כיצד משפיע הספורט על הגוף והנפש?
פעילות גופנית, גם אם היא מתונה ובמשך 30 דקות ביום, הינה בעלת השפעה חיובית על בריאותו של האדם, ומשפרת כמעט את כל המערכות בגופו. פעילות גופנית חשובה בכל שלבי החיים מילדות לבגרות ועד גיל הזהב.
כיצד ספורט משפיע על בריאות הגוף?
פעילות גופנית, גם אם היא מתונה ובמשך 30 דקות ביום, הינה בעלת השפעה חיובית על בריאותו של האדם, ומשפרת כמעט את כל המערכות בגופו. פעילות גופנית חשובה בכל שלבי החיים מילדות לבגרות ועד גיל הזהב. היא מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלות לב, שבץ וסוכרת, עוזרת בהורדת לחץ הדם והורדת ריכוז השומנים בדם, מפחיתה את הסיכון ללקות בסוגי סרטן שונים, מחזקת את מסת העצם ומצמצמת את הסיכון לנפילות ושברים, מחזקת את מסת השריר, מפתחת את קיבולת הריאות, מאפשרת תפקוד יעיל של הלב וכלי הדם, תורמת לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין, מפחיתה תסמינים של דיכאון וחרדה ועוזרת לשיפור מצב הרוח.
איך ספורט משפיע על היכולת הקוגניטיבית
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו כי פעילות גופנית מחזקת את יכולות המוח הקשורות בתפקוד הזיכרון, קשב וריכוז, שיפוט וגמישות קוגניטיבית ובעיקר את היכולת לבצע משימות הדורשות תשומת לב, ארגון ותכנון.
איך ספורט משפיע על תחושת מסוגלות עצמית ודימוי עצמי
הפעילות הגופנית משפיעה בחיוב גם על תחושות של מסוגלות עצמית ודימוי עצמי, מאחר וקיים קשר בין הצלחה בביצוע משימות ובין רמת האמונה של האדם ביכולתו, וככל שהוא מצליח יותר הוא מאמין בעצמו יותר ומנסה יותר, הרי שביצוע תרגילים המגביר את תפקודו של הפרט בביצוע פעולות מסייע בכך גם להגברת תחושות השליטה והמסוגלות העצמית. בנוסף לכך, העוסק בספורט חווה הצלחה מעצם ההשתתפות בפעילות הגופנית עצמה, מעצם יכולותיו האישיות-גופניות הבאות לידי ביטוי באמצעות הפעילות הגופנית, ואלה מביאות לתחושת סיפוק ולהנאה שכנראה מפחיתות את רמת הדיכאון ואף מעלות את הדימוי העצמי וההערכה העצמית. כך, הדרך בה אדם תופס ומעריך את עצמו משתנה והופכת חיובית יותר, והאדם מרגיש בטוח יותר ביכולותיו, לא נרתע מבעיות החיים ורואה בקשיים אתגר ולא מכשול.
פעילות גופנית מסייעת להקלת התמודדות עם מצבי לחץ ודיכאון
פעילות גופנית היא הדרך היעילה והטבעית ביותר להגביר אנרגיה ולהפחית מתח ודיכאון. הפעילות הגופנית אף הוכחה כטובה כמו טיפול תרופתי לתופעות הללו ואף נחשבת בעיני רבים כהתערבות ההתנהגותית היעילה ביותר בטיפול בדיכאון. במחקרים שנערכו בעשורים האחרונים נראה כי אנשים הפעילים יותר באופן פיזי היו בעלי סיכוי קטן יותר להיות בדיכאון, בהשוואה לאלה שאינם פעילים.
השפעת הפעילות הגופנית על הנפש
ההתמכרות ניזונה מחוסר איזון רגשי עמוק. מכורים, כאשר הם מדוכאים או לחוצים, יברחו לסם המועדף עליהם – במקרה הזה, תאווה. פעילות גופנית יכולה להועיל מאוד להשקיט חרדות, לחץ ודיכאון, שעל פי המדענים נוצָרים הרבה פעמים בשל חוסר איזון של נוירוטרנסמיטרים במוח.
התעמלות משפיעה לא רק על אנדורפינים (ההורמונים שגורמים לנו להרגיש טוב), אלא גם מגבירה את רמות הסרוטונין והדופמין, ויוצרת מצב מאוזן יותר. הדבר הזה מייצר את התופעה הידועה בשם “היי של מתעמלים”, מפחית חרדות ומייצר תחושת רוגע באופן כללי.
הניסיון מראה כי סדר קבוע של התעמלות יכול לעזור מאוד במלחמה בהתמכרות, ובמיוחד בהתמודדות עם העצבנות והלחץ המלווים את תופעות הגמילה.
התעמלות קבועה ממלאה את הזמן ומעסיקה את המחשבה.
הוכח כי התעמלות מעלה ערך עצמי וביטחון עצמי. בנוסף נמצא, כי המשמעת העצמית הנדרשת והנלמדת כאשר עוסקים בפעילות גופנית קבועה “זולגת” גם לתחומי חיים אחרים ויכולה לעזור לשנות הרגלים רעים.
התעמלות משפיעה השפעה חיובית על שינה ותפקוד קוגניטיבי ומפחיתה תשוקות. היא משפרת את איזון הגוף-נפש ומפחיתה תופעות של מחלות.
הפעילות הגופנית מספקת שחרור בריא לתסכולים, אכזבות, כעסים ואנרגיה שלילית, וגורמת לנו לחוש יותר שמחים באופן כללי. אנשים שמתעמלים הם אנשים אופטימיים ושמחים יותר מאלו שמנהלים חיים ללא פעילות גופנית.
מחקרים נוספים טוענים כי שריפה של 350 קלוריות, שלוש פעמים בשבוע, בפעילות מוגדרת הגורמת להזעה יכולה הרבה פעמים להפחית תופעות של דיכאון באותה יעילות של תרופות נוגדות דיכאון.
הרבנית מרים ארוש במסר מיוחד לזמן המלחמה:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור