מי רוצה משיח?! חלק ד’

אומרים בשם האדמו”ר הזקן בעל התניא זיע”א שאמר פעם שאותו משיח שכולם חושבים שיבוא – אף פעם לא יבוא; המשיח שיבוא יהיה אחד שבכלל לא ציפו שיבוא. בחסדי ה’ אנחנו כבר במאמר רביעי בסדרת מאמרים על המשיח, ואכן ביררנו את הנושא מכמה וכמה זוויות כדי לברר מה זה באמת משיח ולמה באמת מצפים ועל מה מתפללים.
אמרנו שמשיח אינו פותר בעיות, אלא מפרסם את ה’, מגלה את האמונה. אמרנו שמשיח זה לא הוקוס פוקוס אלא תהליך ארוך ועמוק. אמרנו שמשיח תלוי בעבודה אישית ובהפצה. ואמרנו שצריכים להתפלל שמשיח יבוא ברחמים ושכל עם ישראל יזכו למשיח.
על פי זה מובן המאמר של בעל התניא, כי אנחנו חושבים בטעות על פי התפיסה הילדותית שמשיח יבוא בצורה מסוימת ומצפים שיפעל פעולות מסוימות; אבל בפועל הוא יגיע בצורה אחרת לגמרי, ויפעל פעולות אחרות לגמרי; וככל שמבינים טוב יותר את המהות של עניין המשיח – התפילות מדויקות יותר ובוודאי פועלות יותר.
ובמאמר הנוכחי נדבר על נקודה מרכזית מאוד בכל הנושא של המשיח. זו נקודה שמי שמבין אותה וחי אותה, יכול לחיות בימות המשיח החל מהרגע הזה. כפשוטו! אז בואו נתחיל:
המלך המשיח נקרא “משיח בן דוד”, כי הוא ההמשך הישיר של דוד המלך; והמלכות – שאנחנו כל כך מצפים שתחזור ותתקן את העולם היא “מלכות בית דוד” – הכול מכוחו של דוד המלך!
מה כל כך מיוחד בדוד המלך? למה בחר ה’ יתברך בדוד המלך ובזרעו להיות המלכים והגואלים של עם ישראל?
והתשובה היא: דוד היה כולו תפילה, כמו שהוא אומר על עצמו: “ואני תפילה”.
דוד המלך היה חי את התפילה ולימד את כל עם ישראל לדורות להתפלל, ולכן הוא זה שהשאיר לנו את המתנה הנפלאה שנקראת ספר תהלים.
דוד המלך הוא זה ששם את האצבע על העבודה העיקרית של האדם בעולם הזה, העבודה שבה תלוי כל תיקונו בפרטיות ותיקון העולם בכלליות: עבודת התפילה!
ולכן גם המשיח שבא מכוחו וממשיך דרכו – כל עניינו הוא להכניס בעולם את עבודת התפילה, לחזק את עבודת התפילה, ללמד את כל עם ישראל להתפלל כמו שצריך, כפי שכבר הזכרנו במאמרים הקודמים שהמשיח נקרא “משיח” מלשון שיחה ותפילה.
רבי נחמן אומר שמשיח ילמד את עם ישראל להתפלל שמונה עשרה נקי ממחשבות זרות. בימות המשיח אומר רבינו שכמו שכל יהודי מניח תפילין בכל יום, כך כל יהודי יעשה שעה התבודדות בכל יום.
אז אם אתה רוצה משיח – שים את כל המיקוד שלך בחיים על התפילה. כמו שאומר רבינו: “שישים כל ליבו עליה” – זה משיח!
וזה לא רק שהתפילה היא העצה של המשיח, אלא כל הגלות והגאולה הם סביב העניין של התפילה. רבינו מסביר שכל העניין של ירידת יעקב ובניו למצרים זה עניין ירידת התפילה לגלות, ועד היום התפילה עדיין בגלות, כי התפילה נקראת בגמרא: “דבר העומד ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בו” – ורבינו אומר שהגלות של התפילה וההסתרה על עניין התפילה זה עיקר הגלות.
ואומר רבינו שעיקר הגאולה הוא לפדות את התפילה מהגלות, ולכן ישנו חיוב לסמוך גאולה לתפילה, כי עיקר הגאולה היא לשם גאולת התפילה, כדי שהתפילה תקבל את המקום הראוי לה ואת היחס הראוי לה, שכל בני העולם יבינו שהתפילה היא הדבר העומד ברומו של עולם.
ולכן חזקיהו המלך אומר על עצמו “והטוב בעיניך עשית”, עשיתי את הדבר שהוא טוב בעיני ה’ – ומהו? אומרים חכמינו שהכוונה היא שסמך גאולה לתפילה. ומסביר רבינו שהוא גאל את התפילה מן הגלות, וזה גרום להתנוצצות משיח, ולכן מובן מדוע אומרים חז”ל שהקדוש ברוך הוא ביקש לעשותו משיח.
ואפילו בית המקדש – כל המהות שלו הוא “כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים”, כלומר מה שאנחנו כל כך מחכים שיבוא המשיח ויבנה את בית המקדש – זה כדי לאחד את כל העולם סביב התפילה.

לכן בכל התפילות על תיקון העולם אנחנו מתפללים גם על התפילה: “וכל בני בשר יקראו בשמך”. ולכן כאשר אנחנו מבקשים על הגאולה אנחנו אומרים “את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח” – ריבונו של עולם תגלה את האור של דוד המלך שהוא אור התפילה בעולם.
ומובא בשם האריז”ל שהגאולה האחרונה לא תהיה בחסד אלא בזכות, שיהיה מגיע לעם ישראל להיגאל, כלומר שעם ישראל יתעוררו להרבות בתפילות כל צרכם, עד שתבוא הגאולה בדין ובצדק ולא ברחמים.
אתה לא יכול להגיד שאתה רוצה משיח ולהמשיך לזלזל בתפילה. איזה משיח אתה מבקש? מה אתה חושב שהוא יעשה בעולם?
משיח גואל את התפילה ואם אתה רוצה משיח תתחיל לגאול את התפילה של עצמך. מי שאכפת לו ממשיח צדקנו, חייב לראות שהתפילה תהיה בראש מעייניו, כמו שאומר רבי יהודה הלוי שהתפילה היא “גרעין הזמן ופריו”, כלומר התפילה היא הזמן החשוב והגבוה ביותר בחיים של האדם, בסדר היום שלו, מרכז שאיפתו.
וכשאתה משקיע בתפילה – אתה נותן כוח לתפילה לצאת מהגלות, כמו שכותב רבינו: “וזה שמתפללים בכח – בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא”. זאת אומרת שאין לך קירוב הגאולה גדול מאשר להתפלל בכוונה. אפילו כשאתה לא מתפלל על הגאולה, אתה למעשה מקרב את הגאולה – כי זו בדיוק הגאולה.
ולכן ככל שאתה משקיע בתפילה ורואה בזה מטרה עליונה – כך אתה בעצמך שותף בגאולה וגואל ופודה את התפילה מן הגלות.
ויוצא שמי שחי באמת בתפילה ומחובר לעניין של התפילה וכל עניינו הוא תפילה ומשקיע בכל תפילה ורואה בתפילה מטרה עליונה ומפיץ ומחזק תמיד את עניין התפילה – הוא כבר חי בגאולה, הוא חי בימות המשיח ממש והוא גם מקרב את הגאולה של כל עם ישראל.
רבינו אומר שגם כל העניין של ארץ ישראל הוא תפילה, כי ארץ ישראל היא בחינת אמונה בחינת תפילה. וכאשר התפילה כתיקונה ממשיכים קדושת ארץ ישראל גם בגלות. כי כשאתה מתפלל כמו שצריך אתה לא בגלות, אתה בגאולה!
וכאשר יהודי חי תפילה באמת – זה לא בא לידי ביטוי רק בתפילות הקבועות, אלא הוא פונה ומדבר אל הקדוש ברוך הוא בכל יום ובכל הזדמנות במילים האישיות שלו. וזה מה שנקרא “התבודדות”, והמשיח פשוט ילמד את עם ישראל ואת העולם כולו לעשות התבודדות ולעשות תשובה וחשבון נפש בכל יום ולעבור תהליך ארוך ומסודר של תיקון המידות וקניית האמונה בדרך התפילה.
עם ישראל הקדוש, עמדו בתפילה ותחנונים ותרבו בתפילה על המשיח, אבל תבינו טוב מה זה משיח באמת ומה אנחנו רוצים ולמה אנחנו כל כך מחכים באמת, לאור מאמרים אלה ולאור חוברת נפלאה שהוצאנו בסייעתא דשמיא המסכמת את הנושא משלל זוויות, ואז בוודאי בוא יבוא ברחמים ולא ייאחר ויגאל את כל העולם הזה גאולת עולמים.