סלט וולדורף, המתכון המקורי

הוולדורף הוא סלט עם היסטוריה. הוא קיבל את שמו ממלון ולדורף אסטורה הניו-יורקי, שם הומצא ונאכל לראשונה באירוע צדקה שהתקיים בשנת 1893. מאז ואילך הוא הפך במהירות לאחד הסלטים הפופולריים בעולם.

אלינו הוא הגיע החל מאמצע שנות השבעים, עת כיכב בספר הבישול “מהמטבח באהבה” של רות סירקיס (1975). הוא זכה לפופולריות מיוחדת בשנות השמונים ומאז קצת ירד מגדולתו, אך מוסיף להפציע מדי פעם באירועים ועל שולחנות חג.

אחת הסיבות, כנראה, לכך שהוולדורף פחות פופולרי היום, היא שנעשינו מעט יותר אנינים בשלושים השנים האחרונות, וכבר לא מתלהבים מהטעם הסינתטי של האננס המשומר (והאננס הטרי נמכר בישראל במחיר שערורייתי). אלא מה – במתכון המקורי של הוולדורף אין בכלל אננס. גם לא אגוזי מלך או פקאן, ענבים, רוקפור, שמנת מתוקה, ושלל תוספות אחרות בהן נתקלתם במשך השנים.

המתכון המקורי של הסלט הזה הוא תכלית הפשטות וכולל רק ארבעה מרכיבים: תפוחי עץ, סלרי, חסה ומיונז. אחרי שתכינו ותטעמו אותה, תיאלצו להודות לעצמכם שהגירסה הזו גם הרבה יותר מוצלחת (אבל ליתר ביטחון הוספנו למצרכים במתכון גם אגוזי מלך וענבים/אננס תחת “אופציונלי”).

עשינו בכל זאת שינוי קל: במתכון המקורי משתמשים במיונז פשוט כרוטב, אך מדובר במיונז טרי מייצור עצמי. הדילול באמצעות מעט מים ומיץ לימון הוא חיוני, בהנחה שאתם משתמשים במיונז מוכן שקניתם במכולת או בסופר ושמרקמו נוטה להיות סמיך הרבה יותר.

המצרכים

ל-6 סועדים

2 תפוחי עץ יפים

2-3 גבעולי סלרי (“סלרי אמריקאי”)

7-8 עלי חסה בינוניים (מהפנימיים יותר, בהירים ופריכים)

1/2 כוס מיונז (בערך 7 כפות גדושות)

4 כפיות מיץ לימון

2 כפיות מים

מלח

פלפל שחור

אופציונלי: 10 אגוזי מלך קצוצים גס

אופציונלי: 20 ענבים ירוקים חצויים לשניים או 2/3 כוס אננס חתוך לקוביות

אופן ההכנה

1. שוטפים היטב, מייבשים בעדינות בעזרת מגבות נייר, וקורעים לקרעים (בגודל של 5×5 ס”מ או פחות) את עלי החסה. מרפדים בהם צלחת הגשה עמוקה או קערת סלט.

2. חותכים את גבעולי הסלרי לרוחב לפרוסות דקות (ברוחב 3-4 מ”מ כל אחד) ומניחים בצד.

3. יוצרים את הרוטב: מערבבים את המיונז עם המים ומיץ הלימון.

4. קולפים את התפוחים, חוצים לשניים ופורסים לפרוסות בעובי 3-4 מ”מ. מעבירים לקערת ערבוב, ממליחים ומפלפלים, מוסיפים את הסלרי והרוטב, ומערבבים בעדינות כך שפרוסות התפוחים והסלרי יתכסו ברוטב לגמרי (השתדלו לא לשבור אותן. הכי נוח לעשות את זה עם הידיים, אפשר תוך שימוש בכפפות חד-פעמיות).

5. טועמים ומתקנים תיבול. מעבירים לצלחת ההגשה/קערת הסלט (על קרעי החסה) ומגישים.

אם הקפדתם לעבוד נקי (מיונז הוא מצע נהדר לחיידקים), אפשר לכסות בניילון נצמד ולשמור כמה שעות במקרר והרעננות לא תפגע.

* * *

שוקי גלילי עוסק בשיווק באינטרנט ועורך את בלוג האוכל חומוס להמונים מאז 2006. שימש בתפקידי עריכה וככתב טכנולוגיה ואוכל בעיתונות היומית, באתרי חדשות, ובפרינט. נמנה עם דור המייסדים של האינטרנט בישראל והיה מעורב בהקמה, פיתוח וקידום (SEO) של עשרות אתרים ובלוגים, רבים מהם כאלו הקשורים לפעילות חברתית.