העולם כמו מכבסה אחת גדולה. מסתובב ונשטף, לפעמים אנחנו למעלה לפעמים למטה. פעם ברותחים ופעם בפושרים. סבון צורב ואחר כך חומר עדין ומרכך. ויש גם פעילות ארוכה של סחיטה. במקרה הזה, מי שמסתובב בפנים הם אנחנו, על שלל לבושינו ודמויותינו, המעשים הדיבורים והמחשבות. תהליך הכיבוס שלנו גורם לנו להיראות קצת מקומטים וסחוטים. כשמתרכזים בתוצאה הסופית והריחנית, לא נבהלים מכל זה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור