הדיבור הוא כלי השפע

“..אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽה’ אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙.. וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר..” (במדבר, ל)
כוחם של נדרים ושבועות!!
פרשתנו מתחילה בעיניין הנדרים והשבועות שהן עניין חמור ביותר ביהדות. בגיליונות הקודמים כתבתי באריכות אודות השבועות והנדרים, משמעותן ובעיקר הסכנה שבהן. נתתי גם דוגמאות על כוח הדיבור והשפעתו. בעזרת ה’ בגיליון זה ברצוני לחדד את מהות כוח הדיבור ובעיקר אופן השימוש בו מתוך כוונה ורצון לשפר את איכות הדיבור שתהיה טובה, מרימה, בונה, מברכת עוצמתית וקדושה ולהיפך, מתוך רצון לבער ולסלק מעלינו כל מילים רעות,שליליות, קללות והרבה הבלים שאנו מוציאים מהפה. יהי רצון לפני שוכן מרומים שמאמר זה יהיה לטובה ולתועלת כלל עם ישראל ולתיקון הדיבור שלנו ואם כל אחד יקח על עצמו לשפר ואפילו כמלוא הנימה את צורת הדיבור והמילים בהם משתמש, טון ואינטונציה אשרינו ומה טוב חלקנו שאנו מזרע אברהם,יצחק ויעקב!
הדיבור הוא ביטוי של המחשבה והלך הרוח
הקדוש ברוך הוא ברא בעולמנו מספר סוגי חיים בדרגות ורמות שונים; חי. דומם.צומח. מדבר. היהודי הוא הרבה יותר ממדבר היות וניתן לו את כוח המחשבה ובעיקר הדיבור. ליהודי יש בו נשמה אלוקה ממעל והוא פי אינסוף מונים ‘מסתם’ מדבר. שהרי כוח הדיבור שניתן לנו הוא בעבור בניית העולם ועשיית טוב חסדים ומצוות שהן לא רק בגוף עצמו אלא גם בפה. מעלה זו של האדם על פני הבהמה איננה מעלה העומדת בפני עצמה. אותה רוח ממללת שניתנה בו, אינה אלא הנפיחה המתמדת שנופח הקב”ה בקרבו, ודיבורו של האדם, על פי דברים אלו, אינו אלא ביטוי לשכינתו של ה’ בתוכו.
עיקר הצמיחה והישועה היא דווקא בכוח הדיבור. הדיבור הוא פועל יוצא וישיר של המחשבות שלנו, הרגשות והשכל. הדיבור הוא האמצעי, הכלי והביטוי שלהם. כך ובכללם גם פליטות פה שלכאורה בקרב ההמון נחשבים כסתם, הרי שבתת מודע ידוע שפליטת פה היא לא אחרת מאשר שיקוף הלך הרוח בעצמה.
הדיבור – הוא כלי השפע!
שימו לב מה רבי נחמן כותב בליקוטי מוהר”ן (תורה לד,ג) “הדיבור הוא כלי השפע, שבהם מקבלין את השפע: אם הדיבור הוא בשלמות ובמלואה – אזי יכולי לקבל בהם רב שפע וכ”ו; בשביל זה צריכין להתפלל בדיבורים דייקא”
הרוח המדברת היא הנפש החיה שבאדם והיא המבדילה בינו לבין בהמה. ואכן כינויו של האדם בשרשרת החיים הוא ‘מדבר’ המתנשא מעל גבי הצומח והחי. וכך אף כותב ר’ נחמן: “כי עיקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חיתוך הדיבור, שהוא גדר האדם שהוא מדבר, בבחינת ‘מי שם פה לאדם’ ” (ליקוטי מוהר”ן קמא, רכה).
פה ממלא – רוח נשמת ה’ האמונה בא לידי ביטוי ומתחזקת גם בדיבורי האמונה אשר מחיים את הלב!
חמשת השמות הללו אנו פוגשים לראשונה במדרש-רבה (יד,יא): “חמישה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה יחידה חיה” (בחסידות הסדר הוא “חיה יחידה”). אלו חמישה רבדים הקיימים בנשמה; חמש דרגות, זו למעלה מזו.
חמישה רבדים
הדרגה התחתונה ביותר היא ‘נפש’. זהו החלק שבנשמה שמתלבש להחיות את הגוף. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה. בעבודת-ה’, ‘נפש’ היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות. (נפש בהמית לעומת הנפש האלוקית).
למעלה ממנה ניצבת הדרגה שנקראת ‘רוח’. היא קשורה לעולם הרגשות. אהבה, יראה, רחמים – אלה רגשות הנובעים מדרגת ה’רוח’ שבנשמה. ובעבודת-ה’ – ‘רוח’ זו אהבת-ה’ ויראתו. אדם שחש בגלוי רגשות של אהבה לקב”ה ויראה מפניו, הוא אדם שבחינת ה’רוח’ מאירה בו.
למעלה יותר נמצאת ה’נשמה’. היא מתלבשת בכוחות השכל של האדם: חכמה, בינה, דעת. ובעבודת-ה’ – ההבנה וההשגה בגדולת ה’ קשורה בדרגת ה’נשמה’. זו הכרה שכלית עמוקה בגדולת ה’, יחד עם שאיפה עזה לדבוק בו.
שלוש הדרגות הללו – ‘נפש’, ‘רוח’, ‘נשמה’ – הן הרבדים הגלויים והנתפסים של הנשמה. הן באות לידי ביטוי בצורות מוגדרות, וממילא מוגבלות. ניתן לחוש אותן ולהבינן, כיוון שיש להן לבוש מוגדר ומוגבל. למעלה מזה עומדות הדרגות ‘חיה’ ו’יחידה’, שאין להן לבוש מוגדר.
הן מהוות את הרבדים העל-שכליים, הבלתי-מוגבלים והאין-סופיים של נשמת היהודי.
עצם הנפש
יש בנפש כוחות שעומדים מעל לשכל ומעל להיגיון. התודעה שלנו אינה מסוגלת לקלוט אותם, אלא בדרך כללית ובלתי מוגדרת. זאת, משום שהשכל והרגש קטנים ודלים מכדי לתפוס כוחות אלה. הם באים לידי ביטוי בעוצמה רבה, אך מבלי שהתודעה תוכל לקלטם בבהירות, ולתרגמם למושגים של שכל ורגש. כוחות אלה נובעים מ’חיה’ ומ’יחידה’.
ההבדל בין ‘חיה’ ל’יחידה’ הוא, כמובן, דק ומופשט. אפשר רק לומר, שהרצון הנובע מ’חיה’, אף שאין מבינים ואין מרגישים אותו, הרי הוא בא לידי ביטוי בצורה של רצון, של משיכה פנימית. עצם העובדה שאדם חש משהו, מעידה שזה לא בדיוק הוא עצמו; שיש כאן משהו נוסף. לעומת זאת, הדרגה שנקראת ‘יחידה’ – היא עצם הנשמה. היא אינה יכולה להתגלות בצורה של תחושה, כי היא-היא האדם עצמו. (ה’יחידה’ נקראת כך משום שהיא קשורה ומאוחדת בתכלית ב’יחיד’ – בקב”ה. כשם שהקב”ה אינו נתפס ואינו ניתן להרגשה בצורה כלשהי, כך גם עצם הנשמה. ה’יחידה’ גם אינה משתנה ואינה מושפעת משום דבר חיצוני. היא עומדת מעל כל אפשרות שחטא ועוון יפגעו בה. הקשר שלה עם הקב”ה נשאר במלוא תוקפו, יקרה מה שיקרה).
דרגה זו אינה באה לידי ביטוי בדר”כ, היא מתפרצת רק כשהאדם ניצב מול דבר המאיים על עצם הקשר שלו עם הקב”ה, כמו התכחשות ליהדותו, למשל. או-אז היא פורצת החוצה ומעניקה ליהודי את התוקף למסור את נפשו על קידוש-השם. רבי נחמן הקדוש הצליח והגיע ליחידה דיחידה בחיי חיותו!
נפש חיה – רוח ממללא
משום שנפש חיה הזו, היא קדושה ועליונה, דהיינו מן הבינה … ועל כן נקראת רוחא ממללא, בתרגום, דהיינו רוח המדבר, כי כל שאר הנפשות, שאינן מן הבינה, אין להן רשות לדבר לפני המלך חוץ מזו, שהיא מבינה (ספר הזוהר)
ולסיכום נאמר ש..
גבירותיי ורבותיי היקרים, עכשיו שהתוודענו בזעיר אנפין מדבר כוחה של הדיבור והשפעותיה הבה ניקח לנו כמה יהלומים משובצים לחיינו. במקום לומר אני ‘מת עלייך’ תאמר לאשתך אני אוהב אותך! במקום לומר איזה באסה תאמר בעזרת ה’ הכל טוב! תרגילו ותחנכו את עצמכם כבר מעכשיו להוציא מילים טובות איכותיות בונות ומעצימות, קדושות ומברכות מהפה שלכם, כפי שכתב רבנו הקדוש “הדיבור הוא כלי השפע!” אז לא חבל..? בוא נבנה חתיכת כלי משובץ ביהלומים ופנינים מרגליות נופת צופים פה מפיק מרגליות!! ובעזרת ה’ נזכה ונקבל שפעים רוחניים וגשמיים עד בלי דיי.
לכן מעכשיו נשים לב ונתייחס לפה שממללא מילים טוב כי זה הרוח שלנו.וכולנו רוצים קדושה וטהרה ופרנסה ובריאות.קשה לך בחיים? אל תאמר איזה נאחס! תאמר בעזרת ה’ ברוך ה’ הכל טוב.. תאמר תודה ותמתיק דינים! רוצה לנצח?! אומר רבנו “מי שאין אומר לשון הרע הוא מנצח” (ערך מריבה)

התפילה היא כלי השפע. הרב שלום ארוש: