עולם קטן יותר
שמתם לב שהעולם הפך לקטן יותר? אם לא, תנו דעתכם על הבית בו אתם גרים ותגלו שכל העולם נמצא בתוכו, אפילו בתוך כף היד שלנו.
אנחנו אוהבים להתפעל. זה הטבע שלנו.
אנחנו אוהבים להתרשם מהסובב אותנו.
כל אחד מאיתנו חושב, מדבר ופועל בדומה למי שאנחנו מזוהים איתו – למשל, המשפחה, אנשי העיר בה הוא חי, הארץ בה גדל.
אבל לא רק. גם הטבע והבריאה כולה משפיעים עלינו – החיות, הציפורים, עונות השנה. כן, הכל משפיע על המידות ודרכי החשיבה שלנו. אבל מכל ההשפעות הקיימות ההשפעה החברתית היא הגדולה מכולן, בפרט בדורות האחרונים, כשהעולם נהיה קטן יותר ואפשר לראות את כולו מתוך הבית.
פעם, ולא כל כך רחוק מאיתנו, אדם חי לו בכפר או בעיר הגדולה והשפעת הסביבה עליו הייתה ממי שסבב אותו. היום, כל העולם נמצאת בכף היד שלנו. תנו מבט על הבית בו אתם גרים – הרהיטים, מוצרי החשמל, כל אחד מהם מיוצר במקום אחר בעולם. המחשבים בסין, המכוניות ביפן, הדלק בערב הסעודית, הקפה מברזיל, הזהב והיהלומים מאפריקה, החולצות שאנו לובשים יוצרו בהודו, המכנסיים באינדונזיה, הנעליים באמריקה… ואפילו באותו מוצר, למשל הטלפון, החלקים שלו מיוצרים בחמש מדינות שונות…
וכמו בענייני החומר, כך בענייני הרוח – המון דעות, השקפות, זרמים ופלגים, שכולם משפיעים בצורה מכרעת על ההשקפות של כל אדם.
מאמרים נוספים בנושא:
להתחבר לעץ החיים
כדי לשמור על עצמנו מריבוי ההשפעות, הדעות וכל מה שהעולם הזה היום מציע, אנחנו צריכים להיות מחוברים לעץ החיים. כלומר, לתפילה.
למה?
כי התפילה מחברת את האדם אל הקבוע הבלתי משתנה, אל מי שנאמר בו "כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג).
מה נותן לכם, בני יעקב היקרים, מעמד ומציל אתכם מן הכיליון? העובדה שאתם מחוברים אל האחד הבלתי משתנה. ועיקר החיבור והדבקות בו הוא על ידי התפילה.
"כי עיקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה, כי התפילה הוא שער שדרך שם נכנסין להשם יתברך, ומשם אשתמודעין לה" (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ח"ב, פ"ד).
וכשהסיפוק והחיות מגיעים מצד הקדושה, מהאחד, ממי שאינו משתנה, אין לנו צורך לרעות בשדות זרים ולשתות מים מלוחים…
על כך אומר רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות, אונאה ג), "כל זמן שאדם עדיין לא זכה לתפילה בשלמות, אין לו מקום בטוח אצל ה' והוא עדיין נע ונד ומטולטל, ואפילו אם עוסק בתורה אין זה מבטיח לו להישאר בוודאות על עומדו…"
כי מי יודע איזו רוח סערה תחלוף, איזו טלטלה מצפה לו, איזו השפעה עלולה לחדור לתודעה שלו ולהסיטו, שהרי לרחוב ולסביבה ולעולם כולו יש השפעה עצומה, הרבה מעבר לכוחותיו של האדם. ורק אם יתחבר לבעל הכוחות כולם, לאחד הבלתי משתנה, יהיה לו את הכוח לגבור על ריבוי הכוחות המושכים והמפתים, להשאיר את האדם על עומדו. וכאשר אדם מחובר למי שנאמר בו "אני ה' לא שניתי", הוא מקבל את הכוח לא להשתנות גם כן, לא להתפתות אחרי האופנות והדעות המשתנות, ולהיות רק דבוק בתורת החיים, בדברי אלוקים חיים.
והכל, בזכות התפילה.
על כך אמר דוד המלך ע"ה, "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד…" (תהלים ס"ט) ומסיים את דבריו, "ואני תפילה לך ה' עת רצון" – להורות, שעיקר המעמד בבוץ הטובעני של העולם הזה הם דיבורי התפילה שאדם מדבר עם אביו שבשמים בפשיטות ובתמימות, אותה תפילה מתוקה היוצאת מליבו – התפילה האישית (ההתבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב).
אחד היה אברהם
זו הבחינה של אברהם אבינו ע"ה עליו מעיד הנביא יחזקאל (ל"ג), "אחד היה אברהם"! משום שהעמידה שלו הייתה רק על ידי התפילה, עליו נאמר "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט).
מדברים אלה למדו חז"ל שאברהם אבינו תיקן לנו את תפילת שחרית, כי עיקר העמידה של האדם בעולם הזה להיות חזק ואיתן, שהרוחות המתחלפות לא יזיזו אותו ממקומו – עם התפילה והחיבור לעץ החיים, לאבא שבשמים!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור