את מה שבלב
העשיר נתן לעני סלסילה מלאה באשפה מצחינה, ואילו העני החזיר לו סלסילה מלאה בפרחים ריחניים. למה? כי זה הכלל, כל אחד נותן את מה שיש לו בלב!
אומרים, שנתינה זה לא עניין של כסף.
ואומרים גם, שלפעמים דווקא לאנשים העניים ביותר יש הכי הרבה לתת.
מסכימים?
אם כן, יש כאן סיפור שמאוד תאהבו.
אותו עשיר, זה שאספר לכם עליו, אהב לפגוע באנשים אחרים. אהב, זו לא מילה. כל פעם היה עושה מעשה קונדס, ואת זה אני אומר בעדינות, כדי להעליב ולהשפיל אותם.
עד כדי כך, שפעם אחת הוא לקח סלסילת פיקניק ומילא אותה באשפה שהייתה בפח הזבל השכונתי. לאחר מכן, כיסה אותה במפת פיקניק משובצת, ואז ניגש לאיש עני שיש על הספסל ממול.
"הנה, קח מתנה" אמר לעני.
עיניו של העני התמלאו באור. אתם יודעים מה זה לקבל סלסילה מעשיר כזה? זה כמו להרוויח בפיס, לפחות.
"תודה לך אדוני היקר" אמר העני עם חיוך מתוק על פניו שקיבלו אור באחת, "אני מעריך את זה מקרב לב".
העשיר המשיך לחייך חיוך מרושע. "נו, קדימה, תאכל משהו!" אמר לעני האומלל שישב על הספסל.
העני, שמח וטוב לב, הסיר את המפה מהסלסילה… רק כדי לגלות המון זבל מצחין וזבובים.
מאמרים נוספים בנושא:
העשיר ראה את המבט המזועזע על פניו של העני ומיד פרץ בצחוק, "טיפש! נפלת בפח!…" הוא צחק וצחק, וצחוקו המרושע המשיך להתגלגל אחריו כשעזב את העני המום על הספסל.
למחרת, ניגש העני אל העשיר, שישב בדיוק בחזית של אחד מבתי הקפה המפוארים בעיר, והגיש לו סלסילה.
"רגע, אתה חושב לעבוד עלי עם אותו הטריק?" שאל העשיר בחשדנות ותהה על פשר מעשה העני.
"לא, ממש לא" השיב העני, "אין פה שום טריק".
העשיר הביט על הסלסילה, הסיר את המפה רק כדי לגלות… פרחים יפהפיים, ריחניים ובשלל צבעים.
הוא הביט בתדהמה באיש העני שהתרחק לו לאיטו, מחייך לעצמו. הוא נעמד בבית הקפה לפני כולם וצעק, "איך זה שאני הבאתי לך סלסילה מלאה באשפה וזבל מצחין, ואתה מחזיר לי סלסילה מלאה בפרחים ריחניים ומדהימים?!?"
העני הסתובב אליו, כשעיני כל יושבי בית הקפה נשואות אליו ואמר, "כל אחד נותן לאחר את מה שיש בלב שלו!" הוא סיים את דבריו, הסתובב והמשיך לדרכו.
אתם מבינים? זה כלל פשוט וכל כך נכון, מה שיש לך בלב – זה מה שתיתן.
זו סיבה מספיק טובה לעבוד חזק על הלב כדי שאפשר יהיה לתת ממנו כל הזמן, למשל, סלסילה מלאה בפרחים ריחניים, נכון?
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור