לימונדה במדבר

ישנו פתגם שאומר, שאם החיים מזמנים לך לימון, במקום לעשות פרצוף חמוץ, תעשה ממנו לימונדה. מכירים את הפתגם הזה? תדעו לכם שהפתגם הזה כבר כתוב בתורה!

אתם בוודאי שואלים איפה זה כתוב? אז זה כתוב בפרשת השבוע שלנו. בני ישראל רק עולים מים סוף המומים מהניסים שראו, מההצלה המופלאה, מהשמדת כל צבא מצרים העצום, וטעונים בכל טוב של אוצרות ביזה אדירים. סוף סוף הם באמת בני חורין, העתיד ורוד. אבל…

פתאום: ניסיון!

הם הולכים שלושה ימים במדבר ואין להם מים! זאת כבר סכנת חיים משמעותית. ואז הם רואים מרחוק מקור מים, הם כבר מפתחים ציפיות, אבל כל כך מתאכזבים לגלות שהמים מרים מאוד ואינם ראויים לשתייה כלל, אפילו לא בשעת הדחק .

זה כבר יותר מידי בשבילם והם מפנים את התלונות למשה רבינו. מצד אחד הוא הביא אותם לשם, ומצד שני הוא כבר הראה להם כל כך הרבה ניסים ונפלאות, אז שיעשה שוב את מה שהוא יודע ויביא להם מים.

העם לא ידע מהיכן תבוא הישועה. מן הסתם היו להם כל מיני השערות ומחשבות, אבל הישועה הגיעה דווקא מהמקום הכי פחות צפוי, ממקום שהם בכלל לא חלמו: משה לקח עץ מר והשליך אל המים, והמים המרים הפכו למתוקים! הלימון החמוץ – הפך ללימונדה קרה ומרווה ומחיה את הנפש.

ולכן אותו מקום נקרא לדורות ‘מרה’ ולא ‘מתוקה’, כדי להזכיר שהנס הגדול הגיע דווקא מהמרירות דווקא מתוך הצרה והבעיה.

ויש בזה חיזוק עצום לכל אחד מאיתנו. כמעט אין מי שלא מתמודד עם בעיות בחיים שלו, בעיות קטנות וגדולות. לפעמים אתה מרגיש כל כך חסר אונים מול הבעיה – ואתה לא מבין שהבעיה שאתה רואה אותה כבעיה גדולה – היא למעשה הישועה שלך!

אחים יקרים, אל תתייאשו, אתם תראו שלא רק שהישועה תבוא, אלא היא תבוא מהמקום הכי פחות צפוי, ואתם תראו שהבעיה הגדולה שראיתם נהפכת ומתבררת כישועה וכמתנה שתלווה אתכם לכל החיים, כי ה’ טוב ועושה רק טוב.

שבת שלום!