הולקא מאמא
מה עושים כשדברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים? כשנדמה לנו שמגיע לנו הכל? הולקא מאמא - התשובה הלא צפויה של רחלי רקלס, המומחית שלנו, לירון.
שלום לך רחלי,
אני קורא את ספרו של הרב שלום ארוש – בגן האמונה ואני ממש אוהב אותו. בעקבות הקריאה בספר, התחלתי להקדיש זמן לתפילה אישית כל יום בחודשים האחרונים, אבל נראה לי שהתפילות שלי לא נענות כלל. אני לא מוצא עבודה, הדירה בה אני גר קטנה ולא נוחה ואני בקושי גומר את החודש. למה בורא עולם לא עונה לתפילות שלי?
מחכה לתשובה, ירון.
שלום גם לך ירון,
תרשה לי לענות לך במשל אמיתי.
פעם אחת, בעצם הרבה פעמים, היו חמישה ילדים שגרו בדירה קטנה אי שם בישראל. למרות שהדירה לא גדולה יותר מנעל של ענק, יש בה מספיק מקום לחמישה הללו לשחק עם המשחקים שלהם. הבית הזה הצליח להכיל המון משחקים וצעצועים, בלשון חביבה ומעטה. אמא המתוקה בקושי הצליחה לראות את הילדים שלה בין כל המשחקים. הם, החמישה, כמעט שטבעו בים הצעצועים…
ולמרות שלילדים האלה יש ה-מ-ו-ן משחקים וצעצועים, יום אחד הם החליטו להתלונן על כך שאין להם מספיק משחקים! כששמעה זאת אימם העדינה והאהובה, בלי שום התראה מוקדמת, היא פתאום הפכה ליצור ירוק ומפחיד, השרירים שלה החלו להתנפח כמו בלוני הליום, כיסוי השיער שלה עף מרוב לחץ ונדבק לתקרה והשיער הפך לאפור ומלא אבק. "מההההה???" היא סובבה את הפנים שלה אליהם ומהאף שלה יצאה אש לוהטת בכל נשיפה ירוקה שהיא נשפה. "אין לכם משחקים???" היא צרחה והחלה לרדוף אחרי הילדים בכל הבית, עוצרת מדי פעם להכות עם אגרופי הגורילה שלה בחזה.
הילדים צעקו מרוב פחד והחלו לחפש מקום מסתור, רצים ודוחפים אחד את השני. "אני אראה לכם מה זה אין משחקים!!" היא שאגה בקול מפחיד שיצא ממנה. היא רצה לארגז המשחקים העמוס כששקית זבל ריקה בידה והחלה להעמיס את אותה מכל משחק הבא ליד. "אולי ילדים אחרים ישמחו ליהנות מהמשחקים האלה!" היא זעמה. הוורידים ברקות שלה התנפחו כשהיא נשמה ונשפה וכמעט שהעיפה את הבית. אחרי כמה דקות שקית הזבל הייתה מלאה.
הילדים ניסו להישאר 'קולים', אבל הולקא מאמא לא פראיירית! הקול שלהם אומנם אמר "'לא אכפת לנו" אבל הפנים אמרו בבירור ש"זה לא פייר!"
מאמרים נוספים בנושא:
אחרי שחזרה למצבה הקודם, טרם הפכה להולקא מאמא מפחידה, היא שאלה במתיקות אימהית "למה אתם רועדים מפחד?"… יכול להיות שאמא שלהם סובלת מהפרעה דו קוטבית או שמא היא מושפעת מקרני הגמא שמכה בה נחש-הניבים – היצור והאויב המושבע שלה, זה שגר בפלנט איקס?…
הבנת את המסר של המשל המזעזע שלי, ירון?
ואתה בטח חושב שאני משוגעת, הא? בסדר. אבל בוא נדבר על המסר, עדיף.
כולנו ילדים שצריכים להבין משהו: הקב"ה יודע בדיוק אילו קשיים אנו חווים כי הוא נותן לנו אותם! עכשיו, אם תוסיף אמונה להכרזה הזו אז תבין – שכל האתגרים שבורא עולם נותן לך – הם רק לטובתך הנצחית!
לכן, אם אתה מתלונן בפני הבורא על האתגרים שהוא החליט לתת לך, רק בגלל שאתה לא מבין עדיין את הסיבות והמהלכים שלו, מה זה אומר לו? "השם!" אתה צועק, "למה נתת לי דירה לא יפה, לא נוח וקטנה? אתה לא חושב שמגיע לי משהו יותר טוב? ואיפה המשכורת שאני חולם עליה, זו עם הרבה אפסים אחרי המספר משמאל? (ושוב בצעקות) ולמה אתה לא נותן לי מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה? (ברוגע) זה לא פייר, השם!"
האם כך ילד צריך לדבר עם ההורים שלו? האם ילד יכול לתבוע כל מה שהוא רוצה? האם כבר הספיק לשכוח מכל הטובות שעשו ועושים איתו ההורים שלו בגלל שהוא שקוע עמוק בעצמו? האם הוא צריך לשחרר קיטור עם התקפי זעם בכל פעם שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? האם הוא צריך להתלונן על מה שאין לו, בעוד הוא דורש עוד ועוד?
ובכן, ירון, אתה ואני לא שונים. ברגע שדברים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים, אנחנו נעשים יצורים ירוקים עם שרירים מפחידים, קורעים את החולצה מעלינו. טוב, אולי את זה אנחנו אולי לא עושים… בכל אופן, כשהקב"ה רואה שאנו בוחרים להתמקד במה שאין לנו, במקום להודות לו על כל הטובות והחסדים שהוא עושה איתנו, הוא לא ממש שמח בנו. "אתם לא מעריכים את מה שיש לכם?" הוא שואל, "טוב, אם כך, אתן לכם עוד סיבות לא להעריך".
תבין, ירון, שזו לא תגובה נקמנית של הקב"ה, חלילה. זו פשוט הדרכה של השם בדרך אותה יצרנו. אם אנחנו בוחרים בדרך של כפיות טובה, אז הוא ייתן לנו ים של סיבות להיות כפויי טובה. אם אנחנו בוחרים בדרך של הכרת הטוב, הוא ייתן לנו ים של סיבות להכיר טובה.
הבחירה היא שלך. ברגע שאתה בוחר להודות על כל הברכות שיש לך, הקב"ה ישמח וייתן לך כל מה שאתה רוצה! זה סוד התודה. הוא פותח בפניך את כל השערים של הברכות והשפע בחייך.
כולי תפילה שהקב"ה ייתן לך כוח פנימי להמשיך בדרך האמונה והכרת הטוב, ובעזרת השם, תראה במהרה את השינויים המיוחלים בחייך!
בהצלחה, רחלי.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור