”הרחמן הוא יקים לנו”…
"ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת". אולם מדוע נבחר דווקא דימוי הסוכה כדי לתאר את כנסת ישראל? כלום אי אפשר היה לבחור בדימוי אחר, נאה וגאה יותר?
במהלך חג הסוכות, אנו נוהגים להוסיף בברכת המזון את המשפט “הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת”. משפט זה מבוסס על הפסוק בעמוס (ט’, יא): “ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת”. אולם מדוע נבחר דווקא דימוי הסוכה כדי לתאר את כנסת ישראל? כלום אי אפשר היה לבחור בדימוי אחר, נאה וגאה יותר? ניתן היה, למשל, להמשיל את כנסת ישראל למגדל, על פי הפסוק “צוארך כמגדל השן” (שיר השירים ז’, ה)?!
המהר”ל (נצח ישראל פרק ל”ה) מסביר זאת כך: “דע שנקרא מלכות בית דוד ‘סוכה’. כי כל מלכות נקרא ‘בית’… לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא בית, שהוא בנין קבוע. וכן המלכות נקרא בית, מפני החוזק והקביעות שיש למלכות… הבית כאשר נופל, נתבטל ענינו הראשון שהיה לו. ואם חוזר לבנות, הוא בית חדש. ולא נקרא שהקים בית הנופל, שכבר נתבטל, רק כאילו בנה בית חדש מתחילה. אבל הסוכה, שאינו בית שהוא בניין גמור וקבוע, ובקלות הוא חוזר ומעמידו, לכך אם נפל – שייך בו הקמה, והוא חוזר לענין הראשון בקלות. וכן מלכות בית דוד, שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות, נקרא המלכות ‘סוכת דוד הנופלת’. ואף בשעת נפילתה יש עליה שם ‘סוכה’, כיון שהסוכה עומדת להקים אותה, וקרוב מאוד הוא להקימו בקלות”.
נפילתו של בית היא נפילה מוחלטת וסופית, נפילה שאין אחריה תקומה. סוכה, לעומת זאת, אף שהיא נופלת בקלות – יש לה תקומה מחדש. זהו המאפיין של עם ישראל ושל מלכות ישראל. בית הוא יציב, עמיד בסערות הטבע ובזלעפותיו, אך משנפל – שוב אי אפשר להקימו מחדש. סוכה אינה יציבה, כל רוח שאינה מצויה מפילה אותה. ואף מלכות ישראל כך היא: זוהי מלכות שברירית, נוחה ליפול, אין היא עמידה בפני סערות וזעזועים. אך תמיד היא שבה וקמה, שבה ועומדת על רגליה. וכך נדרש במדרש תנחומא (ריש נצבים): “‘אתם נצבים היום כולכם’ וגו’ – זהו שאמר הכתוב ‘הפוך רשעים ואינם, ובית צדיקים יעמוד’ (משלי י”ב, ז). כל זמן שהקב”ה מסתכל במעשיהם של רשעים ומתהפך בהם – אין להם תקומה… אבל ישראל נופלין ועומדין, שנאמר: ‘אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי – קמתי’ (מיכה ז’, ח). ואומר ‘כי אני ה’ לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם’ (מלאכי ג’, ו), אמר רבי חנינא בר פפא: אמר הקב”ה: מעולם לא הכיתי אומה ושניתי בה, אבל אתם בני יעקב לא כליתם, שנאמר: ‘חצי אכלה בם’ (דברים ל”ב, כג) – חצי כלין והם אינם כלין. וכן אמרה כנסת ישראל: ‘דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ’ (איכה ג’, יב). למה הדבר דומה? לגיבור שהעמיד את הקורה וזורק בהם את החצים, חצים כלים והקורה עומדת. אף כך ישראל, כל זמן שהיסורין באין עליהם – היסורין כלים והם במקומם עומדין…”.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור