תשלום יומי

יש בחודש הזה ארומה מיוחדת, משהו שנותן לנו להרגיש את ריח חגי תשרי שנמצאים באופק, ... וגם, את התשלום היומי על החובות שטרם שולמו.

4 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 04.09.16

הוא כאן, וזה רשמי.

 

כן, אלול כבר כאן וזה באמת עושה משהו בפנים. יש בחודש הזה ארומה מיוחדת, משהו שנותן לנו להרגיש את ריח חגי תשרי שנמצאים באופק, את ניחוח מצוות התשובה שבכנפיה נושאת את התפילה האישית, ההערכה העצמית שאנחנו עושים, בדק הבית בליבנו ובנפשנו. וכל זה למה? כי אנחנו לא באמת רוצים להגיע לראש השנה עם ערימה של "חובות רוחניים שטרם שולמו". אלול, הוא הזמן לנקות את השולחן, אך בעיקר את עצמנו מכל חוב שטרם שולם.

 

לא פעם, כשאני מדבר עם אנשים הם שואלים אותי, "אבל כבוד הרב, למה אני צריך להתוודות כל יום? למה אני צריך לספר לבורא עולם על החטאים שלי? מה, הוא לא יודע?…" אבל אני אומר להם שאלו הן מחשבות שהיצר הרע מטמיע באדם. מצד שני, השאלות הללו מאוד לגיטימיות. כי למה אני צריך לומר את אותו דבר כל יום? האם אני יכול להבטיח לבורא עולם שלא אחטא שוב, כשאני יודע שזה לא נכון?

 

"כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, הותרה לו סלקא דעתך, אלא נעשית לו כהיתר…" דברי רב הונא (גמרא, קידושין מ, ע"א).

 

הגמרא מלמדת אותנו כאן עיקרון חשוב מאוד בעבודת האדם על נפשו. כאשר אדם עובר עבירה שוב ושוב מבלי לעשות עליה תשובה, מבלי להתחרט ולהתבונן בה ולתת את דעתו, הרגישות שלו לעובדה שזה מעשה לא טוב מתערפלת, ואז העבירה נעשית לו כהיתר, נרשמת במוחו כפעולה שמותר לעשות אותה. וככל שהאדם חוטא בה, כך הרגישות שלו מתערפלת ומתכהה עוד יותר, והיא הופכת לדבר שבשגרה עד כדי פריקת עול מוחלטת, הפרעה במודעות הרוחנית שלו, ולבסוף גם מובילה לכפירה.

 

זו הסיבה שעל האדם להתוודות כל יום על חטאיו – ואת זה עושים בתפילה האישית, עד 24 שעות מהרגע שחטא, כדי שהעבירה לא תהיה כהיתר, כחלק מהשגרה שלו. ואפילו אם האדם יודע שהוא עלול להתפתות שוב וליפול בעבירה זו עוד פעם, שלא יוותר ויתפלל לבורא עולם שיעזור לו מול יצרו, כי "אלמלא הקב"ה עוזרו – לא יכול לו!"

 

כיצד אדם מגיע למקום עליו אומר הנביא: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר…" (ישעיהו ה, כ)?

 

מאמרים נוספים בנושא:

צעד ראשון להצלחה

אני, מה שהייתי או מה שאהיה?

הרגעים הקסומים של אלול

אימון בלי הפסקה

מתכוננים ברצון לימי הרצון

הוא לא פחד

עוד אלול הגיע

כמה קטן ככה גדול
הפרומו להתחלה הגדולה

מחר הם לא יהיו פה
הזדמנות לנצח
אנשי אלול

 

קחו, למשל, אדם שמעשן או שותה אלכוהול ומזיק לעצמו מאוד. ולא רק, אלא שהוא מודע לזה וזה במקום מסוים אפילו מגעיל אותו. אבל הוא מושפע – מחברים, ממצבי רוח, הרגלים, "אווירה" כפי שאומרים לי לא מעט אנשים, לכן הוא לא רוצה להרגיש "אואט-סיידר". אז בהתחלה זה היה סיגריה וכוסית של אלכוהול פה ושם, אבל עם הזמן כל הגבולות נפרצו, כבר אין לו עניין של נכון או לא נכון, בריא או לא בריא, מועיל או הרסני, הוא ממשיך בשלו. לטענתו זה גם "עושה לו טוב". יעברו עוד ימים וחודשים והוא אפילו יטען "שזו מצווה, כי זה משמח אותי, מרגיע אותי, נותן לי השראה…" וכל שאר הטיעונים השקריים והאיומים. עם כל "פוף" של עשן הסיגריה, והעיגולים שהוא עושה ממנו, עם כל טיפה מרה שהוא מכניס לגוף שלו, הוא עובר על ציווי גדול מאוד מן התורה – "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד… ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד). מצווה שמורה לנו להישמר מאוד, לעשות כל שביכולתנו כדי לשמור על בריאותנו. וכשאדם עובר על מצווה זו, הוא לא רואה דברים רעים כשמשהו שמזיק לבריאותו או לנפשו. אין גבול למחשבות והדמיונות של כל ההצדקות שהוא ייתן כדי להמשיך בשלו.

 

מכאן הדרך להגיע לכביש ללא מוצא היא קלה ומהירה. לכן, גם אם אדם נופל לפיתויי היצר וממשיך לעשות את אותה עבירה, חלילה, הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות כדי לעזור לעצמו הוא – לעצור כל יום ולפשפש במעשיו, לבקש מבורא עולם שיעזור להתגבר על יצרו. ולמה זה טוב? כי הוא כבר מודע למעשה הלא טוב, לעבירה, לכן בפעמים הבאות התודעה הזו תהדהד בראשו ברגע הפיתוי ורוב הסיכוי שהוא יצליח להתגבר עליו.

 

הקב"ה יודע שאנחנו בני אדם בשר ודם ואף אחד לא הופך לצדיק בן-לילה. הדבר החשוב שיוצא לנו מכך הוא, שאנו נותנים דעתנו על מעשינו כל יום הוא ושאנחנו לא צוברים מעשים שליליים שהופכים להיתר, חלילה. תפילה אישית וחרטה על מעשינו יסייעו לנו להכניס לתודעה דפוס חשיבה אחר, כי יהיו הצידוקים אשר יהיו – עבירה היא עבירה! בדרך זהו הקב"ה יסייע לאדם להתגבר על יצרו, להימנע מליפול ברשתו של היצר, מהפיתוי, להתגבר ולעלות על דרך המלך. התפילה האישית היא הדרך להתחזק ולתקן את מידות הנפש והתאוות שלנו.

 

באחת מתפילותיו האישיות לבורא עולם, אומר דוד המלך ע"ה: "חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי, אמרתי אודה עלי פשעיי לה' ואתה נשאת עוון חטאתי סלה" (תהלים ל"ב, ה). רק כאשר אדם מתוודה על חטאיו ומודה במעשיו הלא טובים – הקב"ה מוחל לו. וכשאדם עושה את זה על בסיס יומי, המילים שלו יעשו רושם חזק כמו טיפות מים על סלע והקב"ה יפריד אותו מחטאיו. תפילה אישית, שהיא תשובה יומית, חותכת את כבלי היצר שקושרים את האדם לעבירות. תפילה אישית מצטברת והופכת לנשק רב עוצמה שיכול להכניע את כוחו של היצר. אלה הם "התשלומים היומיים" שעוזרים לנו להימנע מציברת חובות רוחניים.

 

אומר רבי נחמן מברסלב, שעבירותיו של האדם נחקקות על עצמותיו, וככל שהוא חוטא יותר כך העבירה נחקקת חזק יותר על העצם. אלא, שהתפילה האישית – חשבון הנפש היומי שאדם עושה, מנקה את עצמותיו ומחדש אותם. וידוי זה הופך לקורבן על המזבח ומטהר את האדם.

 

וכדי לעשות את הפעולה המתוקה הזו, אנחנו צריכים תחילה להפסיק להתחבא מבורא עולם. אנחנו חייבים להפסיק לשקר לעצמנו ולספר לאבא שבשמים את כל מה שעובר עלינו בחיים – במחשבה, דיבור ומעשה, מבלי להשאיר אבן אחת על מקומה. נספר לו על חסרונותינו, ההרגלים הרעים, המניעות ואפילו על המחשבות הכי מביכות שחולפות בראשנו. וכשנעשה את זה, כל השלילי בחיינו כבר לא ייסר אותנו יותר. נרגיש נפלא, נקיים, חדשים וקלים.

 

זו הסיבה שהתפילה האישית שלנו חשובה מאוד, בדיוק כמו הקורבן שהיו מקריבים כל יום בבית המקדש. בואו לא נשכח את זה!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

שידור ישיר מהכותל המערבי- עצרת תפילה והתעוררות לאור המצב הקשה השורר בארה"ק, נתאחד כולנו לתפילה וזעקה לפני שוכן במרומים בשריד בית מקדשנו- החל משעה 18:00

Featured Products