קונכייה יפה

בימים שטחיים של דור הפלסטיק,
כשטוב ורע שזורים אחד בשני,
יש הרבה מאוד אנשים שם בחוץ
שנמצאים בתוך 'קונכייה יפה', הרבה
יותר ממה שאתם חושבים.
 
 
לא מזמן עיינתי בספר ליקוטי  עצות של רבי נתן, המבוסס על דברי רבי נחמן מברסלב.
 
הרבה דברים שנכתבו שם תפסו אותי, אולם אחד מהם תפס את תשומת ליבי בעיקר. הייתה זו פסקה בה רבי נתן כותב שהיצר הרע הוא קונכייה יפה. ועל יצר הרע הזה קשה מאוד להתגבר, ושימו לב – הוא ניתן לנשמות עם כוח אדיר.
 
הנחתי את הספר וחשבתי על מה שקראתי עוד קצת לפני שנרדמתי, אלא שלא היה לי מושג על מה מדובר. דבר אחד אני כן יכולה לומר לכם והוא, שהיצר הרע שלי ממש לא עדין. הוא מסתובב כשעל ראשו שלט ענק עם אורות ניאון מסנוורים. אין מה לומר, הוא עושה הרבה רעש. אני בדרך כלל מזהה אותו מקילומטרים כשהוא רק מראה את עצמו בסביבה, אך בכל זאת, קשה להילחם בו או להתגבר עליו.
 
איך 'קונכייה דקה' יכולה להפוך לקשה?
 
באותו לילה חלמתי חלום מוזר. אני לא זוכרת אותו לפרטי פרטים (או את כולו…), אבל התעוררתי עם הבנה ברורה של איך ולמה קשה לסדוק את 'הקונכייה היפה' הזו.
 
הסיבה העיקרית – בגלל שזה קשה מאוד, בדרך כלל, מכיוון שאנשים עצמם לא יודעים בכלל על קיומה. כלפי חוץ הם עושים עבודה נפלאה: מנסים לעבוד על מידות הנפש שלהם, עושים כל יום שעת התבודדות, מתפללים בשלושה מניינים כל יום, טובלים במקווה, לומדים, עושים הרבה מעשי חסד, והם לומדים המון, אבל המון, תורה…
 
אבל בפנים? הפנימיות מנותקת לכל הדעות מאלוקים. הכל הצגה מסיבית ומשכנעת – אבל מאוד מזויפת.
 
איך יכול להיות?
 
בגלל שנשמתו של האדם עטופה בקונכייה היפה הזו, עד כדי כך שהיא נראית כמו האדם עצמו, מתנהגת וחושבת כמותו – אבל זה לא הוא בכלל.
 
והקונכייה הזו מכסה את הכל, בצורה כל כך משכנעת, עד שהאדם הזה צריך המון, אבל המון, עזרה משמים לדעת שיש שם בעיה אמיתית. באמת, עמוק בתוכו, מתחת להכל, מתחת לכל התפילות ולימוד התורה וההרצאות ו'העזרה', והעמדת הפנים והכביכול יציבות – זה אפס קשר עם בורא עולם.
 
עם יצר הרע קצת יותר 'נורמאלי', הפתרון יהיה לעשות קצת חשבון נפש שמוביל לחרטה ותשובה על מעשינו. אבל כשאתה מתמודד עם יצר הרע שהוא 'קונכייה יפה', זה קשה מאוד. למה? כי אתה מאמין ב-100% שאתה אכן עובד על המידות שלך ועושה תשובה על מעשיך, שאתה עושה את הטוב ביותר, שאתה באמת מנסה לתקן את מה ששבור. אבל באמת, אתה לא. כי אתה לא יכול.
 
כי אתה בעצמך אפילו לא יודע עד כמה אתה מזויף!
 
וכמו שרבי נתן אמר, זה משהו קשה.
 
אולם בדיוק כמו שבורא עולם יצר את הבעיה, הוא גם יצר את הפתרון:
 
תפילה. הרבה הרבה הרבה מאוד תפילות על זה.
 
זאת הדרך היחידה באמת לסדוק את 'הקונכייה היפה' הזאת, ולהתחיל להיות יהודי אמיתי, חי ונושם.
 
היום, רוב החיים המודרניים הם 'פלסטיק'. זה נראה כמו הדיל האמיתי, מרגיש כמו הדיל האמיתי, מדבר כמו הדיל האמיתי – אבל זה לא. כי בפנים, במקום בו נמצאים הרגשות, במקום בו נמצאים השמחה והאושר, במקום שיש ההתרגשות וההתלהבות – הכל מת.
 
וכמו בחיים המודרניים, כך הדבר גם ביהדות המודרנית.
 
כמה אנשים מסתובבים עם זקן ארוך, לבושים מכף רגל ועד ראש, ופשוט אומללים? כלפי חוץ, הם כל כך 'דתיים'. אבל בפנים, כל מה שהם עושים הוא רק לגנוח, ליילל, לדאוג ולהאשים.
 
הם סופר-קפדניים בשמירת המצוות, הכי מחמירים שאפשר, אבל הנשמות שלהם עצובות. הנשמות שלהם לא שמחות מהמחשבה, למשל, שצריך לנקות את הבית לפסח, או לשמוח מכל ילד שבא לעולם, או לשמוח מכל דבר שיכול באמת לשמח.
 
הכל מאוד, אבל מאוד, כ-ב-ד!
 
ברגע שהבנתי על מה רבי נתן מדבר, שוב, התפעלתי מהחכמה האלוקית והמיוחדת ומהאור השופע מדבריו של רבי נחמן מברסלב.
 
לא מזמן שאלו אותי למה כל כך הרבה אנשים מתקרבים לחסידות ברסלב, וכאילו מתעלמים מכל שאר מורי הדרך שיש ביהדות? אני לא יכולה לענות בשם כולם, אבל אני כן יכולה לענות מתוך הניסיון האישי שלי: בברסלב עובדים. בברסלב אתה יודע על מה מדברים איתך. בברסלב נותנים לי פתרון מעשי לכל אחת מהבעיות הרוחניות שלי – לא שטחית וחלולה, אלא דברים שאפילו אדם פשוט וחסר כמוני יכול לעשות, ולראות תוצאות אמיתיות מהעשייה הזו.
 
רבי נחמן מברסלב היה בדרגה כזו גבוהה, עד כדי כך שהעצות שלו יכולות לעזור לכולם! אפילו לאלה שלכודים בתוך ה'קונכייה היפה' של היצר הרע שנדמה ל'טוב' בצורה הכי משכנעת.
 
בימים שטחיים שכאלה, של דור הפלסטיק, כשטוב ורע שזורים אחד בשני כמו שלא חווינו בעבר, יש הרבה מאוד אנשים שם בחוץ שנמצאים בתוך 'קונכייה יפה', הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
 
ורק רבי נחמן מברסלב הוא היחיד שיכול לסדוק את הקונכייה הזו.