נחמה של צדיקים

אודה ולא אבוש, בימים המתוקים מדבש ההם, בהם רועי, מורי ורבי הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל היה איתנו בין החיים, לא חסר בעולמי דבר. הוא היה לי לרב ולאבא שני. העובדה שהכיר ואהב את אבי הראשון המנוח רק חיזקה את אהבתי אליו, ואת החיבור המוחלט אליו.

ספק אם הייתי טורחת לצלול למימי החסידות באותם ימים, אלמלא חברה לעבודה שעבודת השורשים של בתה גילתה לה שהיא צאצאית של הבעל שם טוב הקדוש הקדוש ורבי נחמן מברסלב זיע"א. אותה חברה, שבעולם ההסתרה של ימינו נחשבת כרחוקה (אם כי לעיתים קרובות בלי ששמה לב מתגלה הניצוץ שבה במלוא הדרו), הייתה משועשעת מהייחוס הרם במיוחד לאור ריחוקה מעולם תורה ומצוות. זה הפך להיות אתגר להכיר לה את משנת ותורת אבותיה כשלשם כך היה עלי לרדת אל הנחל הנובע בעצמי.

מאז ועד היום התפתחה בינינו חברות מוזרה – כל אחת מכבדת את רעותה ואת אמונותיה יחד עם התעניינות וסקרנות מצדה (מדי פעם בלבד) להכיר את אבותיה, במינון נמוך וזהיר במיוחד.

באותם ימים רבי נחמן עדיין היה בעיניי הצדיק שלה, לי היה את הצדיק שלי שלא רציתי להתחלק באהבתי אותו עם אף צדיק אחר. החיים במחיצת רבי יעקב זצ"ל היו חיים בגן עדן עלי אדמות שלא רציתי שום הפרעות בהם. אלא, שבעוונותינו הרבים, הוא נלקח מאיתנו לשמי מרומים והכאב היה גדול מנשוא. איבדתי לא רק רועה, רב ואבא, איבדתי את האדם היחיד לו יכולתי לגלות הכל: הנפילות בעולם התשובה, האכזבות והתקוות, ועדיין לא משנה מה סיפרתי ובמה שיתפתי – תמיד הרגשתי כל כך טובה בעיניו ובעיני הבורא. כאילו השיחה איתו שטפה את כל הרע והשאירה רק את הטוב.

מאמרים נוספים בנושא:

למה רק פירורים?

עוד קצת וזהו
עוד יום שגרתי?
לא רובוטים

להתלהב כל פעם מחדש
מלא נקודות טובות
הנחמן הגדול
עצה של מומחה
אזמרה והנחש

אז הגיעה תקופה קשה בה נדמה כאילו שום דבר לא השתנה בחיי האמונה, התורה והמצוות.

אבל האמת שמשהו גדול השתנה, כשהפסיקו השיחות הפשוטות ואיתן ההרגשה של להיות ילדה קטנה של אבא, ילדה קטנה שיכולה לספר הכל – קטן ושולי כגדול וחכם.

בחסדי שמים, במהלך קניות בסופר הגעתי אל אחד הספרים של הרב ארוש שליט"א. ספר גרר ספר ואיתם עלו הגעגועים לילדות, לימים בהם ניהלתי שיחות יומיומיות פשוטות ותמימות עם הבורא יתברך.

כשנתיים אחרי שאבי ז"ל נפטר, בן דוד שחזר בתשובה גילה לי שאני לא לבד. שיש לי אבא גדול בשמים שאוהב אותי. הוא גילה לי גם שלאבא הזה יש הסכם פרטי עם יתומים ושההסכם הזה כתוב בתורה – שהוא תמיד שומע כשהם צועקים אליו. בן הדוד לימד אותי לקרוא תהילים ולדבר איתו בין לבין.

אני כמובן התחלתי לדבר ולדבר ולדבר. הייתי מתבודדת בין עצי הפרי הגדולים שאבא ז"ל שתל בגינה ומספרת לו הכל.

הוא גילה לי גם שלאבא הזה יש הסכם פרטי עם יתומים. אז התחלתי לדבר ולדבר ולדבר…

הרבה שנים אחר כך, כשהכרתי את הרבנית מינה אדלשטיין זצ"ל וזכיתי לחזור בתשובה, הייתה לי שותפה לחלק מהשיחות. היא כל כך אהבה את סיפורי ההשגחה הפרטיים שלי ואני כל כך אהבתי את הצחוק המתגלגל שלה ואת קול הפעמונים שלה שמספר ומראה לי כמה שהשם אוהב אותי. לפני קצת יותר מעשר שנים היא נלקחה לשמי מרום עם צחוקה המתגלגל ושיחות החיזוק המשמחות שלנו.

כשהגעתי לספר על החכם והתם, התחלתי למצוא את עקבות הקרירות שחברו לעקבות העצב והביקורת העצמית שגרמו לי להפסיק לדבר. יכולתי לאתר את כל החכמים שבעוונותיי נתתי להם להשפיע לרעה (חלקם חכמים גדולי הדורי חליפות וזקנים). אז מצאתי תוך כדי סידור המגירה את הדיסק: הדיסק שחילקו חסידי ברסלב ביום האזכרה הראשון של הרב אדלשטיין זצ"ל. תמונתו של רבי יעקב זצ"ל מתנוססת עליו והתיקון הכללי ושירי אמונה בתוכו.

עם כל הגעגוע לימי גן העדן שחלפו לבלי שוב לפני כשנתיים, אני רוצה להודות. להודות לבורא עולם שלא שכח אותי ואת השיחות שלנו מפעם, תודה לצדיקים ששומרים עלי מלמעלה ותודה לרב ארוש שליט"א.