דיני ומנהגי בניית הסוכה

זריזים מקדימים למצוות, לכן מצווה גדולה להתחיל את בניית הסוכה מיד בצאת כיפור, כדי ללכת ממצווה אל מצווה ומחיל אל חיל.

בניית הסוכה

אין לקחת עצים, לצורך בניית הסוכה, מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר, אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבאה בעבירה), ואסור לברך בסוכה כזו ברכת “לישב בסוכה”.

מי יכול לבנות סוכה

ילדים ונשים: מותרים לכתחילה. גויים: אם בנה סמוך לחג כשרה, ועדיף שישראל יחדש בה דבר.

דין סוכה ישנה

סוכה שנבנתה בתוך חודש מהחג – נעשתה סתם: כשרה. נעשתה לשם מצוות סוכה: כל שכן כשרה.

סוכה שנבנתה קודם חודש מהחג – נעשתה סתם: יחדש בה דבר ואז כשרה. נעשתה לשם מצוות סוכה: כשרה ולמצווה מן המובחר יחדש בה דבר.

סדר בניית הסוכה

לכתחילה, עדיף לבנות את הדפנות ורק אח”כ להניח את הסכך, אך בדיעבד, אם הניח את הסכך ורק אח”כ בנה את הדפנות – הסוכה כשרה.

דפנות הסוכה

ממה עושים דופן לסוכה

את דפנות הסוכה עושים מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד, כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, פלסטיק וכו’, בין מקבל טומאה ובין לא.

דופן העשויה מבד, ניילון או פלריג – פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה. המברך בה “ליישב בסוכה” מברך ברכות לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד, והרבה אנשים נכשלים בזה).

יצירת דופן ע”י לבוד (הלכה למשה מסיני)

פירוש המילה לבוד: “מחובר”. כל שני עמודים, שאין בניהם מרחק של יותר מ-3 טפחים (פחות מ-24 ס”מ), אעפ”י שאינם צמודים זה לזה, ויש ביניהם אוויר – רואים אותם כאילו הם מחוברים ממש ואין ביניהם מרחק כלל. ניתן להשתמש בכלל זה ליצירת מחיצה, דין זה “הלכה למשה מסיני”, ולכן ניתן ליצור דפנות ע”י: קני סוף, עצים, ברזלים, חוטים, אם יש בין אחד לשני מרחק של פחות מ-24 ס”מ (אך ימתח החוטים היטב שלא יתנדנדו כלל).

דוגמא ללבוד: אותם חוטים ירוקים שקושרים מסביב לסוכה זה מעל זה, הם המכשירים את הסוכה ליצירת הדופן, ע”י הכלל ההלכתי “לבוד”, אך צריך לבדוק שהחוטים יהיו מתוחים מאוד, ושיהיה בין חוט לחוט פחות מ-24 ס”מ.

גובה הדופן

אין צורך שהמחיצות יגיעו עד הסכך, אלא די שיהיה בהן גובה מחיצה כשר, שהוא: 10 טפחים (80-100 ס”מ), ואז רואים כאילו המחיצות מגיעות עד הסכך. עם זאת, צריך שהסכך למעלה יהיה מכוון כנגד הדפנות למטה. כלומר, שאם נרים את הדופן עד הסכך, לא יהיה חלל בין הסכך לדופן.

הסכך

סכך כשר

ישנם חמישה תנאים לסכך כשר: 1. גידולו מן הארץ (ולא פלסטיק או מתכת וכדומה). 2. תלוש מהארץ (לא מחובר לאדמה). 3. אינו ראוי לקבל טומאה (ולא דבר שיש עליו תורת כלי). 4. הצל מרובה מהשמש. 5. תחת כיפת השמים בלבד (ולא תחת עצים, גג או מרפסת).

סכך פסול

כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ”ל – הסכך פסול. עוד הוא פסול אם ריחו רע, או שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו. כן גם נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה אשר יבואר להלן), סכך גזול (ובדיעבד כשר), וכאשר השמש מרובה מהצל.

דין מעמיד(קשירת הסכך באזיקונים)

למדנו שאסור לסכך את הסכך בדבר המקבל טומאה. נחלקו חכמים ורבי יהודה, אם מותר “להעמיד” את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר: לא לסכך בסכך הפסול, אלא להניח על הסכך הפסול סכך כשר, כגון הנחת הסכך ישירות על מסגרת הברזל של הסוכה.

לדעת חכמים מותר, ולדעת רבי יהודה אסור. להלכה נפסק: לכתחילה, טוב לחוש ולהיזהר שלא להעמיד בדבר המקבל טומאה, אך בדיעבד, אם העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, הסכך כשר.

דוגמאות להעמדת סכך בדבר המקבל טומאה: הנחת סכך הסוכה ישירות על מוטות ברזל (כגון המסגרת של סוכת ברזל), או קשירת הסכך ע”י אזיקונים לסוכה שלא יעוף ברוח.

לסיכום, לכתחילה לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אך בדיעבד, אם העמיד הסכך – מותר, וטוב שלא יעשה כן.

דין מעמיד דמעמיד (קשירת המעמיד באזיקונים)

ביארנו לעיל, שלכתחילה לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אך “להעמיד” את “המעמיד” בדבר המקבל טומאה – מותר לכתחילה. לדוגמא, אם מניח על מסגרת המתכת מוטות עץ, ומחברם עם מסמרים או אזיקונים, על מנת שעליהם יניח את הסכך. המסמרים או האזיקונים הם ‘מעמיד את המעמיד’ – ומותר לכתחילה.

סכך נצח

מותר לסכך בו לכתחילה (על פי יסוד של “מעמיד” ועוד).

גזרת תיקרה

אם לקח אדם קורות עץ ברוחב 4 טפחים על 4 טפחים (32 ס”מ על 32 ס”מ) וסיכך בהן את כל הסוכה, לכאורה נראה שהסוכה כשרה, שכן התקיימו בה כל ג’ התנאים לסכך כשר, והם: 1. סיכך בדבר הגדל בארץ. 2. בדבר התלוש מהארץ. 3. בדבר שלא מקבל טומאה.

אך, הדבר אינו כן, ולמעשה הסכך פסול, משום שגזרו חז”ל על קורות, שרחבות 4 טפחים ויותר (32 ס”מ ומעלה) שלא לסכך בהן, מאחר ויכול האדם לטעות ולומר: כשם שמותר לסכך בסכך כזה גדול, כן מותר לסכך בתקרת הבית (והיא כמובן פסולה). גזרה זו נקראת “גזרת תיקרה” וסכך כזה הוא פסול.

כפות תמרים

בכפות תמרים ניתן לפגוש ‘גזרת תקרה’, שכן אם יש בכפות התמרים רוחב של 32 ס”מ, ואינו חתוך – פסול אותו הקטע ואסור לישון ולאכול תחתיו. בכל הנוגע להלכה זו יש להתייעץ עם תלמיד חכם.

צל ושמש

צריך שצל הסוכה יהיה מרובה על חמתה. אם חמתה מרובה על צלה – הסוכה פסולה, ולכן יוסיף סכך עד שבסוכה יהיה יותר צל משמש.

אם ברוב הסוכה צלה מרובה מחמתה, ובמיעוט חמתה מרובה מצלה – מותר לשבת אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה, לפי שהוא בטל ברוב. כלומר, סוכה כשרה שיש בה יותר צל משמש – מותר לשבת בכל מקום בסוכה, ואף על פי שיושב תחת מקום שיש בו יותר שמש מצל. הדבר אינו פוסל, שכן מיעוט השמש שבסוכה בטל לרוב הצל שבה.

צפיפות הסכך (כוכבים)

לכתחילה צריך שייראו כוכבים מהסכך (כוכבים גדולים או קטנים). אמנם, אפילו אם לא נראים כוכבים כלל, הסכך כשר, אך עדיף שימעט מעט מהסכך, שייראו מעט כוכבים. ואפילו אם הסכך צפוף כל כך, עד שמי גשמים לא עוברים דרכו, הסכך כשר, אך טוב למעט מן הסכך שיוכל להיכנס גשם.

המסר שלך לחג הסוכות הרב שלום ארוש: