חופשי לנצח!

אז הנה היא כאן, השנה החדשה, שנת תשע"ו.

וכמו בכל תחילתה של שנה, נפתחים שלושה ספרים: אחד של צדיקים גמורים, אחד של רשעים גמורים, ואחד של בינוניים. הצדיקים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכו' (גמרא, ראש השנה טז, ע"ב). בני העולם, כפי שרואים מדברים אלה, כתובים אצל הקב"ה לפי מצבם הרוחני. עניין זה נכון גם לכל השנה כולה, לכן עלינו להתמיד ולהשתדל להיות כתובים בספרים של החיים.

"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא".

לא, אסור להתייאש. גם אם אדם בעל עבירות רבות ח"ו, ומרגיש רחוק בתכלית הריחוק מהקדושה, גם הוא יכול לזכות להיכתב ספרם של הצדיקים. והניסיון והבחירה בזה הוא הניסיון שיש בכל יום ויום, בכל רגע ממש. איך זוכים לזה? במה זה תלוי?

ברצון של האדם! למה? כי הרצון הוא העיקר!

מאמרים נוספים בנושא:

עכשיו זה רק הרצון

אל תפסיקו לרצות

אף פעם אל תגיד אף פעם

כנפיים של נשר

תברח מהקופסה

רוצים להיות חופשיים לנצח? כן, לחופש אין מחיר. אתם רוצים להיות אנשים טובים? כן, חופש זה להיות אדם טוב יותר. למה? כי אני משחרר את עצמי מכבלי הדברים הרעים שכבלו אותי, אני סולל את הדרך לתשובה, לצמיחה רוחנית. כל זה נכון ויפה, אבל הרצון – הוא הרבה מעבר לזה. בכוח הרצון האדם יכול לזכות ממש עכשיו להיחשב בשמים צדיק גמור. איך? מספיק שהוא חושב, 'אני לא רוצה לחטוא, לא רוצה את התאוות, רוצה רק להיות כרצון הבורא, להתעלות ברוחניות שלי, לשפר, לתקן…' והקב"ה מקבל אותו כצדיק גמור! דבר זה מצוין בגמרא (קידושין מט, ע"ב) ונפסק להלכה בשולחן ערוך: "המקדש את האישה על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו"! כן, אפילו רשע גמור, רק בגלל הרהור תשובה שהוא חושב נחשב בשמים לצדיק גמור.

שימו לב! העובדה שאנחנו יכולים להיחשב לפני בורא עולם כצדיקים גמורים – זה חיזוק עצום מאוד! וזה נכון לכל ימות השנה, קל וחומר לימים עצומים אלה – ראש השנה, יום הדין, שנמצא במרחק נגיעה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת… אם נזכה להתחזק בזמן הזה, השעות האחרונות של השנה, נהרהר בהתעלות רוחנית, בתשובה וברצונות חזקים להיות כרצון אבינו שבשמים, נגיע למשפט כצדיקים גמורים ונכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה.

ומדוע זה כך? לכאורה, ההגדרה של פעולת התשובה היא להיטיב ולשפר את המעשים, לתקן את המידות והתאוות שלנו וכן הלאה, איך יכול להיות שהרצון לבד הופך את האדם לצדיק גמור, אם הוא בפועל עדיין לא תיקן את הדרוש תיקון?

תהליך התשובה הוא תהליך ארוך, לא ניתן בלחיצת כפתור לצאת מכל העבירות והמידות הרעות. כדי להשתנות לחלוטין, דרושה עבודה של שנים ארוכות בהן אנו צריכים להתעקש ברצונות ותפילות. הקב"ה לא בא בטרוניה עם בריותיו ולא דורש מאיתנו מה שאיננו יכולים או מסוגלים לעשות. הוא בהחלט יודע שעל מנת שאדם יממש את הרצונות שלו, ויוציא ואתם מהכוח אל הפועל, זו עבודה של שנים, לכן הוא מבקש מהאדם – אני רוצה רק את הרצון! למה? מכיוון שהאדם יכול אך ורק לרצות! השינויים לא בידיו. אומנם הוא יכול לעשות 'שינויים קוסמטיים' חיצוניים, לקיים פה ושם מצוות עם רצונות קטנים, יחסית, אבל זה עדיין רחוק מאוד מהמושג 'תשובה', משום שתשובה שלמה משמעה – שהאדם מתנקה מכל הרע שלו, מהמידות והתאוות השליליות שלו, וכל כולו מתמלא באהבת השם, באהבת הבריות, ממש בוער באש להבה לאהבות הללו. כשהוא מגיע לדרגה זו הוא, למעשה, שב אל מקומו – חזר בתשובה אל שורשו האמיתי. כל זה הוא שינוי הטבע ממש שאדם יוצר מכל "יצר לב האדם רע מנעוריו", וזוכה להפוך את כל הפנימיות שלו! ברור שדבר גדול כזה לא נמצא בידיים שלו, וכי הוא יכול לשנות את הטבע?!? זו פעולה שמצריכה שנים על גבי שנים של רצונות חזקים ותקיפים, תפילות ארוכות על כל מידה ותאווה, עד שמשמים מרחמים עליו והקב"ה הופך לו את הטבע ומושיע אותו מכל הרע שלו.

בנקודה זו בדיוק האדם נשבר. מדוע? מכיוון שרואה שהוא שנים נמצא בתהליך של התחזקות ותשובה, של תפילות על שינויים, והוא גם זוכה לעשות עוד מעטים טובים ומצוות, אבל עדיין, הוא לא מצליח להתנתק מהרע שלו, שבתוך תוכו הוא מלא בשנאה וקנאה ועוד מידות ותאוות רעות, אז הוא נשבר. הוא לא מבין מה כן מוטל עליו לעשות ומה לא בידיים שלו, לכן רודף את עצמו על דברים שאינם בשליטתו! כי לשנות את המעשה זה לא בידיים שלנו! אז למה להישבר ממה שאינו ביכולתנו? מה כן אנחנו צריכים לדעת ולהפנים היטב? שהרצון תמיד בידיים שלנו! שאנחנו תמיד יכולים להיות כרצון הבורא, להתעלות, לצמוח ברוחניות שלנו, להוסיף, לשפר ולתקן. ורק על זה הקב"ה מסתכל ולפי זה הוא דן את האדם. הקב"ה מסתכל רק על מה שבידינו – שזה הרצון, לכן הרצון הופך אותנו, בני האדם, לצדיקים גמורים!

אולי גם זה יעניין אתכם:

עוד שנה חלפה…

צעד קטן, שינוי גדול

מנקים שולחן

לחזור לאחור? מי יכול?

ארבעה צעדים להצלחה

זכרו היטב! הרצון נמצא בידיים שלנו תמיד ולעולם לא ניתן למנוע אותנו ממנו!

זה עומק הסיבה שבגללה הרצון של האדם מספיק כדי להחשיב אותו לצדיק גמור. ועם הרצון הוא פועל בכל פעולה שהוא עושה, 24/7 – שינה, אכילה, לימוד, תפילה, עשייה וכדומה. נכון, יכולות אינסוף מניעות, אבל החבירה שלנו תמיד חופשי להמשיך ולרצות, ואם נתחזק לרצות נגיע לזה. שהרי התפילה היא מעל הטבע, מעל לטבע של "יצר לב האדם רע מנעוריו", אבל צריכים להיות חזקים, להתעקש ולדבוק במטרה זו. ועם התפילות, העקשנות והבקשה של האדם בתפילה מבורא עולם שיעזור לו, בסופו של דבר, הוא יזכה בזה, והקב"ה יהפוך וישדד את כל מערכות הטבע להפוך אותו מרע לטוב גמור, טוב לשמים וטוב לבריות, טוב בחיצוניות וטוב בפנימיות.

על הכל אפשר לומר סיבות ותירוצים, 'למה לא עשיתי כך?' ו'למה לא עשיתי אחרת?', אבל אין שום תירוץ להסביר למה לא רציתי! כשבשמים ישאלו את האדם 'למה לא הגעת למדרגה רוחנית מסוימת?' או 'למה לא קיים מצווה מסוימת?' הוא יוכל להסביר ולתרץ שאביו לא הרשה לו, שבן/בת הזוג מנעו ממנו, שלא היה לו כסף וכן הלאה. אבל בסוף ישאלו אותו, 'הכל טוב, בן/בת יקר/ה, אבל למה לא רצית? הרי על זה אין שום מניעות! אם היית רוצה, כבר היית רואה ניסים, היו מסייעים לך משמים, כי בדרך שאדם רוצה לילך – מוליכים אותו! כל הבריאה הייתה מסייעת לך – בני האדם, בעלי החיים והמלאכים. על העשייה יש תירוצים, אבל על הרצון אין שום תירוץ כי עליו אין שום מניעות. יש לך כנפיים רוחניות לעבור על כל המניעות, לחצות יבשות ואוקיינוסים, לעבור חומות ובריחי ברזל – רק תמשיך/כי לרצות! והרצון הזה עושה אותך צדיק/ה גמור/ה. התבונן/י בכוח הנפלא שיש לך בידיים! זו הסיבה שהתורה הקדושה אומרת "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו"…'

ביום האחרון של השנה, בשעות האחרונות לפני שהשנה החדשה פורשת כנפיה, יש להשתדל מאוד לקיים שעת התבודדות אחת בה יעמוד האדם לפני בורא עולם ויתחרט על כל מה שעשה כל ימי חייו, ויתחזק ברצונות טובים להיות מעתה כרצון הבורא, יאמר לאבא שבשמים, 'אבא יקרה, נכון שאני עדין רחוק מאוד, אבל אני רוצה בכל ליבי להיות כרצונך הטוב בשלמות. אני לא רוצה את התאוות של הבלי העולם הזה (כאן אפשר לפרט את התאוות), רוצה רק להתאוות אליך, לאהוב אותך, את עם ישראל, את התורה הקדושה, את התפילה והחסד (כאן לפרט את כל הדברים הטובים). ריבונו של עולם, אני לא רוצה את כל המידות הרעות (יפרט כנ"ל), אלא רוצה לב נקי וזך שאוהב את הבריות, את הצדיקים, כל יהודי. תציל אותי מהעצבות וזכה אותי לשמוח בך תמיד, במצוותיך, ולהכיר טובה. אני לא רוצה את הגאווה וההתנשאות, אלא רק להרגיש את אפסיותי ואת גדולתך ורוממותך, להרגיש שאני לא יכול לעשות כלום בלי עזרתך'…

אל תפספסו את הזמן המיוחד הזה של השנה, את ההזדמנות להיות חופשיים לנצח, ויהי רצון שנזכה לשנה טובה ומתוקה, להיכתב בספרם של צדיקים ולהיחתם לחיים טובים ולשלום, אמן.