יתגדל ויתקדש שמה רבא- קאוצינג לשבת כיפורים

מי יבטל את הגזרה…?!
בזמן הקיסר ניקולאי הראשון, ברוסיה, גזר אז הצאר גזירה כי על כל היהודים להמציא מספר מסויים של חיילים לצבא. פקידי הצאר היו חוטפים ילדים בגיל שבע, שמונה ומעלה; את הילדים היו חוטפים מיד אמותיהם או ב”חדר” וכבר מנעוריהם היו מחנכים אותם לחיי צבא. ילדים אלו נקראו “קנטוניסטים,” והגלו אותם למקומות מרוחקים ברחבי רוסיה, כדי שלא יוכלו לבוא במגע עם יהודים. היו מענים אותם בעינויים קשים כדי שישתמדו: חלק גדול מהם עמדו בנסיון, חלקם מתו מתוך עינויים, קשים וחלקם עברו את כל הצרות והסבל, קידשו שם שמים ונשארו נאמנים למקור מחצבתם. שהזדקנו ושוחררו מהשרות הצבאי הקימו להם ‘הקנטוניסטים’, כלומר היהודים החטופים קהילות עצמאיות בכמה מערי רוסיה. העובדה שהם היו חיילים משוחררים העניקה להם זכות להתיישב גם בערים שהיו מחוץ לתחום המושב, האזור המותר לישיבה עבור יהודים.

למרות שחיילים אלו לא ידעו רבות בשל השנים הרבות שבילו בשירות הצבאי, היו כולם מייקרים אותם מאוד על הסבל הרב שסבלו למען היהדות.

קרה פעם אחת ולפטרבורג בירת רוסיה הגיע משלחת רבנים מגדולי ישראל, כדי להתייצב לפני המלך ניקולאי ולהתחנן לפניו לבטל גזירה שגזר על ישראל. היה זה בתקופת “הימים הנוראים” ובימים ההם טרם היו בתי-כנסת בפטרבורג שהיתה אסורה למגורים עבור היהודים.

אולם בעיר המלוכה היה מספר גדול של חיילים יהודיים, “חיילי ניקולאי”, היה להם מנין משלהם, והרבנים באו שם להתפלל ביום הכיפורים. כשהגיעו לתפילת ה”נעילה” בקשו הרבנים שאחד מהם יעבור לפני התיבה להתפלל את התפילה הקדושה שבכל תפילות יום הכיפורים, אולם החיילים מיאנו להיעתר לבקשה זו. הם הסבירו כי ביניהם יש אחד שקידש שם שמים ברבים, ועבר ניסיונות ויסורים רבים כל-כך שגדולים וצדיקים לא יכלו לעמוד בהם, והוא זה שרגיל להתפלל לפני הציבור את תפילת הנעילה. “ראו בעצמכם”! אמרו החיילים, ופרמו את חולצתו של חייל ז. לנגד עיני הרבנים נתגלה חזה מלא פצעים וחבלות מהמכות האכזריות שספג והרבנים הנדהמים השיבו מיד: “אכן, איש מבינינו לא ראוי יותר לעמוד תפילת נעילה. יעבור הוא לפני התיבה ויעתיר תחינה לפני בורא עולם, שיבטל את הגזירה האיומה העומדת על ראשנו”!

יתגדל ויתקדש שמיה רבא..

החייל ניגש אל התיבה, ובטרם התחיל את אמירת ה”קדיש” עם הניגון המסורתי שלפניו, פתח ואמר:

“רבונו של עולם! עמך ישראל עומדים ומבקשים לפניך נחת מבנים, בריאות, אריכות ימים ופרנסה. אך אנו, “חיילי ניקולאי”, האם נבקש נחת מבנים? הרי בנים אין לנו, כולנו רווקים! הנבקש אריכות ימים? הלא חיינו אינם חיים! הנבקש פרנסה? הרי את כדי מחייתנו אנו מקבלים מן הבסיס הצבאי! “לעצמנו אין לנו מה לבקש, וכל מה שאנו מבקשים הוא, רק בשבילך. “יתגדל ויתקדש שמיה רבא””.

עוצמות וטונות של כוחות!

מה רבה גדולה ועצומה כוח התפילה של יהודי? הנוכל לשער בכלל..?! יהודי אחד בתפילה חמה כנה אמיתית שיוצאת מהלב והנשמה יכולה לקרוע גזר דין של עשרות שנים ולהמתיק מעל כל עם ישראל את כל הדינים! יכולה לשנות את הטבע ממש!!

יש לנו את הכוח לשנות..!

רק תאמינו בזה ידידיי! תאמינו בכוח שלכם שאתם באמת יכולים ומסוגלים לפעול ישועות. לא בכוח שלכם אלא בזכות שניתנה לכם מעצם היותכם הבנים של האבא הכי רחמן בעולם.. אדרבא ה’ שמח בתפילות התמימות והפשוטות הללו העושות לו נחת רוח. הן הכי רצויות והכי מתקבלות והכי פועלות – כי הן תמימות ומלאות אמונה שה’ אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב וה’ הוא רחמן ואבא שרוצה רק להעניק, יותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק וזוהי גם תודעת השפע שאני עם ביטחון בה’ יתברך שהוא כל יכול שהתפילה שלי אהובה, רצויה וחשובה; ומימלא אם אני באה לפני ה’ כבת ולא כשפחה אזי התפילה שלי נראית אחרת לגמרי וגם פועלת ישועות. תעריכו את עצמכם עם ישראל שאתם ראויים לכל השפע!

תפילה התפילות!

לא כך תכנן תלמיד הבעל שם טוב לבלות את היום הקדוש ביותר בשנה לעם היהודי, צום יום כיפור.

הוא היה בדרכו אל העיר מז’יבוז’, על-מנת לבלות את היום הקדוש יחד עם רבו, הבעל שם טוב. אחר הצהריים, שעות ספורות לפני תחילת הצום, במרחק קילומטרים ספורים ממחוז חפצו, הוא עצר בצד הדרך כדי להאכיל את סוסיו המורעבים במעט תבן ולהשקות אותם במים.

טירחת הדרך הותירה עליו רושם, והוא עצם את עיניו לשעה קלה… שהפכה לשינה עמוקה. כשהוא פתח את עיניו כבר נראו כוכבים ברקיע. הצום החל!

בלב שבור הוא נעמד באמצע השדה והחל להתפלל את תפילות היום בבכי ובדמעות שליש.

עם תום הצום, כאשר הכוכבים נראו ברקיע, הוא מיהר לרתום את סוסיו ולנסוע אל מז’יבוז’. להפתעתו, קיבל אותו רבו בחיוך רחב ובפנים מאירות: “דע לך, כי תפילותיך העלו עמם את כל התפילות של העם הנמצא בשדות!!” אמר לו.

אז מה קרה כאן בעצם?!

אם היינו רק מבינים שמה שקרה כאן זה לא נס ולא מעל הטבע ולא מעמד מיוחד; אלא אירוע שיכול להיות על בסיס יומיומי בו יהודי מאמין ששח את ליבו לפני ה’ יתברך בתמימות,בפשטות,במילים שלו באופן הכי נקי שמשיח מליבו – והתפילה הייתה כל כך זכה ונקייה עד שהצליחה להעלות עוד אינספור תפילות שהיו תקועות שם במקום.

אתם קולטים? תפילה אחת הצליחה לרומם עוד אינספור תפילות שהמתינו אינספור שנים.. גם אנחנו יכולים להיות כאלה שמעלים תפילות..

כן. כן. גם את אתה אתם ואתן.. כולנו ללא יוצא מן הכלל. אם רק נבין ונדע שלכל הברה שיוצאת לנו מהפה יש משמעות והיא בוראת מלאכים והיא נשמעת והיא רצויה וחשובה לפני הבורא. ואם אני באה בהכנעה כעבד לפני רבו ומצד שני יודעת גם יודעת שה’ הוא אבא שלי – הוא קודם כל אבא ורק אחר כך מלך ככתוב: “הוא אבינו הוא מלכנו..” ואבא לפני מלך. 

אל תתנו לה’ לגזור גזרות.. 

יהודים יקרים, תחשבו שהיה לכם מקל קסמים שהייתם יכולים לבקש וסטארח לקבל.. אז במקרה הזה מדובר בפה שלכם ובכוונת הלב והרצונות. 

לדיבור יש כוח מאד משמעותי ומיוחד. אל תנו לו לחמוק לכם בין הידיים ותהיו כאותם יהודים שהאמינו בה’ בענווה, בשמחה, בתמימות.

עם ישראל היקר, אנו נמצאים כפסע מיום הכיפורים, וכפי שרבנו הקדוש היה אומר: “אל תתנו לקדוש ברוך הוא לגזור גזירות..” הכיצד? שוב חוזרים לאותה נקודה מהותית ומשמעותית בחיינו – התפילה. 

כאשר יהודי פונה לקדוש ברוך הוא ומדבר איתו במילים שלו, בשפה שלו – מדבר, מתייעץ,מספר,מודה, מבקש – אזי הקדוש ברוך הוא כביכול עוזב את הכל ומקשיב לאותו יהודי.. כלומר גם לא גוזר חלילה גזרות.. רק ישועות ונחמות!! 

בעזרת ה’ יתברך ובזכות רבנו הקדוש שנכתב ונחתם בספר חיים צדיקים גמורים לאלתר. כולנו לחיים! אמן 

בברכת שבת מבורכת, צום קל ומועיל וגמר חתימה טובה, רוחמה

הרב שלום ארוש בווידוי ודברים בערב יום כיפור: