פרשת שירה

”אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה”’- עם ישראל שרו את השירה הזאת לאחר שעברו את הים. היה צריך לכתוב משה שר את השירה עם בני ישראל מדוע כתוב ”אז ישיר”? אלה משה רבנו ובני ישראל לאחר שראו את הנס הגדול שמצרים טבעו בים והם מצליחים בדרך פלאית לעבור את הים אז שרו את השירה לה’, שרו תודה לבורא עולם על הניסים הגדולים שעשה עמהם.

הם שרו על הייסורים שהם עברו במצרים שהכל היה לטובתם.

דוד המלך בתהילים אומר: ”אודך כי עניתני ותהי לי לישועה”…- כל הצרות והייסורים שבאים לאדם הכל זה ישועות. הכל בסוף מתהפך לטובה.

נכון, בשעת הניסיון זה קשה מאוד, נלקח מהאדם השכל לראות שהכל לטובתו.

ר’ נחמן אומר שאם היה יישוב הדעת לא היינו חוטאים- כשיש לאדם צרה הוא צריך לעשות עם עצמו דקה של חשיבה, של יישוב הדעת ולהאמין שהכל לטובה. להאמין שכל הצרות והייסורים בוודאי יצמיחו לו ישועה.

”ותיקח מרים את התוף בידיה… ותען להם מרים שירו לה’ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים”… שואל המדרש: מרים הנביאה רקדה ומניין היו לה תופים? מלחמה מאחורה ים מקדימה הם עברו את הים…?

אלה מרים הצדקנית ידעה והאמינה שהכל יתהפך לטובה ויהיה להם ניסים וכבר ממצרים לחה איתה את התופים ועודדה את כל בנות ישראל להאמין ולקוות לניסים.

”סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם” רוכבו זה המצרים הם עשו הרבה וקיבלו את העונש שלהם. אבל מה אשם הסוס? מה הוא עשה? סכ”ה נמצא ככלי עזר לרוכב?

אנחנו לומדים מכך קל וחומר שהסוס שסייע למצרים נענש קל וחומר מה שכרן של נשים שעוזרות לבעליהן ללמוד תורה, מעודדות את בעליהן ללכת לשיעורי תורה ואת כל בני המשפחה. זה תפקידה של האישה לעודד ולתת כוח ובמיוחד בשעת צרה.

וזה אנו למדים ממרים הנביאה ומשה רבנו שכל הזמן נתנו כוח וחיזוק בעם ישראל. עם ישראל היו עבדים אבל בכוח האמונה והחיזוק יצאו לגאולה ולחירות.