אתה צדיק!
אתה חושב שאתה "מחנך" אותם, ורוצה כביכול שהם ישתפרו, אבל יכול מאוד להיות שבמילים שלך אתה עושה בדיוק את ההיפך הגמור ואתה סוגר בפניהם את כל שערי ההצלחה.
סבא, מי אתה?
‘היום’, החליט המנהל, ‘הוא ינסה לדבר עם הסבא ולברר מה הסיפור של המשפחה…’
בכל יום היה עומד רונן המנהל בפתח בית הספר ומקבל את הילדים ואת ההורים המלווים אותם במאור פנים, אומר להם “בוקר טוב”, מחייך אליהם, מחמיא להם, צוחק איתם, מוודא שהם נכנסים לבית הספר ברוח טובה, ו… ושם לב לפרטים. לא אחת, תשומת לב נכונה לילד בתחילת היום מצילה יום שלם לכל הכיתה.
בין היתר שם לב רונן המנהל שאחת הילדות אף פעם לא מגיעה בליווי הוריה, אלא תמיד בליווי אדם מבוגר, כנראה הסבא. הוא רשם לעצמו לברר את העניין, והחליט שהיום יזמין את הסב לשיחה ידידותית במשרדו.
הסבא נעתר לבקשה וסיפר למנהל את הסיפור העגום של הילדה. מסתבר שלילדה אין הורים והיא גדלה אצל סביה וסבתה. ‘איך אתה מתפרנס?’ שאל המנהל בלי לדעת איזו תשובה מדהימה הוא עומד לקבל.
משהו בדמות הקורנת והסמכותית של רונן המנהל השרה ביטחון על הסבא, והוא סיפר בגילוי לב שלפרנסתו הוא נאלץ לגנוב כדי להחזיק את הילדה ואת המשפחה.
גנב בעל חסד
‘לגנוב?!’ המנהל היה מזועזע ומיד שאל את הסבא איך הוא עושה את זה. הסבא סיפר למנהל את ה”שיטה” שלו, ושיתף בסיפורים מה”עבודה”. בתוך דבריו סיפר שפעם אחת פרץ לבית והיה מזועזע מהמצב הקשה שנגלה לעיניו. המקרר היה ריק לחלוטין והעניות הייתה ניכרת בכל פינה. מתוך רחמים גדולים השאיר הסבא בבית סכום של כסף ויצא מבלי לקחת כלום…
המנהל כל כך התפעל מהסיפור וקרא בקול “איזה צדיק אתה!” הסבא הגנב התרגש וגילה למנהל שבבית הספר נמצאים הילדים של אותה משפחה, והוא ביקש ממנו להתחשב בהם בתשלומים ובהוצאות של טיולים ופעילויות, והמנהל הבטיח שאכן כך יעשה.
בסוף הפגישה הם נפרדו איש לדרכו ולמחשבותיו…
כעבור שבועיים היה זה הסבא שביקש לשוחח עם המנהל. המנהל קיבל את הסבא בחפץ לב. “אתה לא מבין מה קרה לי מאז שדיברנו”, פתח הסבא ואמר, “אני לא מצליח לגנוב!” כשראה הסבא את המבט התמה על פניו של המנהל הסביר: “כבר שבועיים לא גנבתי. מאז שאמרת לי שאני צדיק, בכל פעם שאני רוצה לצאת לגנוב – אני פשוט לא מסוגל, המילים שלך עומדות מול עיני, ואני חושב לעצמי איך אני מסוגל בכלל לגנוב, ולבסוף אני חוזר בי ונשאר בבית!”
המנהל רונן התרגש עד עמקי נשמתו. לאחר השיחה הפעיל את קשריו בעירייה וכבר באותו שבוע סידר לסבא עבודה מכובדת ומסודרת שהספיקה לפרנסת המשפחה והוא פרש מ”מקצועו” הקודם…
חינוך לכל גיל
אבל מה שהמנהל קיבל באמת – ערכו לא יסולא בפז. הוא קיבל וכולנו מקבלים כאן שיעור מדהים בחינוך שמתאים לכל גיל: מילים טובות מחוללות נפלאות! לתת אמון אמיתי בילדים שלנו ולהגיד להם כמה הם טובים וצדיקים – זה הכתר של החינוך!
וזה לא רק שיעור בחינוך, אלא זה שיעור בשלום בית, ביחסי אנוש. תן אמון אמתי באשתך ותגיד לה כמה אתה סומך עליה, תראי את הטוב שבבעלך ותגידי לו כמה את מעריכה אותו – וזה יפעל פי אלפים יותר טוב מביקורת ומזלזול.
וזה נכון גם בין האדם לעצמו: תאמין בעצמך, תן אמון בטוב שבך – זה המפתח האמתי להצלחה. וזו הסיבה שהשיר “ה’ אוהב אותי” כל כך מצליח, כי כולנו זקוקים לשמוע שה’ אוהב אותנו ומעריך אותנו – כמו אוויר לנשימה.
רבי נחמן אומר שמי שרק מחייך לאנשים שסביבו – מחיה נפשות, ולפעמים ממש מציל לאנשים את החיים, כפשוטו! כך בדיוק לכל מילה שלך יש משקל והשפעה אדירה. אתה יכול לתת לאנשים סביבך כוחות ושמחה וחיים ואמונה בעצמם, ולהרים אותם משאול תחתיות, ולעזור להם להיות טובים באמת – באמצעות מילה טובה אחת בלבד.
זה כל מה הילד צריך
תסתכל על הילדים שלך: העתיד שלהם בידיים שלך, ובעיקר בלב ובפה שלך! האם לא היית רוצה שיצליחו ושיהיה להם כל הטוב שבעולם? בטוח שכן! אבל לפעמים מרוב שאתה רוצה שיהיה להם טוב, אתה לא שם לב שאתה מזיק להם, מעיר להם, מבקר אותם, שובר את הביטחון העצמי שלהם…
אתה חושב שאתה “מחנך” אותם, ורוצה כביכול שהם ישתפרו, אבל יכול מאוד להיות שבמילים שלך אתה עושה בדיוק את ההיפך הגמור ואתה סוגר בפניהם את כל שערי ההצלחה.
תתבונן בסיפור המדהים של רונן המנהל, תזכור את מה שאומר רבי נחמן שעל ידי שאתה רואה רק את הטוב ולא רואה את הרע, ומחפש ומוצא טוב וזכות בכל אדם ומפאר ומרומם את האדם – אתה מחזיר אותו בתשובה! אתה הופך אותו מרע לטוב!
תזכור טוב שהילד נושא את עיניו אליך אבא, אלייך אימא. הוא רואה בכם את מקור הסמכות המוחלט. הוא זקוק נואשות שתסתכלו לו בעיניים באהבה, תראו כמה הוא טוב, כמה אור יש בו, ושתיתנו בו אמון, שתגידו לו שאתם אוהבים אותו בכל מצב ובלי תנאים, שתגידו לו כמה הוא טוב וכמה הוא צדיק.
בעומק של הנפש, הוא לא צריך כלום חוץ מזה!
נתת בו אמון, נתת לו עידוד אמתי – נתת לו הכול!
שום שיחת מוסר ושום דברי התעוררות לא מתקרבים לכוח שיש למילה טוב, לעידוד. זו תרופת הפלא האמיתית. ואם תעשה את זה בעיקביות לאורך שנים – אתה תזכה לבנות ילדים חזקים ובריאים בנפשם, עם כוחות לבחור בטוב ולעשות הרבה מאוד טוב בעולם. הבחירה החופשית שלהם בטוב תהיה הרבה יותר קלה.
זה לא חוק – זה מתוק
וזה מרומז ברש”י הראשון של הפרשה: “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”. “לשים לפני” זה ביטוי שמתאים לאוכל ולא לחוקים ולמצוות. מה הכוונה “לשים לפניהם”?
מסביר רש”י ואומר דברים מדהימים: “אמר לו הקב”ה למשה: לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלוש פעמים, עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו; לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם”.
אם אתה אומר לילד: “שב יפה, אל תתחצף” – גם אם אמרת לו אלף פעמים – עדיין יש לו בחירה קשה מאוד; אבל אם אתה שם אותו ליד שולחן מלא במעדנים – אתה לא צריך לאיים עליו ולא לדבר איתו שום מילה, אלא הוא מעצמו רוצה לאכול וליהנות מהמטעמים.
לכן אל תסתפק בלהגיד לילד “זה אסור”, “את זה חייבים” וכו’. זה לא מספיק. אלא תדאג שיהיו לו הכוחות הנפשיים לבחור בטוב, שהתורה והמצוות יהיו אצלו כמו שולחן ערוך; שהוא לא יעשה רע לא רק בגלל שאסור, אלא כי הוא לא מסוגל לעשות רע; ושהוא יעשה את הטוב לא בגלל שהוא חייב, אלא כי הוא נהנה לעשות את הטוב וזו כל שאיפתו. רק זו הצלחה בחינוך.
אנחנו צריכים לשאוף לקרב את התורה והמצוות לילדים שלנו כמו מעדנים על שולחן ערוך, להמתיק להם את חוקי החיים, להטעים להם את התורה והמצוות, את המידות הטובות, את הדרך ארץ. ואת זה לא עושים בהערות ולא עושים בפקודות, את זה עושים רק ואך ורק על ידי אמונה בטוב שבילדים והרבה הרבה מילים טובות ועידוד!
ומילה אישית אחרונה להורים היקרים, הכול מתחיל מהאמונה שלכם בעצמכם! אל תשכחו שאתם צדיקים ושה’ אוהב אתכם ומתפאר בכם ומעריך אתכם וגאה בכם, ואת זה תנחילו לילדים שלכם – ובזה אתם מנחילים להם את הכוח לקיים את כל התורה והמצוות ולהיות טובים ולהצליח בחיים באמת.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור