קשר נצחי
מה עושים כאשר מקבלים טלפון מהמחנכים של הילדים, מסוג הטלפונים שאף אחד לא אוהב לקבל: 'הילד שלך או הילדה שלך עשו מעשה חמור מאוד'; ולא מדובר בהפרעה או בהתפרצות מהסוג הרגיל, אפילו לא בחוצפה, אלא מדובר במעשה חמור מאוד, לא עליכם – מה עושים? איך מטפלים?
טיפול שורש
מה עושים כאשר מקבלים טלפון מהמחנכים של הילדים, מסוג הטלפונים שאף אחד לא אוהב לקבל: ‘הילד שלך או הילדה שלך עשו מעשה חמור מאוד’; ולא מדובר בהפרעה או בהתפרצות מהסוג הרגיל, אפילו לא בחוצפה, אלא מדובר במעשה חמור מאוד, לא עליכם – מה עושים? איך מטפלים?
ההתייחסות המעשית לגופו של עניין תלויה כמובן בסוג המעשה; אבל ישנה נקודה עקרונית חשובה מאין כמוה שהיא נכונה לכל סוג של מעידה חמורה. זה נכון גם למבוגרים, אבל נוח יותר לדבר על ילדים.
תבינו טוב, אף אחד לא מגיע לנפילה חמורה ביום בהיר אחד. הילד עובר תהליך, והתהליך מתחיל בדברים קטנים. בהתחלה הילד נראה בסדר גמור והכול נראה רגיל, לכן ההורים לא מייחסים חשיבות לאיתותים הקטנים – עד שהכול מתפוצץ להם בפנים.
יוצא שאותם דברים “קטנים” הם בכלל לא קטנים, כי בסופו של דבר הם אלה המביאים את האדם למקומות הנמוכים ביותר. כמו מושך בקשת היורה חץ, שכל סטייה קטנטנה בראשית משיכת החץ – תביא את החץ הרחק הרחק מן המטרה.
לכן ההורים שרוצים לעזור לילד שלהם חייבים לחפש את הגורמים העמוקים שהביאו את הילד לאותה נפילה, וההורים צריכים להתפלל לה’ שיראה לנו מה השורש העמוק ואיך מתקנים את השורש העמוק.
כמו שאנחנו רואים שחז”ל תמיד חיפשו את הגורמים העמוקים ואת הטעויות הראשוניות שהביאו את עם ישראל לחטאים החמורים ביותר. על השאלה בפסוק “על מה אבדה הארץ”, כלומר מפני מה היה החורבן הגדול, אומרים חז”ל שכל החכמים והנביאים לא הצליחו לענות על השאלה הזו עד שבא הקדוש ברוך הוא בעצמו ואמר על כך שלא ברכו בתורה תחילה.
וברור שכל אחד יודע שהחורבן הגיע בגלל שעם ישראל הגיעו להשחתה גמורה בכל התחומים, בע”ז, בגילוי עריות, ובשפיכות דמים – אבל זו לא השאלה. השאלה היא מה השורש העמוק שהביא אותם להידרדר עד כדי כך, ואת זה אפילו החכמים והנביאים לא הצליחו להבין.
מאיגרא רמא
בפרשה שלנו עם ישראל חוטאים חטא חמור: עושים להם עגל, עבודה זרה. איך זה יכול להיות שעברו בסך הכול שלושה חודשים מיציאת מצרים ומקריעת ים סוף, ורק לפני ארבעים יום ה’ יתברך מדבר איתם פנים בפנים במתן תורה, וכל השהות שלהם במדבר רצופה בניסים גלויים – ובכל זאת הם יורדים לשפל המדרגה?!
והשאלה האמתית היא מה השורש, מה הגורם העמוק, מהי הטעות ה”קטנה” שהביאה אותם כל כך רחוק? וגם לנו חשוב מאוד לדעת את זה, כי אין לנו היום יצר הרע של עבודה זרה, אבל אותה טעות שהביאה את אבותינו לעבודה זרה, מביאה גם לכל הנפילות של הדור שלנו.
ולא מדובר רק באלה שרחוקים מתורה ומצוות, אלא גם ודווקא באלה שנקראים דתיים וחרדיים – שכולנו צריכים להבין נקודות עמוקות מרכזיות שכל היהדות תלויה ועומדת עליהן.
ואותי השלכת אחרי גווך
רבי נתן מברסלב, העילוי הגאון בחסידות, מגלה לנו את הסוד, מהו הגורם העמוק שהפיל את עם ישראל לחטא העגל, ומה שהוא כותב זה דבר מדהים: הסיבה היא שלא השתדלו לחפש את רוח הקודש של רבם משה כראוי!
ונבאר את דבריו: עבודה זרה זהו פגם באמונה. באמונה ישנם שלושה עשר עיקרים. לא מספיק להאמין רק במציאות ה’ אחדותו והשגחתו, גם מי שפוגם באחד העיקרים האחרים – הוא גם פוגם באמונה כולה, ולבסוף זה יביא אותו לפגום גם בעיקר האמונה במציאות ה’ ולעבודה זרה של ממש.
יש לנו כמה עיקרים באמונה שמדברים על נצחיות התורה ועל האמונה במשה רבינו בעצמו ובנבואתו. משה רבינו זה לא רק מורה ומייעץ, אלא הוא עצמו הוא התורה ובו תלויה כל האמונה. משה זה נצח ולכן על פי הקבלה המידה שלו היא מידת הנצח.
העם רואה שמשה בושש ולא מגיע בזמן שהיה אמור להגיע והיצר הרע מטעה אותם לחשוב שמשה כבר הסתלק מן העולם. אז מה הם אומרים? “זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו” לכן “קום עשה לנו אלוהים אשר יילכו לפנינו”. בשנייה אחת הם זורקים לפח את כל הטרחה של משה לגאול אותם ולקרב אותם לה’, ולגלות להם את מציאות ה’, ואת כל הדרך של האמונה והתורה והמצוות שמשה לימד אותם.
יש להם צורך אנוכי: הם צריכים מנהיג. המנהיג הקודם מת – והם מיד מחפשים את הדבר הבא. המנהיג הקודם כבר לא מעניין אותם, הוא כבר לא “רלוונטי”, המורשת שלו לא מעניינת אותם. והם כבר עם הפנים “קדימה”… זו טעות חמורה מאוד באמונה בנצחיות התורה ונבואת משה רבינו ע”ה.
צדיק – באמונתו יחיה
יהושע בן נון הוא בדיוק הדוגמה ההפוכה. הוא בכלל לא מעלה על דעתו לעזוב את משה. לאחר מתן תורה הוא נשאר עם משה הרחק מחוץ למחנה ולא חוזר הביתה. לא מעניין אותו כלום. הוא לא רוצה “לחזור לחיים”, כי הקשר שלו עם משה זה כל החיים שלו. כי יהושע מבין שמשה זה לא סתם אדם ש”במקרה” הוציא אותם ממצרים ונתן להם תורה, אלא שמשה רבינו – כל מהותו היא להיות גואל, שממשיך לגאול את האדם ואת עם ישראל בכל רגע, והוא ממשיך להיות רבינו, הרב שלנו, גם עכשיו לאחר שלושת אלפים שנה.
לכן הוא עומד ומצפה בציפייה דרוכה ארבעים יום וארבעים לילה לבואו של משה!
עם ישראל היו צריכים להאמין שמה שעשה ופעל משה לא מפסיק לעולם, זה נצחי. התורה חיה וקיימת, חוקי התורה נצחיים. גם אם אכן משה כבר לא איתם – הם חייבים להמשיך ולחפש את הרוח שלו, את המורשת שלו, לחשוב מה הוא היה אומר ומה הוא היה עושה ומה הוא היה רוצה שהם יעשו ואיך משה היה רוצה שהם יתנהגו – זה נקרא לחפש את רוח הקודש של הצדיק!
הצדיק זה לא חד פעמי
כל יהודי שזוכה לקבל מצדיק, והצדיק מושיע אותו ומאיר בו דעת של אמונה, הוא תמיד חייב להמשיך ולחפש את הצדיק. אל תחשוב שהצדיק הוא רק גְּרָר שמוציא אותך מהבוץ ואז אתה אומר לו שלום וממשיך הלאה; אלא הצדיק זה המנוע שמניע אותך כל החיים האלה, את הצדיק לא עוזבים, כי הוא זה שמפיח בך את החיים ונותן לך את הכוח להתקדם.
והקשר עם הצדיק זה עיקר בירור המדמה. כאשר אדם מתנתק מהצדיק המדמה שלו מתערבב, כלומר הוא רואה את כל המציאות בצורה מעוותת וממילא טועה טעויות עצומות בשיפוט שלו ובוודאי יגיע לכפירות ולעבירות. לכן הדגיש רבי נחמן בצוואה שלו שהעיקר הוא להתפלל להתקרב לצדיק האמתי ולחפש את הרוח האמתית שלו, שעל ידי זה כל בירור המדמה וכל תיקון האמונה ועל ידי זה נזכה לגאולה.
גם עם ישראל בשושן הבירה, חשבו שכבר עברו שבעים שנה והם לא נגאלים וממילא כל הקשר שלהם עם ה’ נפסק, ולכן הם הרשו לעצמם לחפש תרבות חדשה, להשתלב ולהתערב עם הגויים וללכת לסעודה של אחשוורוש הרשע. אבל מרדכי היהודי עמד וצעק וגילה שהתורה לא מתחלפת ולא משתנה, ועם ישראל נשאר לנצח עַם ה’, ונאמן לתורה בכל מצב.
הצרה הגדולה של עם ישראל החלה כאשר הפנו עורף ולא שמעו בקול מרדכי הצדיק, וכל הישועה של עם ישראל התחילה מכך שעם ישראל שמעו למרדכי ואסתר ומיד חזרו בתשובה וחזרו לאמונה השלימה.
וגם בזמן שלנו כלל ישראל חוזר ומכיר במורשת הנצח שלו, בייעוד הנצחי שלו, עם ישראל מחפש לחזור אל הקשר הנצחי לתורת משה, לצדיקים, ולאמונה הישרה שה’ אוהב אותנו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו תמיד ובכל מצב. ובוודאי נראה בקרוב ישועות גדולות וגאולה שלימה ברחמים.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור