צוות מנצח

לא משנה אם נרגיש קצת צער בשביל
המפסידים או נהנה ממשחק טוב, בסוף
היום כולנו רוצים להיות מנצחים. וכשיש
צוות מנצח, כללי המשחק משתנים.
 
 
אין כמו להיות צוות מנצח. זה בין הדברים שהכי שעושים לנו כיף בלב ובנשמה.
 
בין אם נרגיש קצת צער בשביל המפסידים ובין אם נהנה ממשחק טוב, בסוף היום כולם רוצים להיות מנצחים.
 
כי ניצחון מובטח זה כיף, רק שלפעמים המשחק הוא לא באמת משחק.
 
אז קודם כל, להרגשת הניצחון הזו אנחנו מגיעים כל שנה פעמיים, כמו שהתורה מלמדת אותנו – הראשונה, כשאנחנו מתחילים את ספר שמות. והשנייה, בפסח כשאנו קוראים את ההגדה ונהנים מניצחון העם היהודי והתבוסה המוחצת של פרעה.
 
אז מה היה שם? את זה כל ילד קטן יודע לספר. ובכל זאת, בסיפור יציאת מצרים פרעה ועמו מקבלים מכות, עשר לשם דיוק, כשהמוחצת מכולם הייתה מכת בכורות. ובהמשך, המכה המוחצת עוד יותר מתרחשת אחרי קריעת ים סוף, כשהים נסגר על פרעה – שהוא בכור בפני עצמו, וחילותיו.
 
אין מה לומר, תחושה של הכרת הטוב עמוקה אנחנו חשים לנוכח הניסים והגאולה בה זכינו, ושעוד נזכה במהרה בימינו אמן, אבל השאלה עולה לה ונשאלת: מדוע היה צריך להביס את פרעה בצורה כל כך דרמטית? האם העם היהודי לא יכול היה לזכות בחירות בלי אפקט "הניצחון המוחץ" על המצריים?
 
מאמרים נוספים בנושא
עבודת  צוות
הנדנדה
ביחד  כי כולנו בני אדם
 
למשוואה, שתעזור לנו להגיע לתשובות, יש לצרך כמה פרמטרים חשובים: כוח הבחירה החופשית ועניין השכר והעונש, שבאים כתוצאה מכוח הבחירה.
 
בפרקי אבות (ד, ב) נאמר: "שכר מצווה – מצווה, ושכר עבירה – עבירה…" על פי הפרשנים, ההבנה הפשוטה של משנה זו היא, שאם מישהו מקיים מצווה אז בורא עולם מזכה אותו בעוד מצווה וכן הלאה. למה? מכיוון שאותו אדם גילה רצון לקיים את רצון הבורא, לכן הוא ייתן לו עוד הזדמנויות חיוביות לעשות את זה בעתיד. וההיפך – אם אדם מקיים עבירה, 'השכר' יהיה בהתאם – עבירה, מכיוון שבזה אדם מפגין את היצר שלו להתעלם מהמנדט האלוקי ומרצון הבורא, לכן בדרך שאדם בוחר ללכת – יוליכו אותו, והוא "יזוכה" בעוד עבירה ובעוד מעשים רעים.
 
רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, נותן לנו זווית ראיה עמוקה על כל עניין השכר והעונש. לרוב, אנחנו מסתכלים על שכר ועונש כמו על מה שקורה עם ילד קטן והורה בעניין זה. אם הילד טוב, אז ההורה מתנהג איתו בהתאם. אם לא, תגובת ההורה תהיה בהתאם. כך, פחות או יותר, מנהל הבורא את עולמו. אם אנחנו מקיימים את מה שאנו מצווים בתורה אז אנחנו מקבלים 'פינוקים', ברוחניות ובגשמיות, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, או בשניהם. ואם ההיפך, אז ברור שלא יהיה כאן פינוק אלא 'פאנץ'' מאבא כדי להסב את תשומת ליבנו למה שעשינו.
 
חבית של יין
ההכנה  היא הכל
אמונה  ואחדות
 
ואיך המערכת הזו עובדת? רבי חיים מסביר, שכאשר אנחנו מקיימים מצווה אנחנו יוצרים אנרגיות רוחניות חיוביות מלאות בכוח ועוצמה שמאירות בעולם הזה ובעולם הבא. אם אנחנו מבצעים עבירה, זה גם יוצר אנרגיות רוחניות, אולם הפוכות – כוח רוחני אפל ומכוער יורד לעולם הזה. אלה לא שכר או עונש אקראיים, הם ממש תוצאה של חיבור או ניתוק שלנו מרצון הבורא והתורה.
 
כדי לפשט את הרעיון הזה יותר נשתמש בדוגמה הבאה: אם מישהו פוגע בעצמו עם, נניח, סכין – חותך את עצמו, יכול להיות שהוא לא יבין למה זה קרה, אבל הוא בטוח מבין שהסכין חותך. הוא לא יכעס או יתעצבן על "חוסר הצדק" של הסכין שחתכה אותו. כי זה מה שקורה כשמשתמשים כך בסכין . בעולם הרוחני זה פועל בדיוק אותו דבר. אם אדם שומר, למשל, את השבת או נותן צדקה וכדומה, פרט לעובדה שהוא עושה מעשה טוב הוא גם יוצר מציאות רוחנית של ברכות שנשארות איתו לנצח. וכמובן, גם ההיפך הוא נכון. אם מישהו משתמש במערכת שיצר בורא עולם לא כראוי, הוא הופך ליוצר עולם רוחני חשוך וריק.
 
והנה העוקץ. כדי לקיים את חופש הבחירה שניתן לנו, בורא עולם לא נותן לנו לראות את התוצאות של מעשינו בעולם הזה, בין בטוב ובין ברע. כי אם היה עושה זאת, מה היה טעם לכוח האדיר שנקרא חופש הבחירה? ברור שלא היה לו מנדט אם התוצאה ידועה מראש. תוצאות הבחירות שלנו נשארות, כפי שמלמדת התורה, לחיים שאחרי המוות, לעולם הבא.
 
בכל אופן, הייתה פעם אחת בהיסטוריה של כל האנושות בה בורא עולם "הרים את הוילון" ואפשר לעם היהודי ואימפריה המצרית לראות את התוצאות של הבחירות והמעשים שלהם. עשר המכות לא היו עונש שרירותי, כמו שאבא מעניש את בנו על איזה מעשה קטן שעשה. אלא, הן היו ביטוי לרוע שפרעה ועמו הפגינו כלפי עם ישראל. הוא רצה להרוג את בכורי ישראל, אך בתגובה בכורי מצרים מתו. בפעם יחידה זו בהיסטוריה בורא עולם לימד את העם היהודי, ואת העולם כולו, שלא משנה מה אנו עושים – דבר חיובי או שלילי – זה או בונה או הורס.
 
המסר של עשר המכות וקריעת ים סוף, אותם אנו פוגשים בספר שמות ובפסח, נשארו איתנו לאורך כל שנות הגלות. בורא עולם לא "העניש" את העריצים המצריים, הוא פשוט שם את מראת ההיסטוריה כדי שיוכלו לראות מה הם עשו ומי הם באמת. ובמראה זו הם ראו את הסבל שגרמו בצורת עשר המכות. בורא עולם יודע ומרגיש את הצער והמסירות של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה ועד ימינו ולנצח. יהי רצון שהוא יחזיק את המראה שלו מולנו וממנה תשתקף הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
 
אז קדימה צוות מנצח, יוצאים לעוד סיבוב והפעם אתם יכולים לעשות את זה!