”רק לא ויסקי!” /  קואצ’ינג לשבת – השבת תודעת השפע

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר (ויקרא, כ”ה, א)

מעשה שהיה כך היה; כמה אנשים ריקים מתוכן התחברו זה לזה ועשו להם חברותא וביחד היו שותים משקאות שיכר ומשתכרים. כך מידי ערב נפגשים שותים מדברים דברי ליצנות ועושים צחוק מכל דבר.

יום אחד עברה עליהם רוח של רצינות ואמרו זה לזה “מה יהיה איתנו, שהרי יום אחד נמות ונצטרך למסור דין וחשבון לפני ה’, ומה נאמר לו..??!”. לפתע הבזיקה מחשבה בראשו של אחד מהם ואמר “יש לי רעיון! הבה נסכם בינינו שהראשון מבני החבורה שימות, יבוא ויתגלה אלינו ויספר לנו מה עשו לו בבית דין של מעלה וכך נוכל להתכונן לבאות”. “רעיון נפלא!” סכמו כולם, תקעו כף זה לזה והלכו לבית המזרח הקרוב. 

לא חלף זמן רב ואחד מהם נפטר משחמת הכבד בשל שתיית אלכוהול מרובה. ההבטחה לא איחרה לבוא.. כעבור מספר ימים התגלה הנפטר בחלומו לחברו. הנפטר היה נראה מזעזע. כולו שחור משחור פניו מפויחים מאש הגיהינום והוא רציני ומפחיד. “מה קרה לך?” נחרד החולם. “הכל בסדר! תמשיכו לשתות ולבלות כרגיל. רק דבר אחד תפסיקו לשתות, וויסקי. את היתר אין שום בעיה ואני מבטיח לכם שבשמיים לא יעשו לכם כלום!” תסביר ביקש החולם, “איני מבין על מה אתה מדבר..”

הנפטר השיכור השיב “כשעליתי לשמיים  והתייצבתי לפני דין שלמעלה השאלה הראשונה ששאלו אותי הייתה; “האם עסקתי בתורה?” עניתי “לא בשביל מה הייתי צריך ללמוד תורה?”, ענו לי המלאכים “מה פירוש בשביל מה? הרי היית צריך לחשוב על מה יקרה לך בעולם הנצח. שהרי העולם הזה זמני וחולף והעולם הבא הוא נצחי”. עניתי להם “נו באמת, הייתי אדם כזה שלא אכפת לו מהעולם הבא אלא רק מתענוגות החיים כאן ועכשיו מה שעניין אותי זה הנאות הרגע! תנו לי בירה”. “מה זאת אומרת ?” שאלו המלאכים ובקשו “תן לנו דוגמא.” 

“ביליתי בחבורה של אנשים מפוקפקים, דיברנו דברי שטות וליצנות ושתינו להנאתנו” אמרתי. “מה שתיתם, יין?” שאלו בחקירה המלאכים. “כן!” עניתי “יין מכל סוג, אדום, לבן, מתוק יבש אחחח יין טוב!”. “ומה עוד?” התעניינו המלאכים. “ליקר, ערק, וויסקי, וודקה, ג’ין, טוניק, בירה” תהו המלאכים; מילא היין טעים, הליקר מתוק, וגם ערק משקה משובח. אבל הוויסקי?? פוי הוא מריר. איך יכולת לשתות אותו?” “הצחיקו אותי בחיי! מה המלאכים מבינים בוויסקי.. נכון, בהתחלה הוא מר אבל אחרי כמה דקות נעשה חם בכל הגוף והנפש מתרוננת, תחושה עילאית נפלאה ומשמחת”. מיד התחילו המלאכים לצעוק עלי, “אם כך מדוע אמרת שלא יכול לחשוב על העתיד. הנה מוכן היית לשתות וויסקי מריר בשביל ההרגשה של אחר כך, אבל לא הקדשת שעת לימוד בשביל עולם הבא. באותו הרגע זרקו את דיני לגיהינום. “לכן אני אומר לכם חבר’ה, תמשיכו לשתות הכל רק לא ויסקי!” 

        ↓   ↓   ↓

האם בוויסקי עסקינן?!

עם כל הכבוד והקרדיט המלא לאינטליגנציה של כולנו אני שואלת, האמנם?!” בחייכם.. האם באמת בוויסקי עסקינן?? האם זוהי רמת המשפט הערכית האמיתית והמושלמת בבית דין של מעלה?! ברור שאין זאת אלא מטאפורה לחיינו אנו. לכל אחד מאיתנו ללא יוצא מן הכלל יש וויסקי משלו.. 

התשובה מאד ברורה, אותו חבר ליצן שהיה כל חייו חיי ככסיל גמור מתבדח על חשבון האחרים שרף את חייו בעולם הזה ובעולם הבא. ובעצם, גם לעולם הבא הגיע עם מה שהיה לו פה, כלום. 

במילים אחרות לעולם הבא הוא הגיע עם מה שייצר פה.עם מה שעשה פה בעולם הגשמי, קרי: 

← תעשה טוב תייצר טוב ישאר לך טוב היינו מצוות חסדים תורה שבתות חגים קיום מצוות טהרה

← תעשה שטויות ישאר לך כלום ביד, וכלום זה עוד ניחא כי אתה עלול להישאר עם הרבה פחות..עם וויסקי ביד!

תכלס לכולנו יש את הוויסקי הזה.. הוויסקי הזה אינו רק נחלת חבורת המוסקטרים הללו.. כי בכל אחד מאיתנו יש ליצן של חוסר רצינות וחוסר אחריות,שבו הוא נוהג לזלזל ולא לקחת אחריות. לכן מוטב ועדיף להתבונן בחיינו לראות מה טעון שיפור מה עליי לשנות ולתקן כדי שבאמת לא אשאר עם ריקנות כזו, הבל ושטויות.

בהר

הר הינו מקום גבוה בהשוואה למישור וגאיות. הר מצביע גם במימד הרוחני סוג של עליה מחד, אולם מאידך גם סכנה של גבהות הלב, כלומר התנשאות.

אנחנו חיים בעולם עשייה שהוא מלא מלא ברעשים שאינם נותנים מנוח לאדם. הרעשים הינם פנימיים כלומר אישיים ומחוץ כלליים. וכיום אין אחד שיכול לומר בבטחה ‘איש תחת גפנו ותחת תאנתו..’ כלומר בסתלבט סבבה והנאה. אנשים מלאים פחדים, חרדות, בעיות נפשיות תסכולים ועוד הרבה קשיים. החיים איבדו מזמן את איכותם ויופיים.

אבל אני האם אפשרי לחיות אחרת? התשובה וודאי! אפשרי לייצר חיים מתוקים ונינוחים עד כמה שניתן בתוך סיר הלחץ הזה. זו אמנם עבודה אבל היא הכרחית אם אנחנו רוצים לייצר לעצמנו חיים טובים ובאיכות, משום שאיננו רוצים להישאר עם כוס וויסקי ביד.. 

לכן, עלינו לדעת שבחיים יש עליות וירידות. לא כל החיים אתה למעלה כשם שלא כל החיים אתה למטה. הכל זמני. גם הנסיונות. 

דבר נוסף גם בשעת העלייה דע מי מעלך! ה’ לכן אין מה להתגאות הוא נתן לך את כל השפע הזה ובזכות כך אתה נמצא על ההר.. אבל תזכור גם להתבונן שמתחת להר יש מישור, שפל גאיות.. ואתה בקלות  יכול להגיע לשם.. לכן אין מה להתגאות ה’ מרים ומשפיל..

בנוסף, גם כשתהיה בירידה דע לך שהירידה זה לא רק חלק מהחיים אלא זה החיים עצמם ( מו,ר הרב שלום ארוש שליט”א) כל הסיונות שאנו עוברים, אם תבין שזה זמני וחולף וגם זה מאת ה’ ותמשיך להחזיק באמונה ולהתפלל אתה תצא בשלום מהירידה הזו והיא תהפוך לך לעלייה. 

נחזור לכוס וויסקי

אנחנו מוקפים בהרבה דברים ‘טובים’ שגורמים לנו לשכוח מה’. הרבה דברים שמרחיקים אותנו מן התכלית. וויסקי, כאמור הוא רק ביטוי לתענוגות של העולם ושל הגוף. כי הנשמה ודאי אינה נהנית מווסקי, היא נהנית מקיום מצוות, לימוד תורה, שמירת שבתות וחגים,אוכל כשר, טהרת משפחה ועוד. כשאתם הולכים לים – הנשמה לא נהנית אלא הגוף, אותו כנל גם כאשר אתם אוכלים גלידה או קונים בגד חדש, הגוף נהנה לא הנשמה. לנשמה יש צרכים וסטנדרטים אחרים לגמרי אותם כדאי ללמוד כדי להעניק לעצמכם את החיים הטובים, המאושרים והאיכותיים עלי אדמות. 

יש לנו נפש בהמית ונפש אלוקית ולכל אחת מהם התנהגות וצרכים משלה. הפוכים זה לזה. שהרי אם לא תלמדו, איך תוכלו להצליח? זה בדיוק הוויסקי המדובר.. והפעם, נאמר לחיים! 

עם ישראל חי וקיים, תמשיכו לחייך ה’ אוהב אותנו. שבת שלום ומבורך לכולנו.