יותר פשוט ממה שחשבתם
אנשים חושבים שאם אלול הגיע אז הכוונה היא לאבד את כל הכיוונים ולסבך את העניינים. אז תעצרו, תנשמו עמוק ותגלו שזה יותר ממה שפחדתם.
בתכל'ס, אני אדם מעשי, לא אוהב תיאוריות.
כן, תנו לי תשובות ברורות – האם המושגים 'אלול' ו'תשובה' הם משהו שבאמת קשור אלי? ובכלל, באמת אפשר לתקן?
צריכים להחליט פעם אחת ולתמיד: אנחנו מאמינים או חלילה לא מאמינים?
מה השאלה? ברור שאנחנו מאמינים, הרי 'אנחנו מאמינים בני מאמינים', לא ככה?
זה נכון מאוד. אבל יש אמונה במוח, ויש אמונה חיה ומוחשית שמרגישים אותה בפועל בלב ממש.
חודש אלול כאן. כולנו מאמינים שיש משפט גדול וגורלי בעוד פחות מחוגד ימים, וכולנו מאמינים באמונה שלמה שהעולם הזה אינו הפקר, יש דין ויש דיין, ושהקב"ה אינו ותרן כלל. אם כן, מדוע אנחנו לא נחרדים? מדוע אנחנו לא מרגישים שום פחד או חרטה? למה אנחנו מעבירים כל כך בקלות את המחשבות האלה לרשימת הדחייה?
התשובה היא שאנחנו מאמינים במוח, אבל הלב רחוק מאוד מהרגשת הדברים. אין ספק שאם היינו מרגישים אחוז אחד מההרגשה של אדם שעומד לפני משפט היינו מתעוררים בצורה אחרת לחלוטין. ומדובר אפילו במשפט "פשוט" על שלילת רישיון או על קנס של אלף שקל, כל שכן במשפטים "כבדים" על שנות מאסר ארוכות.
נסו לדמיין ולהמחיש לעצמכם איך הייתם מרגישים לפני משפט. אתם בהחלט יכולים להיעזר בזיכרון של חוויות קודמות שמן הסתם יש לכם – מפחיד. הבטן מתהפכת. לא נרדמים בלילה. המוח נסתם במחשבות טורדניות. וכן, אין חשק לאכול.
אבל מה הבעיה בזה? הבעיה היא שאנחנו עלולים ליפול בקלות לעצבות וייאוש. כל מי שעומד לפני משפט גדול נמצא בסכנה גדולה ליפול לייאוש משתק ומדכא כל לחלוחית של חיים.
אם כן, יש לנו פחד מהפחד, אנחנו פשוט מפחדים לפחד מיום הדין כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה הפתרון ומה עלינו לעשות. נכון, אנחנו מאמינים (במוח) שתמיד אפשר לתקן ולחזור בתשובה, אבל בכל זאת, התשובה והתיקון נראים לנו כמו איזו משימה ערטילאית ובלתי אפשרית, משהו כמו טיפוס מסוכן על האוורסט. ומכיוון שאנחנו לא רוצים להכניס את עצמנו לבעיה שאין ממנה מוצא, אנחנו פשוט מעדיפים להתעלם ולא לחשוב על הפחד. למעשה, אנחנו מתעלמים מהאמונה הפשוטה, מההרגשה הבריאה שהייתה מנת חלקם של דורי דורות של צדיקים לצד יהודים פשוטים.
כדי להחזיר את העטרה ליושנה, ולאפשר לעצמנו לחוש ולחוות את התחושות המכוננות של יום הדין, צריכים לדעת שהפתרון יותר קל ממה שאנחנו חושבים. זה לא כזה מסובך. אין מה לפחד מהשיתוק, כי החזרה בתשובה זה דבר קל מאוד, ממש פשוט ונגיש כמו שאסביר. אם כך, אין לנו מה לפחד מהפחד. כשיודעים שהפתרון כל כך קל אפשר להציף את רגש הפחד במלוא עוצמתו, ולא רק שהוא לא ישתק אותנו, אלא אדרבא, הוא זה שידרבן אותנו וייתן לנו את הכוחות להסתער על הפתרון בכל העוצמה.
מאמרים נוספים בנושא:
אלול – אימון לעצמי ושינוי להרגלים
כמה קטן ככה גדול
הפרומו להתחלה הגדולה
מי המלך?
אז יש לנו כאן אתגר מעשי: מצד אחד, אנו עומדים לפני משפט גורלי על החיים וזה מלחיץ, אבל מאידך הפתרון פשוט וקל מאוד. ומה שאנחנו צריכים עכשיו זה רק לחבר את החוטים ולהתאים את הפתרון הפשוט לבעיה הענקית ולצאת בריקודים.
למה אנחנו חושבים שתשובה זה לא בשבילנו?
תשובה מורכבת מווידוי חרטה וקבלה לעתיד. היצר הרע אוהב "לנפח" את הדברים כדי להראות לנו עד כמה הם לא מעשיים. כשאנחנו חושבים על וידוי וחרטה, אנחנו רואים בעיני רוחנו איזה צדיק עטוף בטלית שאומר 'אשמנו, בגדנו' ופורץ בבכי סוער בכל מילה. מה המסקנה? איפה אני ואיפה לבכות, זה לא שייך לבן אדם כמוני. וזה בדיוק מה שהיצר הרע רוצה שנחשוב, שהתשובה זו מן משימה בלתי אפשרית שכזאת. אותו דבר לגבי עזיבת החטא והקבלה לעתיד, זה נשמע כמו להגיד לעצמנו מהרגע הזה אין שוקולד, אין עוגות, אין חטיפים. מי יכול לעמוד בזה? זה לא מציאותי… מעולה, הגעתם למסקנה הנכונה, לפחות מבחינת היצר הרע. זו המסקנה שהוא רוצה שאליה תגיע.
אבל זו ממש לא האמת. תשובה זו לא התעללות בבן אדם. להיפך, תשובה זו שיא הרחמנות של הבורא. היא ערוץ משפטי אלוקי נפלא שאין כדוגמתו במערכת המשפט האנושית, העוקף הן את המשפט, הן את פסק הדין והן את ביצועו.
בורא עולם נתן לנו את התשובה לא כדי שרק המובחרים ביותר יגיעו לסיירת, אלא נתן לנו אותה כדי שיהיה פתרון קל ונגיש לכל אחד, כדי שאף אחד לא יישאר בחוץ, שאף אחד לא יוכל לומר 'זה לא בשבילי'.
בורא עולם בכבודו ובעצמו מעיד על התשובה ואומר: "לא בשמים היא ולא מעבר לים, קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". זה קל. זה פשוט. זה קרוב אליכם, כמו שאתם.
לכן אנחנו חייבים התבוננות מחודשת במצוות התשובה הלכה למעשה.
מה זה בסך הכל תשובה? הנביא אומר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". תשובה זה לדבר עם הבורא, ועל ידי זה אנו מקיימים את כל חלקי התשובה בקלות.
חלק הווידוי והחרטה הוא פשוט מאוד: לספר לבורא עולם מה שעובר עלינו, להכיר במקום שלנו, בקשיים ובחסרונות, ביצרים שתוקפים אותנו. בדיוק זה וידוי. לספר הכל, פשוט וישיר, עם הפרטים ועם כל מה שעבר לכם בראש. כשאתם מספרים לבורא מה עשיתם ומה חשבתם, אין מצב שלא תרגישו איזושהי אי נוחות, אבל זאת בדיוק החרטה שלכם.
לגבי חלק עזיבת החטא והקבלה לעתיד – גם זה פשוט מאוד. אם אתם יכולים לעזוב את החטא, אז למה לא. אבל הבעיה היא שרוב החטאים שלנו מגיעים מתוך דחפים פנימיים עמוקים המונעים על ידי היצר הרע, והגמרא בעצמה מעידה שהאדם לא יכול תמיד להשתלט עליהם. אבל זה לא אומר שהמשחק מכור.
וכך אומרת הגמרא: "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו (האדם לא יכול לנצח את היצר הרע)". זאת אומרת שאתם לא יכולים, אבל אתם כן יכולים. אתם לא יכולים לנצח את היצר הרע לבד, אבל אתם כן יכול לבקש מבורא עולם עזרה ולהצליח לנצח את היצר הרע. לכן שלב הקבלה לעתיד הוא למעשה הבעת רצון כֵּן (הכוונה היא לרצון כֵּנֵה, אבל הבעיה היא שבעברית אין מילה כזאת 'כֵּנֵה' וכן זו הצורה התקנית) שאנחנו רוצים מאוד לא לחזור לאותם החטאים שעברנו, ולכן אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו מכאן ואילך.
כשאתם מקדישים זמן לפעולה הזאת – לספר לבורא מה עשיתם, להצטער מזה (בלי עצבות), ולבקש ממנו עזרה מכאן ולהבא, כשאת כל זה אתם עושים במילים הפשוטות שלכם מלב אל לב (וגם אם אתם מרגישים שזה בלי לב) – הפעולה הפשוטה הזאת חוסכת מכם את כל המשפטים ואת כל פסקי הדין וגם את ריצוי העונשים שכבר נגזרו עליכם.
לכן, אם אתם חיים ומאמינים שאתם עומדים בפני משפט גדול ומפחיד, וממש מרגישים את זה בלב, ואתם מבינים עד כמה הפתרון קל וזמין – אין מצב שלא תעשו את זה כל יום כמו שעון שוויצרי! אין מצב שתיתנו להזדמנות כזאת לחמוק לך מתחת לידיים!
טיפ לסיום: תמשיכו לקרוא חומר בנושא הזה, תמשיכו ללמוד הלאה, והעיקר תתחברו לאנשים שילמדו אתכם לעשות את זה באופן מעשי, ואז תגלו כמה זה קל וייפתח בפניכם עולם חדש, עולם של אור ושמחה. אני באופן אישי מאוד אוהב להיזכר במשל המפורסם של הרב שלום ארוש. רוצים גם? לחצו כאן.
אז בהצלחה עצומה, וגם אם היא עדיין עוד לא כאן אלא רק באופק הקרוב גם שנה טובה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור