ה. דוד המלך אומר: “אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי”. תשאלו עליו: איך אתה כל כך בטוח? כל החיים? רק טוב ורק חסד? בלי שום דבר רע? איך אתה אומר דבר כזה?

אלא דוד המלך, שהיה עמוד של אמונה צרופה, והאמין בה’ בכל מצב גם בבורחו מפני אבשלום בנו, וגם בברחו מפני שאול במערה, וגם בצרה ויגון רק הילל את ה’ – אף פעם לא נפל בו ספק באמונה שה’ טוב, תמיד הרגיש שה’ הוא אבא אוהב והוא כגמול עלי אמו, ולכן היה יכול לקבוע נחרצות: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי!

אפס שיעורי אבטלה

יהודים יקרים, אני רוצה לפתוח “לשכת תעסוקה” שתספק תעסוקה לכל עם ישראל. ואני לא מתכוון למשרות ולתקנים. כל מה שאתה עושה בחיים, בין אם אתה פועל פשוט ובין אם אתה מנכ”ל או רופא, בין אם אתה שכיר ובין אם אתה עצמאי – יש לי עבודה להציע לך.

דע, שכל עבודה וקריירה בחיים שלך זו רק העבודה המשנית שלך. העבודה הראשית שלך היא האמונה.

בלשון חז”ל עבודה לצורך פרנסה נקראת “אומנות”. כמו שכתוב: “לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקייה וקלה”. זה בא לרמז על האמונה שהיא היא ה”אומנות” העיקרית שלך בעולם הזה.

כשנגיע לשיעורי אבטלה אפסיים באמונה, כלומר שכל עם ישראל יעסקו באמונה כעבודה ראשית – זה לא משנה במה אתה עובד ובמה אתה עוסק – אני מבטיח לכם שלאף אחד לא תחסר פרנסה, ולא רק פרנסה, אלא לאף אחד לא יחסר כלום כי תבוא הגאולה השלימה.

עכשיו ימי בין המצרים, ימי חורבן ירושלים. “לא חרבה ירושלים אלא על שפסקו ממנה אנשי אמנה”. כאשר אתה מתחזק באמונה שה’ הוא טוב, ועושה רק טוב, ויעשה איתך תמיד רק טוב ועוד יותר טוב – אתה מחזיר את האמונה לירושלים, לארץ ישראל, ואתה בונה את ירושלים. “אל תקרי בנייך אלא בונייך”.