תפתח לו את הדלת!

בתוך אחת מעיירות רוסיה לפני נפילת מסך הברזל התגוררו יחד אבא ובן. התקפה הייתה קשה וכדי לשרוד האבא היה עובד ללא הפסקה בשביל מחיית בנו. לימים הבן הצעיר גדל וביום בהיר הגיעה הודעה שניתן להשיג בקושי רב כרטיסי טיסה מחוץ למסך הברזל- לארץ הקודש. בין הראשונים שהגישו את הבקשה היה זה אותו אבא שביקש שני כרטיסים עבורו ועבור בנו, האבא והבן חיכו בהתרגשות לאישורים.

בוקר אחד הגיע שליח אך בידו כרטיס אחד בלבד. האבא המסור החליט לשלוח את הבן לארץ הקודש ושם יוכל להתפתח, ללמוד ולהינשא. הם נפרדו בדמעות והבן הלך לדרכו. מידי חודש היה אותו אבא שולח לבנו סכום כסף מכובד שהספיק לו עבור כל צרכיו.

עברו 25 שנה הבן הקטן כבר בגר, התחתן והפך לאבא עם שני ילדים כמובן שאביו לא נח ולא שקט והמשיך לשלוח כסף גם עבור פרנסת נכדיו המתוקים.

ערב אחד הבן קיבל מכתב ובו האבא קורא אליו בקול נרגש:

בני יקירי! מסך הברזל נפל, רכשתי כרטיס טיסה והגיע לירושלים. בעוד חודש בדיוק אנחת בשעה טובה על אדמת הארץ הקדושה מצפה לראותך ואת ילדיך המתוקים. באהבה לנצח, אבא.

הגיע היום המיוחל והאבא נחת על אדמת ארץ ישראל. לקח את המזוודה הקטנה וחיכה בשדה התעופה לבנו. עבר שעה, עברו עוד 40 דקות ומשאף אחד לא הגיע החליט להתקדם בכוחות עצמו לבית בנו בירושלים. עצר מונית ונסע לכתובת בית בנו ונכדיו.

לאחר כ-40 דקות ירד מהמונית עייף מהנסיעה מחכה לשים עצמו למנוחה. הסתכל למעלה לעבר החלונות, העיף מבט לדלת הבית אך כלום, חושך, דממת לילה רגילה, לבו התכווץ מאהבה וניסה לחשוב שאולי בתוך הבית מחכה לו הפתעה. נקש בידיו על דלת הבית, הגביר את קול הנקישות אך רק השקט ענה לו מתוך הבית.

בבוקר מצא הבן מכתב מאביו על ידית דלת הבית:

בני! אחרי שנים של געגוע וכאב, אחרי חודשים של דאגה מרחוק נפל מסך הברזל, רכשתי כרטיס וציפתי ליום בו נתראה שוב אך כשנחתתי בשדה תעופה ואף אחד לא קיבל את פני, נסעתי בכוחות עצמי, דפקתי על דלתך 40 דקות בשעת לילה מאוחרת ואף אחד לא טרח להגיב לדפיקותיי. הבנתי את המסר. לא אפריע יותר. אבא.

הבן החל לבכות. אך, מאוחר מידי. אבא נסע ולא השאיר אחריו שום רמז נוסף.

אחים יקרים! חודש אלול הגיע ואבא שלנו, בורא עולם ירד אלנו/ במשך 40 יום הוא מחכה לנו ודופק בדלתותינו שוב ושוב, מחכה שנתעורר. בואו נפתח את הדלת לפני שיהיה מאוחר מידי. ולא נהייה כמו אותו בן שאיחר את המועד ופתח את הדלת למכתב זועף ומעציב.

עם ישראל. ה’ אוהב אותנו ומחכה לנו יום, יום. שעה, שעה בואו נפתח לו את הדלת. בואו נפתח את שערי הלב לתשובה ולתפילה. נחזור ונתקרב אליו באהבה עצומה.

קיבלנו מתנה מאבא, בואו ניקח אותה בזרועות פתוחות. הרב שלום ארוש במסר מיוחד לימים אלו: