השכל הרוחני

אז מה העצה הכי טובה לחיים? ובכן, לא להיות לבד. לכו יד ביד עם הצדיק, מובטח לכם שתהיו בטוחים. כי לא משנה מה יקרה או מה תעשו, תישארו הכי קרוב אליו, הכי מחוברים!

למה? כי אנחנו חלק ממפעל גדול ואנחנו עושים הרבה דברים נפלאים. כל אחד מאיתנו יושב בנישה המיועדת לו ועושה את התפקיד שלו. אתם בטח שואלים איך נכנסים למפעל הזה? ובכן, מבחן הכניסה נעשה על ידי ההתחייבות שלנו להבדיל ולברר את הטוב מהרע, כי זה מה שנקרא להיות מחובר לצדיק.

אבל זה קשה, אתם צועקים! והאמת, אתם צודקים. כי בחיים כמו בחיים, ירידות ונפילות הן חלק מהשגרה שלנו. ויש לנו הרבה מהן. טוב, אז כמו שיש הרבה ירידות כאלה, תנו להן – לאלף העליות, להיות חלק מהחיים שלכם. תיהנו מהן. מכל נשימה, מכל התחלה חדשה, מכל דבר שאנחנו עושים – אנחנו משיגים דברים נפלאים. אין דבר כזה חסר משמעות או 'לא שווה', ת'שכחו מזה. עשיתם מצווה? נתתם צדקה? העליתם חיוך על פניו של מישהו? השגתם משהו ענק!

מאמרים נוספים בנושא:

עצה של מומחה

הנחמן הגדול

הולכת אחריו במדבר

רבי נחמן מברסלב אומר, שאנחנו צריכים ללמוד הלכות מכיוון שהתורה מגדירה ומבחינה בין הטוב לרע. יש דברים שהם מותרים בעולם הזה, ויש גם את האסורים. חלק מהאוכל הוא כשר, וחלק לא. חלק מהדברים טהורים, וחלק לא.

טהור וטמא אלה דברים גבוהים שאולי קשה לנו להתמודד איתם. אבל כשר-לא כשר, מותר-אסור – אלה דברים שאנחנו יכולים להתמודד איתם, להבחין בצורה ברורה ביניהם. אם לא נברר אותם, אם לא נפריד ביניהם, אז יש לנו מתכון בדוק לבלבול, לערבב את הכל ולעשות בלגאן אחד גדול. אבל רבי נחמן אומר לנו להפריד, לברור אותם. איך? בעזרת המקור – ההלכה. תודה לא-ל, יש לנו את השולחן ערוך מסודר לפי נושאים ובשפה ברורה ושווה לכל נפש, אז אנחנו יכולים לעשות את זה. אבל עכשיו אני שוב פעם שומע אתכם שואלים – וכשנסיים את כל ההלכות, מה נעשה? ובכלל, האם חייבים לסיים ללמוד את כל הפוסקים? אנחנו עלולים לשכוח מה למדנו בהתחלה…

גם לשאלות האלה רבי נחמן מברסלב נותן מענה נפלא – יש לנו את הכוח האדיר שיכול לעזור לנו לשמור את כל מה שאנו לומדים, להכין כלי ולאחסן הכל – התפילה.

אה, עכשיו אנחנו נכנסים קצת לעובי הקורה. בשביל זה, צריך מוח! רבי נחמן מברסלב מצטט את הנאמר בתיקוני הזוהר ואומר, שיש שדה ושם גדלים אילנות. כלומר, כולנו העצים שגדלים בגן הזה. ויש שם גם מעין שמשקה את האילנות. התפילה היא המעיין שמשקה את השדה!

הנקודה היא, שחוסר החיוניות שאנשים מרגישים, הבעיות שאנשים מתמודדים איתן, זה לא בגלל שהם אנשים רעים, לא. אלא בגלל העובדה שהם לא יודעים איך להבדיל ולהחליט דברים בצורה ברורה במוח שלהם. הם לא יודעים איך להפריד בין הטוב לרע. אדם מתחתן, בונה את הבית שלו ומנסה להתפרנס בכבוד. אבל מה, דואג כל היום מאיפה הוא יביא כסף לאוכל, למשכנתא, למיסים, ואיך ישמח את אשתו והילדים, ובכלל, איך מתמודדים עם כל הצרות האלה?!?

אולי גם זה יעניין אתכם:

למה רק פירורים?

מלא נקודות טובות

תודה, הכי פשוט

תהיו כמוני, סוחרים

אתם מבינים? במקום להסתכל על מה שיש לו ולומר תודה עצומה לבורא עולם, במקום לבטוח בבורא עולם ולעשות את ההשתדלות שלו, הוא לא שמח כל היום. למה? כי דברים לא קורים כמו שהוא רוצה. ואחר כך הוא גם לא שמח בגלל שהוא לא שמח…

אבל הבעיה היא שאנחנו לא תופסים את זה. אנחנו לא רואים את זה. אנחנו לא יכולים לראות איך דברים קורים. אנחנו לא יכולים להפריד. אם אדם יבחין בזה מיד, הוא ימצא את הדרך החוצה. החורף התחיל, קר מאוד בחוץ. כל המחשבות הדיכאוניות עולות בראש. 'יו, חשוך ואומלל שם בחוץ. זה עושה לי חושך ואומללות בתוכי…' אז תעצרו הכל ותקשיבו! אז מה אם חשוך? מי אמר שצריך להרגיש את החושך? לחיות אותו? להיות אומללים? מה, אי אפשר להדליק את האור?! לחמם את הלב ולהעלות את הטמפרטורות בפנים?!?

אם שודד פורץ לבית שלכם, מתיישב בפינת האוכל ונהנה מהאוכל שלקח לכם, אתם לא תעמדו שם ותסתכלו עליו, נכון? הוא נכנס למטבח, מוזג לעצמו, פותח את המקרר ושולף מכל הבא ליד, אתם לא מתכוונים לתת לעשות מה שהוא רוצה! או שתילחמו בו ותזרקו אותו מהבית (או שתזמינו לו משטרה) או שלפחות תעשו איזו עסקה, אבל אל תעמדו שם סתם כך ותסתכלו עליו איך שהוא משתלט לכם על החיים.

הרעיון להפריד את הטוב והרע הוא באמת עניין הלכתי. ההלכה מובילה אותנו לעניין הוודאי – מותר או אסור. האוכל כשר או טרף. צריך ליטול את הידיים, לברך ואז לאכול. לשם ההלכה לוקחת אותנו. הפרדת הטוב מהרע היא המימד של המחשבה והרצונות. זה לעשות עם הכוונות והמחשבות שלנו. וכאן המצב הופך להיות מעונן ולא ברור. הכל מתבלבל. אדם חושב שהוא לא יכול לעשות את זה, ומחשבה שכזו כבר גורמת לו לא לעשות שום דבר, וחוץ מזה, בורא עולם אף פעם לא ביקש מאיתנו לעשות משהו מעבר לכוחות שלנו.

אנחנו צריכים להיות מסוגלים לחשוב בצורה מעשית, אחרת נתבלבל. אנחנו מוצאים את עצמנו תפוסים במרדף אחרי אשליות, אחרי כעס או דיכאון, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו לא מבינים שזו לכשעצמה בעיה גדולה – לא לדעת מה לעשות. זו הסיבה לכך שרבי נחמן מברסלב אומר שאנחנו צריכים מוח, ולהיות קרובים לצדיק זו הדרך להשיג את המוח.

איך יודעים להבדיל בין טוב לרע, לעשות את הבירור הזה? לומדים את הספרים של הצדיקים. אפשר ללמוד את הספרים של רבי נתן מברסלב – ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות. זה נותן לנו את המוח שאנחנו צריכים להתמודד עם דברים ולהתגבר על עשיו ולבן, משהו שאנחנו צריכים באמת דחוף כי יש הרבה עשוים ולבנים כאלה שם בחוץ, במיוחד אלה שמסתובבים לנו בתוך הלב כאילו זה היה הבית שלהם. יהי רצון שנזכה להיפטר מהם והכי מהר שאפשר, אמן.