עיניים מאירות

יש נשמות שנמצאות בגן עדן אבל
הן לא יכולות לעמוד ליד הנשמות
שהיו כאן ב"סיור חובה", והן
מתחננות לרדת לעולם הזה. רוצים
לדעת למה?
 
 
יצא לכם פעם לעצור לרגע ולחשוב, למה בורא עולם לוקח נשמות עדינות ורכות, שהן חלק ממהותו, ושולח אותן לעולם הנמוך והשפל הזה? מה יש כאן שאין שם למעלה?
 
הרבה.
 
התלמוד (ירושלמי) מלמד אותנו שהנשמה לא נהנית מ'נחמה ד'כיסופא' – בתרגום חופשי, מ"לחם חינם". כלומר, מארוחות חינם. הזוהר הקדוש אומר לנו שיש נשמות בשמים שהן כל כך טהורות והן אף פעם לא היו כאן בעולם הזה. הן מעולם לא נבחנו או התנסו. הן לא נהנות מהמקום הגבוה שיש להן בגן עדן, מכיוון שהן מתביישות לעמוד בסמוך לנשמות הגיבורות שהיו כאן ב"סיור חובה" ועברו מבחנים קשים באמונה ובשמירה על הקדושה. נשמות לא מנוסות אלה מתחננות לבורא עולם שייתן להן את ההזדמנות להוכיח את עצמן.
 
לא פעם פונים אלי אנשים ואומרים לי: "לא ביקשתי להיוולד, לבוא לעולם הזה"…
 
רגע, אם הנשמה שלכם, ושל כל אלה הטוענים כך, הייתה אחת מאותן נשמות שלא התנסו, אז לא רק שביקשתם אלא התחננתם לבורא עולם לבוא לעולם הזה. התחננתם אליו שייתן לכם את ההזדמנות להוכיח את עצמכם. והשם הזהיר אתכם, אמר לכם שזה יכול להיות קשה, כי זה עולם מלא במבחנים וקשיים, אפילו ברגעים מתישים. אבל הנשמה שלכם אמרה שלא אכפת לה. כי אם שאר הנשמות יכלו להילחם במלחמת האמונה הזו, במלחמת הקדושה האישית – וניצחו! אז גם אתכם יכולים.
 
השם הסכים. והנה, אנחנו כאן.
 
הזוהר הקדוש והתלמוד מלמדים שקודם לכל מטרה שאנו רוצים להשיג, חשוב שנדע כי לעולם הזה הגענו כדי להיבחן ולהתנסות. לעשות פרפראזה למה שאומר דוד המלך ע"ה (תהלים לד, טז) – "סור מרע" – המבחן שלנו הוא להיפטר מכל הרע שבנו ומזה המקיף ומפתה אותנו בכל רגע. "ועשה טוב" – להשיג עוד ועוד טוב. זו המשימה העיקרית שלנו בחיים וההיגיון העומד מאחורי המבחנים שאנו חייבים להתמודד איתם. זה מה שהנשמות שלנו צריכות לעשות כאן, עלי אדמות. אנחנו לא נמצאים כאן כדי לצפות בטלוויזיה או לבעוט בכדורגל, גם לא לשתות בירה ולרקוד באיזו רחבת ריקודים מהבהבת. אנחנו כאן כדי להיפטר מהרע ולהשיג את הטוב.
 
רבי נחמן מברסלב אומר שהשורש לכל הרע הוא הוללות והפקרות, כלומר הפרצה שיש בקדושה האישית של האדם. והשורש של כל הטוב הוא אמונה.
 
אם כן, אנחנו יכולים לומר שיש לנו שתי משימות חשובות בעולם הזה – להשיג אמונה וקדושה אישית.
 
נפלא.
 
ועכשיו, אחרי שהבנו מה אנחנו עושים כאן, חשוב שנדע שאנחנו כבר במצב טוב יותר מכל שאר בני האדם, אלה שאין להם אפילו רמז קלוש למה שהם צריכים לעשות כאן. אבל איך עושים את זה? איך נשיג אמונה וקדושה אישית? אז הנה עוד משהו חשוב לדעת: שני הדברים הללו מצריכים כיסופים וטונות של תפילות. וכל המרבה, הרי זה משובח. אין גבול לכיסופים, גם לא לתפילות. אנו משיגים את האמונה והקדושה האישית גם כשנשקיע את זמננו בלימוד התורה, כי התורה היא אורו של השם. גם כאן אין גבול במרחב ובהיקף של עומקי התורה. ככל שאנו נותנים יותר לנשמה שלנו, כך היא מסוגלת לשאת יותר.
 
דמיינו לעצמכם את הגוף כמבצר, ואת הנשמה לבת המלך – הנסיכה שמוגנת בתוך המבצר. האויב, היצר הרע, רוצה לתפוס את הנסיכה, אבל תחילה עליו להיכנס למבצר. למרות שקירות המבצר חזקים ועבים מאוד, אולם יש בהן שתי נקודות רגישות – שער כפול, שתי העיניים של האדם. היצר הרע יודע היטב שהוא לא יצליח לשכנע אותך לעבוד עבודה זרה, גם לא לאכול טרף. הוא באמת לא מנסה בכיוון הזה. הוא יודע שכל מה שעליו לעשות הוא רק לדגדג לך קצת את הסקרנות ולפתוח לך את השערים-העיניים.
 
"בסדר, אבל למה אתה עושה מזה כזה עניין, בסך הכל העיניים ראו קצת, אז מה?" אתם שואלים.
 
אז זהו. זה עניין גדול מאוד! כי ברגע שאדם פותח את עיניו, האויב – כשבידו ארס נוראי – נכנס מהשער הראשי של המבצר ומרעיל את כל המבצר עם מחשבות ותאוות רעות, ארס שהוא תוצאה של תמונה אחת שדגדגה לכם את הסקרנות וחדרה פנימה דרך העיניים. וככל שהזמן עובר, המבצר מורעל יותר ויותר והנסיכה מנסה לברוח. היא רצה החוצה… הישר לזרועותיו הפתוחות של האויב שאורב לה בפתח.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שקדושה אישית היא תנאי מקדים לאמונה. אדם עם פרצות בתחום זה לא יצליח ללמוד ולהפנים את האמונה הטהורה.
 
בואו נתקדם צעד אחד קדימה – שמירת העיניים, אף היא תנאי מקדים לקדושה האישית של האדם. מתברר, אם כן, ששמירת עינינו היא המפתח לשני הדברים אליהם אנו נכספים – אמונה וקדושה אישית. ומכיוון שקדושה אישית ואמונה הן המשימה שלנו בחיים, אדם לא יכול למלא את תפקידו בחיים עד שיתחיל לשמור את עיניו. ושמירה זו, היא המפתח להצלחה שלנו כאן בעולם הזה!
 
אני כל כך מרחם על אלה שאינם יכולים להרגיש את הקדושה האמיתית של השבת, או את התענוג שיש מלימוד דף גמרא. למה יש כזה חוסר רגישות? כי אנשים לא שומרים את העיניים שלהם…
 
אנחנו עדיין בשבועות של השובבי"ם. עכשיו זה הזמן הטוב ביותר בשנה להתחיל לפעול בנושא חשוב זה – שמירת העיניים. על כל מאמץ קטן שלנו כאן, השם עוזר לנו פי כמה מלמעלה. חייו של האדם השומר את עיניו הם גן עדן ממש. חכו ותראו איך זה משפיע על חיי הנישואין שלכם, על הזוגיות, על חינוך הילדים, על הפרנסה… וזה רק חלק מהרשימה. ואם אינכם נשואים עדיין, שמירת העיניים תבטיח לכם זיווג נפלא. יהי רצון שנשמע רק חדשות טובות מכולם, אמן.