שלום של מלכה

איך מלכה אמיתית אומרת שלום כשהיא עוזבת? את העוצמה הזו חוויתי כמה רגעים לפני שמלכה, אישה נפלאה ואצילית, נפרדה מאיתנו לנצח כמו מלכה אמיתית.

4 דק' קריאה

יהודית חנן

פורסם בתאריך 05.08.18

לא מזמן חווינו אובדן של אישה נפלאה ומיוחדת. אמא של כלתי, מלכה שהרבני ע"ה, נפטרה אחרי ארבע שנים של התמודדות עם מחלה מייסרת וכואבת.

 

היא הייתה בת 63, ומן הסתם זה נשמע זקן מדי לאנשים בני עשרים אבל לא זקן בכלל כשאתם בני אותו גיל. ואני בת גילה.

 

ידענו שמלכה ע"ה הגיעה לקו הסיום שלה, אבל גיליתי שאנשים אף פעם לא מוכנים להלם שבא עם המוות. זה יותר מדי סופי וגם די מפחיד. כי האמת, מי לא מפחד מיום המוות? אם אתם לא, אז או שאתם מלאכים או שאתם חיים באשליות…

 

"סבתא מלכה שכבה במיטה ונפטרה", אמר לי הנכד המשותף למלכה ולי. אחותו ואחיו הגדולים ציירו בעצבנות ובחוזקה על הדף כשהם יוצאים מהקווים, כאילו מציירים אבל לא באמת נותנים את דעתם לציור.

 

'איך המוח הקטן שלהם יכול להתמודד עם מוות?' תהיתי ביני לבין עצמי, לא שאני יודעת יותר ממה שהם יודעים, אולי קצת יותר אבל לא ממש הרבה.

 

אני נזכרת בתקופה שאמא שלי נפטרה. כל מה שרציתי באותם ימים היה לשלוח לה הודעה דרך הדואר לשמים. שתענה לי ותגיד לי רק כמה מילים, שהיא בסדר. נכון, זה מצחיק. היום יש את כל הדרכים לתקשר, אבל אין אפילו אפליקציה אחת לחיים שאחרי המוות. שום דבר לא יכול לשבור את גבול הקול בין העולם הזה לעולם הבא.

 

לפעמים, אם אנחנו כאלה ברי מזל, הקב"ה מברך אותנו עם איזה חלום על קרוב יקר שנפטר ועבר לצד השני. החלומות האלה הם מתנה ממש, אבל אי אפשר להסתמך עליהם.

 

מלכה גדלה בבית מצליח עם זיקה עצומה לדת באירן. היא הייתה אישה יפה. והיא הייתה אדם מאוד חזק.

 

לילד העשירי של מלכה קוראים אלחנן. הוא היה תינוק מדהים, כך כולם מספרים, מבריק ומלא שמחת חיים. כשהיה בן שנתיים הוא חלה עם חום גבוה מאוד. הוא הובהל לחדר המיון ואחרי כמה שבועות גם סבל מנזק מוחי. אלחנן לא הצליח מאז לדבר שוב. ולמרות שהוא יכול ללכת הוא מאוד מוגבל עם הדברים שהוא יכול לעשות בעצמו.

 

אלחנן למד בבית ספר מיוחד עד לשעות אחר הצהריים ואז חזר לביתו, למלכה. במשך עשרים שנים היא טיפלה בו. ועד כמה שזה היה קשה, היא סירבה בכל תוקף להכניס אותו למוסד כלשהו. "הוא הקמיע שלי" אמרה תמיד. היא גם פחדה שאולי לא יתנהגו אליו יפה והוא לא יצליח לספר לה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

טובים, לא מרירים!

תעשו מקום לברכות

אז זהו, תודה.

אלוקים לא טועה

הכי מאושר בעולם

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

אז זהו, תודה

יש אלוקים? אז למה הם מוגבלים?

רפאל, הבן של אודליה

לטייל עם אבא

לא מושלם זה דווקא כן מושלם

ניסיון על כיסא גלגלים

המתנה של נתנאל

לכל סבל יש משמעות

סוחרי השמחה אף פעם לא נכנעים!

 

לא משנה כמה קשה פיזית לטפל בילד עם צריכים מיוחדים, כמה אמונה כוח ואמונה זה מצריך לדאוג לו כל יום… אבל מילד שמח ומלא חיים שהופך לילד שבקושי מתפקד – ומאיזו סיבה? מסתורית כמו החיים עצמם. ועדיין, מלכה המדהימה טיפלה בו במסירות כשכל יום היא מודה לבורא עולם, מחוזקת ברוחניות ורגועה ושלווה.

 

בשנה האחרונה מלכה נחלשה מאוד, לכן המשפחה הייתה צריכה לטפל באלחנן. הם היו צריכים לקחת אותו אחר הצהריים וגם בשבתות כדי שהרב שהרבני יוכל להיות ליד מיטת אשתו בבית החולים.

 

הבן שלי בנימין, החתן שלהם, שעובד עם ילדים מבתים הרוסים, שמח לעזור בכל מה שאפשר אפילו שזה היה מאוד קשה. הוא אדם עדין מאוד עם סבלנות מדהימה וחוש הומור נפלא ואלחנן תמיד שמח להיות איתו. זה נתן למלכה שקט נפשי. אני כל כך גאה בו, בילד הזה, שהפגין כזו אצילות ברגעים הכי נצרכים ושימח לא רק את אלחנן אלא גם את מלכה ובעלה.

 

עכשיו כשמלכה כבר לא כאן צריך להתמודד עם הרבה דברים, ובעיקר עם אלחנן שנמצא בראש סדר העדיפויות של המשפחה כולה.

 

בני משפחתה של כלתי ניסו להביא מטפל זר, אבל כל מטפל שנפגש עם אלחנן סירב בנימוס. בורא עולם יעזור ויפתור את העניין הזה כמה שיותר מהר כדי להקל על המשפחה שמתמודדת עם אובדן של אמא שגם ככה הוא קשה, ועם מציאת הפתרון הטוב ביותר עבור אלחנן.

 

בפעם האחרונה שראיתי את מלכה הייתה כמה חודשים לפני שהיא נפטרה, במסיבת הסידור של הנכדה המשותפת לנו. למרות החולשה שלה היא באה. לבושה יפה כמו תמיד, מאופרת ומטופחת ועם כיסוי ראש מלא בסטייל.

 

מכיוון שלא יכולתי להישאר הרבה זמן אחרי עשרים דקות נופפתי שלום לנכדה, ויצאתי.

 

"יהודית! יהודית!" אני שומעת מישהי קוראת לי. הסתובבתי וראיתי את מלכה ממהרת להגיע אלי. התקדמתי במהירות אליה והיא אחזה לי בידיים. "יהודית" אמרה לי בקול חלש, "אני רוצה שתדעי שאני מאוד מאוד אוהבת את בנימין, גם בעלי. יש לו לב ענק והוא מלא בחסד. תרצה אישה מאושרת, אני יודעת. אני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותו מאוד. אין כמו בנימין".

 

מלכה דיברה ודמעות שטפו את לחיי. ידעתי למה היא אומרת את זה. בנימין ותרצה התאהבו אחת בשני דרך אלחנן. כל בוקר תרצה הייתה מחכה להסעה של אלחנן, בנימין היה עוצר לידה ומדבר איתה ועם אח שלה עד שההסעה הגיעה, כשהלכה הוא המשיך ללימודים שלו.

 

ההורים של תרצה לא כל כך אהבו את הרעיון. הבן שלי, עד כמה שהוא נחמד ואדיב ומקסים, לא היה מה שהם רצו לבת שלהם. המשפחות שלנו פשוט לא התאימו.

 

אבל תרצה התעקשה שזה רק בנימין, רק אותו היא רצתה. היא אפילו נפגשה פעם עם מישהו אבל הרגישה שזה ממש לא זה, הלב היה עם בנימין. לבסוף, ההורים שלה הסכימו לשידוך ביניהם ותוך זמן קצר אחרי ההכרות איתנו הם התחתנו.

 

עכשיו, עשר שנים מאז שנישאו, מלכה רצתה לוודא שאני יודעת (למרות שידעתי) שהיא ובעלה מאוד אוהבים ומעריכים את הבן שלי.

 

היה חשוב לה מאוד לדעת שאני נשארת עם הרגשה טובה בינינו. ואכן הייתה. כשאני נזכרת במילים אחרונות שאמרה לי אני דומעת שוב ושוב.

 

מלכה, כשמה כן היא, מלכה אמיתית, אישה אצילה, נשמה מלכותית בעולם הזה שהשאירה אותי עם שלום מיוחד.

 

כי אם שאלתם, אז ככה מלכה אמיתית אומרת שלום כשהיא עוזבת.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

אחי היקר, אני בטוח שלא היית מתנגד לקבל טלפון מהרמטכ"ל לבוא לפגישה אישית. מצאת חן בעיניו. בא לו להיפגש איתך, והוא מודיע לך: "חייל, בהזדמנות חגיגית זו, כל הטפסים ברשותך, אתה יכול להחליט עכשיו כל החלטה, מה שתגיד קדוש. אתה קובע, אתה מחליט". שווה, לא?

Featured Products