סליחה
כשאנו סולחים אנחנו נפטרים מכמה וכמה "תפוחי אדמה" כבדים, תוססים, רקובים ומרעילים שעושים שמות הן בתאי גופנו והן בנשמתנו.
סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון או כעס כנגד אדם אחר על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה. סליחה היא הפסקת הדרישה לעונש או פיצוי. ניתן להתייחס למושג סליחה מנקודת מבטו של האדם הסולח, האדם שלו נסלח וכן מנקודת המבט של היחסים שבין הסולח לנסלח. במצבים מסוימים הסליחה ניתנת מבלי לצפות לפיצוי כלשהו וללא תגובה כלשהי מצדו של הפוגע (כך למשל, אדם עשוי לסלוח, או לבקש מחילה, מאדם אחר אשר הלך כבר לבית עולמו). לעיתים, חלק הכרחי מתהליך הסליחה הוא הכרה כלשהי של הפוגע במעשהו, התנצלות, וייתכן אף פיצויים לנפגע, או פשוט בקשת סליחה.
באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר למחרת היום, שק מלא תפוחי-אדמה ושקית גדולה. למחרת, משהביאו התלמידים את הנדרש, הטילה עליהם המורה משימה: “בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם – שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם. זה יכול להיות מישהו שהרגיז אתכם או פגע בכם ועד היום לא שכחתם לו את זה, וכתבו את שמו על תפוח האדמה.”
התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, והכניסו את תפוחי האדמה לתוך השקית. חלק מהשקיות ראוי לציין, היו כבדות מאוד. מאותו רגע, ביקשה מהם המורה, היה עליהם לשאת איתם את שקית תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית – הספר, לחוגים, למגרשי המשחקים, לחברים ואפילו אל מיטתם בלילה…
היה זה מאוד לא נוח להסתובב לכל מקום עם השקית הכבדה. ואחרי כמה ימים החלו תפוחי האדמה להירקב ולתסוס, ותכולת השקית הפכה לעיסה דביקה וריחנית. התלמידים התלוננו למורה על כובד המשקל ועל הריח.
המורה הושיבה את תלמידיה והסבירה:’ זה המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים’. אמרה המורה. נכון, קשה לסלוח מפני הגאווה החושבת שאין מחיר לכבודי שנפגע, היא משוכנעת שדבר אינו יכול לכפר על אשר נעשה לי, מחמת חשיבותי המופרזת בעיני עצמי. קשה לסלוח מפני הידיעה כי האדם שהעיז לבקש את סליחתי בחר בצעד הדורש גבורה גדולה, ואיננו מוכנים בנקל להכיר בערכו של מי שפגע בנו זה עתה. קשה לסלוח כי נוח להימצא בעמדת הנפגע והמסכן, כמעט ממכר להיות המקופח, כשהעולם דורס ברגל גסה, שהרי המסכן שהכל פוגעים בו, מרחם על עצמו ואינו תובע מעצמו דבר. לסלוח פירושו לנוע קדימה ולא להתחפר בעבר.
לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו “מתנה” שאנו נותנים להם ולא מגיעה להם. מאז אותו תרגיל היה לאותם תלמידים ברור כי זו “מתנה” – שאותה למעשה אנו מעניקים לעצמנו. מקומות שבהם לא סלחנו ומקבלים הזדמנות להשלים את כל מה שלא אמרנו כשהיינו צריכים לומר, ואחר כך לסלוח ולשחרר. כשאנו סולחים אנחנו נפטרים מכמה וכמה “תפוחי אדמה” כבדים, תוססים, רקובים ומרעילים שעושים שמות הן בתאי גופנו והן בנשמתנו.
אבל מה לנו לסחוב. ההרגשה אחרי הסליחה תהיה נקיה וזכה אחרי שנפטר משק תפוחי האדמה שלנו. תארו לעצמכם את ההשפעה על הגוף, על הנפש, על יכולתנו להיות שמחים, מלאי אנרגיה ואופטימיים… אם נמאס לכם להסתובב עם שק תפוחי אדמה על גבכם או בנשמתכם. ובמיוחד אם אתם מרגישים שהתסיסה והריקבון החלו לגבות מחיר של ממש באיכות חייכם סלחו לאותם אנשים, הפסיקו לסחוב על גביכם תפוחי אדמה כבדים ומרעילים.
סליחה ומחילה, הרב שלום ארוש שליטא הקליפ המלא:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור