הסיפורים של רבי נחמן מברסלב

עובדות מדעיות והגיוניות זה מה 'שדיבר
אלי'. מלך ומלכה? הרים מעופפים?
ארמונות עם קירות של מים? תרנגול הודו?
מי חשב על זה בכלל. אבל יום אחד זה קרה.
 
 
כשהייתי בתיכון, למדתי ישר והפוך במשך זמן רב טקסטים וחיבורים 'בעלי תובנות', ועל המשמעות הפנימית והכוונות הנסתרות שאותן ניסה להעביר המחבר לקוראים. טוב, אם פעם חשבתי ששייקספיר כתב לעומק, הרי שדעתי השתנתה כשגיליתי את הספר "סיפורי מעשיות" של רבי נחמן מברסלב…
 
אינני אדם מוסמך שיכול להסביר ולרדת לעומק הדברים שכתב רבי נחמן מברסלב, אבל כקוראת מושבעת שהגיעה לאוסף המעשיות המדהים והטהור הזה, המכיל עלילות, משלים, סיפורים נפלאים ועוד, כל רצוני הוא רק לשתף אתכם בחוויות הנעלות שזכיתי להן תוך כדי הקריאה ולאחריה.
 
סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב הן אוסף מעשיות מדהים ומרשים אותן גילה לשומעיו באירועים מסוימים, כמו חגים, שבתות או התכנסויות מיוחדות. המילה 'גילה' מאוד רלוונטית והיא, כמו שרבי נתן מברסלב תלמידו המובהק של רבי נחמן מעיד עליהם, גילוי של ממש. הגילוי נרמז בדרך כלל בהסתרה על מצבים/זמנים קדומים, על כוח עליון, מסתוריות, משמעות עליונה ועמוקה בנושא הבריאה, ואולי גם על תזמון מכריע. לרוב, שיחה מסוימת או אירוע מסוים 'האירו' לרבי נחמן, והוא החל לספר את אחד מסיפורי המעשיות.
 
רבי נחמן הסביר פעם, שהרבה אנשים לא מצליחים להתקרב אל השם עם הוראות ברורות. הם כל כך רחוקים, כל כך שליליים, מפחדים ואולי אפילו מתעלמים מהדת, אולם הם יצליחו להתקרב אל השם רק בדרך שהם לא היו מודעים לה, כלומר בלי לנסות לעשות להם 'שטיפת מוח' או להחדיר להם רעיונות ומושגים מדומים. לכן הוא גילה את הסיפורים האלה, כשהוא נוקט במשנה זהירות עם כל מילה שאמר.
 
ובמסווה של אגדות ומשלים, עם מלך ומלכה, נוכלים וסוחרים, ארמונות עם קירות מים והרים מעופפים, תרנגול הודו ועכביש – לא תמצאו שום פרשנות רשמית, פרט לפעמים שרבי נחמן עצמו רמז על משהו, ולפעמים תמצאו שם ציטוטים מסתוריים בסוף חלק מן המעשיות או למשמעות האמיתית שלהן, באמצעות ציטוטים מן התורה כרמזים. למרות שישנם כיום הרבה ספרים על סיפוריו של רבי נחמן המשמשים כפרשנות והסברים, עובדה היא – שכל אדם מרגיש את האמת של כל סיפור מעשייה כזה שונה מחברו, ופועל בהתאם. זו המסתוריות, היופי והכוח בסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב.
 
מנהג חסידי ברסלב לקרוא סיפורי מעשיות ביום שבת, אחרי הקידוש, ויש הנוהגים לעשות זאת גם בסעודה שלישית. מעניין הוא, שהסיפורים האלה נקשרים גם לזמן של בית המקדש הראשון, אותם גילה שוב רבי נחמן לתלמידיו ולבאים אחריהם, לדור שלנו. המטרה העיקרית של סיפורים אלה היא להעיר נשמות שנפלו לשינה עמוקה, להתעורר, לחפש ולבקש את אחד המצרכים החשובים לכל אדם – דעת, ואת הקרבה אל השם יתברך.
 
אצלי זה פעל.
 
בכל שבת נהגנו לארח חסיד ברסלב שהגיע לעיר בה גרנו. הוא נהג להתפלל בבית הכנסת שבעלי (שעשה את צעדי ההתקרבות הראשונים לרבי נחמן מברסלב) התפלל בו. אני, בכל אופן, מצאתי את מקומי ולא חשבתי על שום התקדמות בעניין. האורח שלנו נהג להביא איתו ספר סיפורי מעשיות ישן, ובשלב כלשהו בארוחה היה מקריא לנו חלקים ממנו. הנוכחים יכלו להצטרף ולהציע פרשנות, הבנות, תובנות וכו'. עבורי, זה היה האות לקום מהשולחן לכיוון המטבח, לשטוף את הכלים ולהכין את הקינוח.
 
"רגע, לאן את הולכת?" הוא שאל פעם. "אולי תשאירי את הכלים לאחר כך?"
 
אני (נראה לי שעניתי קצת בחוצפה) הבהרתי את עצמי הכי ברור שיכול להיות: אני לא מעריצה סיפורים מהסוג הזה. אני מעדיפה דווקא את הגישה הרציונאלית לתורה, כמו הוכחות מדעיות וכדומה. האורח הבין את הרמז ולא לחץ. או כך חשבתי.
 
בשבת הבאה, הוא הגיע עם מתנה קטנה: ספר העוסק באחד מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב – "מעשה מבן מלך ושפחה שהתחלפו" עם הסברים של הרב ארז משה דורון. לקחתי את הספר מתוך נימוס אבל עם הרבה חריקות שיניים, כי מי נותן מתנה למישהו שהוא לא מעוניין בה?!? את הספר הנחתי על מדף הספרים ועם הזמן הוא נשכח. או כך חשבתי.
 
למחרת, התקשרה אלי רבנית במקום מגוריי וביקשה שאסיע ואחזיר אותה לאירוע נשים שהתקיים באותו יום. האמת, לא כל כך רציתי, אבל הסכמתי. תוך כדי התארגנות, חשבתי שאולי כדאי שאקח אתי איזה ספר טוב לקרוא, וכך אעביר את הזמן, ולא איזה מגזין אופנה או רומן שנהגתי לקרוא (אחרי הכל, זה לא ייראה טוב). הוצאתי את הספר הכי קרוב שהיה בהישג יד. מה? זה הספר שהביא אותו חסיד ברסלב? למה לא. אולי יהיו לי טיעונים לויכוח שאנהל איתו בשבת הקרובה. או כך חשבתי.
 
בזמן האירוע, ישבתי לי בצד וקראתי את סיפור המעשייה "מעשה מבן מלך ושפחה" במשך שעה וחצי. עשר הדקות הראשונות של הקריאה גרמו לי לבכות כמעט באופן בלתי נשלט.
 
נראה לי שהסיפור הזה נכתב ממש בשבילי. עלי. הוא דיבר לנשמה שלי, ניער אותי עד לגרעין המהות שלי. ידעתי שהעולם עומד להשתנות. לאורך כל האירוע פשוט 'זללתי' עוד ועוד דפים, מדפדפת שוב לאחור, קוראת, מתענגת, קוראת ושוב קוראת, מנסה לספוג ולהפנים כל פיסת מידע שיכולתי. המילים היו כמו מים לנשמה יבשה, למרות שלא ידעתי שהייתי כל כך צמאה.
 
ומאז, אהבתי והערכתי לסיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב גוברות ונקשרות בקשר עבותות. בכל פעם שאנו מתחילים לקרוא סיפור חדש, אנו מנסים להיזכר כמה פעמים כבר קראנו אותו, כי בכל פעם זה נראה כמו שקראת אותו בפעם הראשונה, כי בכל פעם שאתה קורא מחדש את הסיפורים האלה אתה מבין שאתה לא נמצא במקום בו קראת אותו לפני כן. עם כל קריאה, עולם או רעיון חדש מתגלה לך, דברים באים על מקומם, המסתוריות הופכת לברורה יותר, והבעיה נפתרת. נשמה התעוררה לחיים, סיפור עורר חיים.
 
סיפוריו של רבי נחמן מברסלב, בדרך מסוימת, כוללים ומקיפים את כל הסיפורים שנאמרו, ועדיין, אינם דומים לשום סיפור שסופר. הם מלאים ברגש, הומור, מתח ודרמה, ולא פעם מתגלים כעלילה בתוך עלילה, או פרוזה פשוטה העוסקת בעולמות אינסופיים.
 
למרות שלא הייתה לי ההזדמנות ללמוד את ספריו של רבי נחמן בימי התיכון, אני שמחה שלמדתי אז את מקצוע הספרות. עובדה זו גרמה לי להעריך יותר את היופי והחכמה הטמונים בסיפוריו של רבי נחמן מברסלב.