המעשה הטוב של השנה

הצלת חיי אדם זה לא עניין של מה בכך, במיוחד אם אתה מוכן לתרום את הכסף של מסיבת הבר-מצווה שלך להצלת תינוק שאתה אפילו לא מכיר.

3 דק' קריאה

רוני גולדמן

פורסם בתאריך 18.05.13

שלום, קוראים לי רוני, והסיפור שלי מתחיל לפני 30 שנה.
 
יש לי אח תאום. גדלנו בבית די אמיד, אך למרות המצב הכלכלי המשופר חיינו בצניעות. אבי הוא יליד ארה"ב, וכחודשיים לפני בר-המצווה שלנו נסענו לטיול (שבועיים וחצי) בארה"ב. באחד הימים אבי תכנן לפגוש חבר ילדות איתו למד בבחרותו בבית הספר, ואשר שימש אז כרב הקהילה. הגענו לבית הרב, אך לאכזבתנו הרב התנצל ואמר שעליו לעזוב כדי לטפל בדחיפות בנושא שהוא פיקוח נפש.
 
"במה העניין?" שאלנו.
 
הרב הסביר שיש זוג עולים מברית המועצות שלא זכו בפרי בטן במשך 10 שנים, אך לבסוף נולד להם בן. לפני שבועיים התגלה גידול ממאיר בגופו. הרופאים לא נותנים לו סיכויים רבים להירפא. ההורים בייאושם פנו לייעוץ פרטי ושם נאמר להם כי ניתן להציל את בנם על ידי טיפול חדשני ויקר שעלותו 20,000 דולר. ההורים "חלבו" כל דולר שיכלו והגיעו רק ל- 10,000 דולר. הרב הסביר שהוא חייב לצאת כעת כדי לגייס את 10,000 הדולרים החסרים, והוא חייב לעשות זאת תוך יום יומיים כי חייבים להתחיל בטיפול מיידית. הוא התנצל ויצא. גם אנחנו יצאנו איתו.
 
"אולי אנחנו נתרום את הכסף לניתוח ונציל את התינוק?" שאלתי את אבי במעלית.
 
"הוצאנו על הטיול הזה הרבה כסף ובעוד כחודשיים נחגוג את הבר מצווה שלכם ואיני חושב שאוכל לשלם סכום כזה", אמר אבא.
 
"ואם אוותר על חגיגת הבר מצווה שלי ואחגוג בבית?" שאלתי.
 
אבי הביט בי ואמר, "אתה מבין מה משמעות הדבר?"
 
"כן, בהחלט" השבתי, "אני מוותר על החגיגה כדי להציל את התינוק הזה".
 
"אתה צריך לשאול את אחיך, אתה לא יכול לוותר בשמו!" אמר לי אבא.
 
ניגשתי לאחי, הסתודדתי איתו ותוך פחות מדקה קיבלתי את הסכמתו (ללא כל היסוס, הסיפור מאוד נגע לליבו). ניגשנו שנינו לאבא והודענו לו שאנחנו מוותרים על חגיגת הבר מצווה שלנו ומבקשים שיתרום את הכסף להצלת הילד החולה.
 
הרב כבר היה קרוב למונית. אבי קרא לו והודיע לו שהוא לא צריך לנסוע לשום מקום היות והוא יתרום את הסכום החסר: 10,000 דולר (וסיפר לו אודות ההחלטה המשותפת של אחי ושלי). הרב התרגש מאוד. חזרנו למשרד וישבנו שם שעה ארוכה. בסוף הפגישה אבי העביר המחאה לידי הרב.
 
חזרנו הביתה, לא מתחרטים אפילו לרגע על ההחלטה.
 
מועד בר המצווה הגיע.
 
את האוכל בישלנו בבית, ערכנו שולחנות בחצר ביתנו. הייתה זו סעודת בר מצווה שמחה מאוד. וגם, למדנו שבתקציב ממש פעוט ניתן לערוך שמחה מכובדת וכי אנשים מעריכים ואוהבים אוכל ביתי.
 
באמצע בר המצווה הגיע בהפתעה הרב, חברו של אבא מניו-יורק. לאחר קבלת הפנים המרגשת הוא ניגש לשולחן הכבוד וביקש לדבר. הוא הציג את עצמו ולאחר מכן סיפר לנוכחים מדוע בר המצווה הזו מתנהלת בבית ולא באולם כמקובל. הוא תיאר כיצד ראה אותנו מסתודדים ואיך ההחלטה האמיצה הגיעה מצידנו ללא לחץ מצד ההורים. הוא הוסיף שיש ארגון בארה"ב העוסק במעשים טובים ובכל שנה הארגון בוחר באירוע שהוא מבחינתו "המעשה הטוב של השנה". הרב קרע את המעטפה שבידו, הוציא מתוכה תעודה גדולה ממוסגרת עם כיתוב אנגלי המכריז על אחי ועלי כ"עושי המעשה הטוב של השנה". קיבלנו הרבה מתנות, אך זו הייתה המתנה היקרה מכולן. ולא רק, המתנה הגדולה ביותר הייתה כשהרב הכריז שהטיפול הצליח והילד מבריא. דבריו גרמו להתרגשות גדולה בקהל.
 
לפני שמונה שנים ערכתי בר מצווה לבני הבכור. אבי שכבר היה די מבוגר ישב בשולחן-הכבוד וכולנו העלינו זיכרונות מבר המצווה המיוחדת שנערכה לנו. לפתע נכנס לאולם רב מבוגר. מיד זיהינו אותו כידיד של אבא מניו-יורק. ליווה אותו איש צעיר שנראה כנכד שלו. הרב ניגש לשולחן הכבוד, חיבק את אבי ואחר כך אמר לי: "הבאתי לך מתנה גדולה יותר מכפי שהבאתי לך בבר המצווה שלך". לא הבנתי את כוונתו, הוא נטל את המיקרופון וביקש לספר לנוכחים סיפור:
 
"לפני 30 שנה אתה ואחיך ויתרתם על מסיבת בר מצווה מפוארת לטובת ילד חולה. בבר מצווה הבאתי לכם כמתנה תעודה על המעשה הטוב שעשיתם, בבר מצווה של בנך החלטתי להביא את המעשה עצמו, הנה הוא", והרב הציג את האיש שעמד לצידו ואמר: "הנה התינוק שהצלתם על ידי אותו ויתור, כבר זמן רב שהוא מבקש להודות לכם על חלקכם בהצלתו, והחלטתי שבר המצווה של בנך יהיה הזמן הטוב ביותר לעשות זאת".
 
איני יכול לתאר מה קרה שם, אחי ואני בכינו כמו ילדים קטנים. גם אבי המאופק, שמעולם לא ראיתי אותו בוכה, רעד מבכי ואיתנו רבים מהנוכחים. לא פשוט היה לראות את התינוק החולה, שהיה רק בדמיון, עומד מולנו כאיש צעיר ונשוי, אב ל-2 ילדים. פתאום הבנו את משמעות המעשה – זה להציל עולם ומלואו! ועצם הצלת איש אחד הביאה להצלת כל המשפחות שיקימו ילדיו וצאצאיו עד סוף כל הדורות.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. רותי:)

ט"ז סיון התשע"ג

5/25/2013

עמ"י רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים לפעמים אנו עושים משהו שהוא לכאורה פעוט ודי שוכחים ממנו...אך אם נבין, שכל מעשה טוב ולו הפעוט ביותר נרשם בשמיים, אנו נדע להעריך יותר ולעשות יותר!

2. רותי:)

ט"ז סיון התשע"ג

5/25/2013

לפעמים אנו עושים משהו שהוא לכאורה פעוט ודי שוכחים ממנו...אך אם נבין, שכל מעשה טוב ולו הפעוט ביותר נרשם בשמיים, אנו נדע להעריך יותר ולעשות יותר!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

הרגשתי פחד בלתי מובן. הסתובבתי, ומאחורי ראיתי, בגודל אמיתי, מביט בי, יגואר ענק. החיים שלי רצו לי מול העיניים במהירות, לא האמנתי שזה עומד לקרות לי...

Featured Products