לשון הרע לא מדבר אלי

בגמרא במסכת ערכין דף ט”ו. תניא א”ר אלעזר בוא וראה כמה גדול כוחו של לשון הרע מנלן? ממרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ רעה ונענשו בחומרה. ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.

עוד אמרו חז”ל, שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם.

כמו כן אמרו חז”ל, כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו איתנו ‘מי אדון לנו’. כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר מלושני בסתר רעהו אותו ‘אצמית’, אצמית היינו צרעת. כך גם מצאנו במרים הצדקת אחות אהרן ומשה שדיברה באחיה ונענשה בצרעת.

יתירה מזאת, התורה ציוותה אותנו “זכור את אשר עשה ה’ אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”. כלומר התורה ראתה צורך שאנו נעלה על זכרוננו את אשר עשה ה’ למרים שנענשה בנגע הצרעת עקב דיבור לשון הרע. כל זה בכדי שנדע אנו להתרחק מאיסור סיפור לשון הרע החמור.

ואמרו חז”ל, שהדברים קל וחומר, ומה מרים שלא דיברה אלא בפניו של משה ולהנאתו של משה ולשבחו של משה ולבניינו של עולם כך נענשה, המדבר בגנותו של חברו ברבים על אחת כמה וכמה. ופירשו הראשונים שכוונת התורה לומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסיכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דיברה בגנותו אלא טעתה שהשוותו לשאר נביאים, והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו, שנאמר והאיש משה עניו מאד, ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת, קל וחומר לבני אדם הרשעים הטיפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות.

מדוע הלכות לשון הרע לא נפסקו בשולחן ערוך

השאלה היא, אם חמור כל כך איסור סיפור לשון הרע, מדוע לא טרח השולחן ערוך להקדיש מקום נכבד בפני עצמו להלכות לשון הרע ורכילות.

בספרי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש כתבו, שהטעם שלא מבואר בפרטות בדברי חז”ל והשולחן ערוך כל פרטי הלכות המידות שבן אדם לחבירו ופרטי הלכות לשון הרע, משום שבזמנם איסור לשון הרע היה מוחזק אצלם כמו איסור אכילת חזיר וכמו איסור רציחה וכדו’, לפיכך לא הוצרכו להאריך בפרטי הלכותיהם, כי היו כולם מתרחקים מזה כמו מן האש. אולם בדורות האחרונים התחזק יצר הרע של המידות הרעות והמגונות, לכן בדורות האחרונים האריכו בזה הפוסקים, בפרטי הלכות לשון הרע בפרט ובהלכות בן אדם לחבירו בכלל.

המספר לשון הרע עובר בהכרח על איסורים נוספים

מלבד חומר איסור סיפור לשון הרע האמור, המספר לשון הרע, בהכרח עובר על איסורים נוספים, כמו ‘השמר בנגע הצרעת’ ‘אונאת דברים’, ‘לפני עוור לא תתן מכשול’, ‘לא תשנא את אחיך בלבבך’, לא תחללו את שם קדשי, השמר לך פן תשכח את ה’ אלוקיך, ‘ואהבת לרעך כמוך’ ‘בצדק תשפוט עמיתך’ ועוד איסורים רבים אחרים.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו חפץ חיים בהקדמה להלכות לשון הרע, מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה – 17 מצוות “לא תעשה” ו – 14 מצוות “עשה” – שהמדבר או השומע לשון הרע יכולים להיכשל ולעבור עליהן. מניין זה מתייחס אמנם לתנאים ונסיבות שונות, אולם ניתן להסיק מכאן, כי לשון הרע מביא בהכרח למציאות בה עובר המספר על איסורים רבים אחרים.

לשון הרע או לשון רעה

שאלה מעניינת שואלים הדקדקנים, מדוע במקורות נקרא האיסור לשון הרע, הרי לשון היא נקבה, הואיל וכך צריך היה לומר לשון רעה, מדוע נקרא האיסור לשון הרע.

על כך עונים חכמי המוסר, באופן מעניין, כי לשון שמדברת רע, אין זה בגלל שהיא רעה אלא בגלל שבעליה הוא רע, כי אין הלשון מדברת רע אלא בגלל ראייתו הרעה של האדם שרואה גנות בחבירו ומספרו. מכאן נלמד לצד ההפוך, שכאשר ייטיב האדם וישמור על לשונו בהכרח יהפוך עצמו שלא לראות רע בחבירו ויהפוך להיות אדם טוב יותר. יהי רצון שנזכה להנצל מעוון לשון הרע ורכילות ונזכה לדבר רק טוב על עם ישראל ולהוסיף עוד ועוד זכויות. אמן!