ר’ משה בן מימון- הרמב”ם- כ’ טבת

היום יום ראשון אור ל- כ’ טבת יום הילולת הצדיק רבי משה בן מימון הרמב”ם המכונה גם ‘הנשר הגדול’.

רבי משה בן מימון נולד בשנת ד’ תתצ”ה בעיר קורדובה שבספרד לאביו רבי מיימון, שהיה דיין בקורדובה. הוא נפטר במצרים בכ’ טבת ד’ תתקס”ה. רבי משה בן מימון, הידוע בראשי התיבות של שמו הרמב”ם, היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות, אשר עליו נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה” והוא הוכתר בכינוי “הנשר הגדול”.

הרמב”ם, מגדולי הראשונים, העניק לנו מורשת יהודית עצומה בדמות ספריו המקיפים. הרמב”ם הרבה להשתמש בעט הסופר אשר בידו וכתביו המרובים עוסקים בענפים שונים: ביאורים לדברי חז”ל, פסקי הלכה, פילוסופיה, רפואה, תשובות ואגרות לקהילות יהודיות שונות ועוד.

ספריו:

פירוש המשנה – בהיותו בן 23 החל הרמב”ם בחיבור פירושו למשנה. החיבור הוא פירוש מקיף ובהיר על כל מסכתות המשנה.

בתחילת פרק חלק במסכת סנהדרין, יש פירוש ארוך שזכה לשם “הקדמת הרמב”ם לפרק חלק”, בו הוא מבאר את שלושה עשר עיקרי האמונה וענייני שכר ועונש.

בתחילת פירושו למסכת אבות כתב הרמב”ם הקדמה שנקראת “שמונה פרקים לרמב”ם”. בהקדמה זו סוקר הרמב”ם את מבנה נפש האדם, טעמי המצוות, תורת הנבואה וידיעת הבורא.

ספר המצוות לרמב”ם – ספר המצוות הוא חיבור של הרמב”ם הכולל רשימה של 613 המצוות הרשומות בתורה שבכתב. מתוכן 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה. לחיבור הקדים הרמב”ם מבוא של 14 שורשים, כלומר כללים, לפיהם נקבעת רשימת המצוות.

משנה תורה – הרמב”ם, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, יצר יצירת מופת בשם “משנה תורה”, הנקרא גם בשם “היד החזקה”, על שם י”ד כרכים שבחיבור.

משנה ברורה

בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב”ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בלשון מדויקת ובהירה. מפעל אדיר זה דרש ידע עצום בכל מכמני התלמודים, הבנה מפליגה ויכולת של ברירת העיקר מהטפל ותמצותו במילים ספורות.

ספר “משנה תורה” הוא עמוד השדרה של ההלכה היהודית לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל. הספר כולל היקף עצום של נושאים: הלכה, הגות, מעשה וחזון. על חשיבותו של הספר בהבנת התורה ניתן ללמוד מכך שמספר מפרשיו הישירים והעקיפים הדנים בהלכות הספר – עולה על אלפים רבים.

מורה נבוכים – הספר “מורה נבוכים” הוא נכס צאן ברזל של הפילוסופיה היהודית. בספרו זה, שנכתב במקורו עבור תלמידו, ר’ יוסף בן יהודה אבן שמעון, מתווה הרמב”ם את הדרך לאדם “הדתי הנבוך”, שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת.

איגרות הרמב”ם – אגרות הרמב”ם הוא שם כולל לשורה ארוכה של איגרות ומכתבים ששלח הרמב”ם לאישים וקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות. המדובר באיגרות ומאמרים העוסקים בנושאים מחשבתיים, אמוניים וציבוריים.

באיגרות המפורסמות שיועדו לציבור הרחב נכללות “איגרת השמד”, “איגרת תימן”, “איגרת תחיית המתים”, ועוד.

ספרי רפואה – הרמב”ם היה רופא מומחה וחיבר ספרות עניפה במדע הרפואה. בספריו דן הרמב”ם במגוון רחב של בעיות רפואיות: אסטמה, אלרגיה, טוקסיקולוגיה, סוכרת, רפואה מונעת, ועוד. ספריו מבוססים על ניסיונו העשיר ברפואה, על ספרי קודמיו ועל חכמי התלמוד.  ספריו של הרמב”ם הפכו לאבן יסוד בלימודי הרפואה באסיה, באפריקה ובאירופה בדורות שלאחריו.

בין המלצותיו הרפואיות של הרמב”ם ישנן רבות המקובלות עד ימינו: הצורך בהתעמלות, אכילה מסודרת ומתונה, הקפדה על שינה מספקת ועוד.

הרמב”ם כתב אחד עשר ספרי רפואה בשפה הערבית: “קיצורי גלנוס”, “פירוש לפרקי אבוקרט”, “ספר הקצרת”, “הנהגת הבריאות”, “פרקי משה” – לקט של כ-1,500 הנחיות בריאותיות בכל ענפי הרפואה, “מאמר הטחורים”, “על הסמים”, “מאמר ההכרעה”, “שמות התרופות”, “על קץ החיים” ו”תשובות רפואיות”.

בבחרותו כתב הרמב”ם מספר חיבורים. חיבורים אלו נכתבו כטיוטות, והרמב”ם לא הספיק להגיהם ולהוציאם לאור; רובם אבדו, ונותרו רק שרידים מהם. ביניהם: “פירוש הלכות קשות שבכל התלמוד”, “הלכות הירושלמי”,  “קונטרסי השגות על הרי”ף בסוגיות בודדות בתלמוד”, “מילות ההיגיון” ו”מאמר העיבור”.

הרמב”ם אמנם נפטר במצרים אך נקבר בעיר טבריה ברחוב יוחנן בן זכאי 7.

זכות עצומה לעלות ולהתפלל בציונו הקדוש של הרמב”ם. רבים נושעו בישועות וניסים מעל הטבע.

נצלו את היום הגדול והדליקו נר לנשמתו הטהורה. בקשו בקשות ותזכו לראות ניסים גדולים.