אמרתי תודה ונושעתי: חלק יח- זכה בהגרלה

ויש עוד דגמא שממחישה את היסוד הזה:

ספר לי תלמיד צעיר שהיה צריך לנסע עם משפחתו מטבריה לירושלים, ולא היה מקום ברכב לכל הילדים, הוא היה עיף ורצה לנסע ברכב ולא להגרר באוטובוסים. הוריו עשו הגרלה על מנת לקבע מי מהילדים יחזר אתם ברכב. התלמיד הזה, שזכה להתקרב אלינו, התפלל לה’ בלבו בתפלה והודאה, כמו שאנחנו מלמדים, ואכן זכה בהגרלה.

כי התלמיד הזה למד שהאמונה מחיבת, שבכל מה שעובר על כל אחד, יש מסר השיך לתכלית שלו, לקשר שלו עם הבורא. ודאי שלכל דבר שה’ עושה יש תכלית ומטרה, והתכלית היא אחת ויחידה: ה’ רוצה לקרב אותנו אליו, כי רק בשביל זה ה’ ברא את העולם. ולכן על המאמין בהשגחה פרטית לחפש מה ה’ רוצה ממנו ולראות בכל דבר שקורה לו, שנה טובהגמורה מאת הבורא, העושה את הכל כדי לקרב אותו אליו ולהתקרב אל ה’ על ידי עבודת התפלה ועל ידי חזוק הרצון, כי כל חסרון שיש לאדם הוא בעקבות חסרון שיש לו בתפלה ובכח הרצון.

וכל אחד ואחד יוכל לראות על בשרו את הכלל הזה באלפי מקרים ומארעות שעוברים עליו. הכלל אומה, שכל חסרון וקשי או בעיה נתן לפתר באמצעות האמונה, וכך לראות את יד ההשגחה העליונה.

במקרה שלעיל, אנו רואים, שמלכתחלה ה’ נתן לו חסרון ורצון: חסרון – שלא היה מקום לכלם; ורצון – שהוא רצה לנסע ברכב; על מנת שיפנה לבורא בתפלה ויתחזק באמונה. וכך הוסיף עוד אבן בבנין האמונה שבלבו.

וכך הוא אצל כל אחד ואחד – כל החסרונות, הבעיות, האתגרים והקשיים שעוברים על האדם, מטרתם אחת: לחזק בלבו את בנין האמונה באמצעות כח התפלה וחזוק הרצון, כי אם לא ידע שכל מארעותיו הם בשביל לקרב אותו לבורא עולם, מתחזק האדם בגאותו ונשאר בכפירתו.